אלישע ינאי, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "על המדינה להשקיע כספים מקרנות הפנסיה בהיי-טק"

"יש למדינת ישראל טריליון שקלים שנמצאים בקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים השונים, שהם כספים של כל אזרחי המדינה. אין שום סיבה שהיא לא תשקיע יותר מתוכם בהיי-טק, ולא רק בנדל"ן או בתחומים אחרים", כך אמר אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שננעל בסוף השבוע באילת.

ינאי הנחה פנל שעסק בנושא "התעשייה הישראלית בשנת 2050" ופתח את הרצאתו בסקירה על ענף ההיי-טק בעולם ובישראל. הוא קרא לממשלה ולכל גופי הרגולציה לאלץ את הגופים המוסדיים להזרים חלק מהכספים האלה לתעשיית ההיי-טק, כדי לאפשר לה להגדיל את הייצוא שלה מ-26 מיליארד ל-50 מיליארד דולר, ולעשות זאת, הדגיש, "עוד הרבה לפני שנת 2050".

"תעשיית ההיי-טק היא התעשיה הכי גדולה בעולם, בהיקף של חמישה טריליון דולר. אין תעשיה דומה לה", אמר ינאי. "ההיי-טק בישראל הוא 13% מהתוצר הלאומי הגולמי ומהווה 0.5% מהתוצר הלאומי הגולמי בעולם. למרות זאת, אנחנו מחוזרים וכולם מביטים בנו ורוצים להשקיע". הוא ציין כי "הגיע הזמן שנדרוש שכספים רבים שיושבים בגופים שונים יופנו גם לטובת התעשייה שלנו. זה לא בשבילנו אלא לטובת ילדינו ונכדינו, זה העתיד שלהם ומחובתנו לדאוג להם".

בהמשך הדברים קרא ינאי לממשלה להקים את "קרן יוזמה 2" על בסיס תוכנית יוזמה שהממשלה הובילה בין השנים 1993-1998, ביוזמת שר האוצר דאז, אברהם (בייגה) שוחט, והמדען הראשי דאז, יגאל ארליך. התוכנית ההיא נועדה לעודד את צמיחת תעשיית ההיי-טק על ידי השקעה בה של התעשייה וגורמי מימון אחרים, שהיוו הגרעין של קרנות ההון-סיכון בישראל, ושל הממשלה והבנקים. ההשקעה הממשלתית הישירה הייתה 100 מיליון דולר והיא בוצעה ב-10 קרנות הון-סיכון, שנקראו קרנות יוזמה. הגדולה שבהן גייסה 20 מיליארד דולר, בשיתוף עם הממשלה והכספים הושקעו בחממות טכנולוגיות.

"בזכות מהלכים קודמים, שנעשו ב-1996, בתקופת ראש הממשלה אז וכיום, בנימין נתניהו, הגדלנו את מספר המהנדסים הבוגרים ל-8,000 בכל שנה", נזכר ינאי. "אולם, אם לא נייצר להם מקומות עבודה, הם לא יוכלו להישאר פה. חלק מהם הולכים לסטארט- אפים, אבל זו לא כל התעשייה. אנחנו רוצים פה תעשיה יצרנית, עובדת ולא רק אקזיטים".

"בלי שילוב החרדים והערבים – נהיה אבודים"

ינאי שם דגש בדבריו על כך ש-"הממשלה צריכה להכין בדחיפות תוכניות הכשרה לשילוב חרדים וערבים בהיי-טק, מאחר שהדור של המהנדסים, יוצאי ברית המועצות לשעבר, שתרמו תרומה משמעותית לענף, מתבגר ומתחיל לצאת לגמלאות. אם לא ניקח את החרדים והערבים לענף, נהיה אבודים", אמר ינאי.

ביקורת חריפה השמיע ינאי על החוק החדש שהממשלה העבירה, שמשנה את מבנה העבודה של המדען הראשי ומאפשרת לו לתפקד כמו קרן הון-סיכון. "המדען הוא אחד המוסדות הטובים ביותר ועד עכשיו עשו שם דברים מופלאים. יש אמרה ישנה שאומרת שאם משהו טוב עובד – למה להרוס? למה לקלקל? לכן, אנחנו דורשים קודם כל להוציא את תקציב המדען מחוק ההסדרים. רוצים לשנות? להתייעל? לעשות יותר טוב? בואו נשב ונדבר, אבל אל תעשו צעדים בצורה חד צדדית".

הוא אמר כי העלה את הטענות נגד החוק החדש גם בפני נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שהופיעה אף היא בכנס. פלוג אמרה בדבריה כי אין זה נכון שהקרנות לא משקיעות בהיי-טק וכי היא מרוצה מתמהיל ההשקעות הנכון, הלוקח בחשבון סיכונים שונים.

חשוב לציין כי ההתנגדות לחוק המדען החדש משותפת לכל התעשיינים, וזו גם העמדה הרשמית של נשיא ההתאחדות, צביקה אורן, שהביע אותה בכנס מספר פעמים. התעשיינים זועמים על כך ששר האוצר, יאיר לפיד, העביר את החוק מבלי להתייעץ איתם ובלי תיאום עם שר הכלכלה, נפתלי בנט.