האם אנחנו מוכנים לאינטרנט של הדברים?

מה חושבות חברות המחקר על התחום, שעתיד לטפס לפחות עד 2020, ואילו סכנות אורבות ממנו?

כצפוי: פרצות אבטחה - גם במכשירים מבוססי האינטרנט של הדברים. צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

2020 נראית כשנה שבה תבוא לידי ביטוי מהפכת האינטרנט של הדברים בצורה הבולטת ביותר – כך צופים אנליסטים של חברות מחקר שונות. ההערכה מבוססת על מציאות שכבר קיימת, לפיה כלכלות רבות ברחבי העולם כבר מייצרות אקו סיסטם שכולל כמעט כל צורה אפשרית לחיבור לאינטרנט.

אפשר לומר שאנחנו עומדים בפני מציאות שבה שבב חכם וקטן יהיה מחובר לכל דבר שנחזיק ביד. על פי הערכות החוקרים, ב-2020 יהיו 26 מיליארד יחידות מחוברות לאינטרנט. יש לתחזיות אלה השלכות רבות, כולל ניהוליות. האינטרנט של הדברים יגרום לכך שהנהלות ישנו את דרך ההסתכלות על טכנולוגיה ועל החיים בכלל.

דו"ח אחר, של חברת IDATE, מציין את קצב הגידול הענק במספר המכשירים שידברו עם האינטרנט – מ-15 מיליארד ב-2012 ל-80 מיליארד ב-2020. על פי הערכה של IDC, שוק האינטרנט של הדברים יגדל ב-13% בחמש השנים הקרובות ויגיע ל-3.04 טריליון דולר.

התלות ברשת תבוא לידי ביטוי בכל מערכת שמבוססת על רוחב פס כמעט בלתי מוגבל – למשל, כפי שיש כבר כיום, סמארטפונים וטאבלטים, עם סנסורים שיחברו בין המערכות השונות.

הייחודיות של יישום אינטרנט של הדברים היא בכך שמשולבות מערכות שונות, שחלקן אינן קשורות בכלל למערכות מידע אבל יש להן השלכה על כך.

מהנדסים באריקסון (Ericson) סבורים ש-2020 תהיה שנת ציון דרך בתולדות האינטרנט. התסריט אומר שיהיה קשר תמידי בין המובייל לשעון המעורר, ליומן ולכלים חשמליים בבית שמשמשים אותנו יום יום. אם מציאות זו תתגשם, לא תהיה עליונות לחברה אחת, כי הנושאים מגוונים ביותר. השוק יאופיין בשיתוף בולט הרבה יותר מאשר בתחרות, יוקמו פדרציות של חברות וישויות שונות ואווירת החדשנות תהיה בכל פינה.

סוגיות אבטחה והפרת פרטיות

החידושים הללו יציפו באופן בולט ביותר סוגיות שכבר כיום מתמודדים איתן: אבטחת מידע ופרטיות. הסכנות אורבות בכל פינה: מתקפות סייבר על מידע רב ביותר, שיהיה נגיש כמעט לכל אחד מכל מכשיר, וגישה למידע שתתאפשר להרבה יותר אנשים שאנחנו לא מעוניינים שידעו עלינו כל כך הרבה פרטים, כמו למשל בתחומי הבריאות או הפיננסים. השליטה על המידע ואבטחתו יהיו הרבה יותר קשים לביצוע, בין היתר מפני שמקורות המידע הישירים יהיו גלויים וערוצי השיווק וההפצה, שאמורים לסנן ולשמור על חלק מהמידע, כבר לא יהיו רלוונטיים.

העניין מעורר כמובן דאגה, שבאה לידי ביטוי בתוצאות מחקרים של חברות כמו פורסטר (Forrester) וגרטנר (Gartner). מחקרים אלה מראים שלפחות 50% מהנשאלים מודאגים מאובדן הפרטיות. החשש לאבטחת המידע החשוב להם והם רואים בטיפול בסוגיות אלה משימה דחופה ביותר. ב-2020, העולם עלול לעמוד בפני שוקת שבורה בכל מה שקשור לניהול סיכונים בשמירה על המידע. חברות יצטרכו לארגן מחדש את מדיניות אבטחת המידע שלהן, תוך יישום כללים וכלים חדשניים המותאמים לרוח התקופה.

האיום בשני תחומים חשובים אלה הולך ומתגבר ככל שמתקרבים ל-2020, אבל גם אם החשש יהיה מקסימלי, את תופעת האינטרנט של הדברים אי אפשר לעצור. צריך להתכנס ולחשוב איך נותנים מענה מתאים לבעיות הללו, ומצד שני להשקיע מחשבה אילו תועלות עשויות להיות מהתופעה.

המציאות בישראל די דומה ולא תהיה שונה מאשר בשאר העולם גם בתחום זה. האם רמת המוכנות שלנו לאתגרים שיוצרת מגמת האינטרנט של הדברים גבוהה? לא היינו חותמים על כך במאת האחוזים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים