אבי חסון: "הרשות לחדשנות תסייע לנו להתכונן טוב יותר לאתגרי המחר"

"המטרה היא שבעוד 30 שנים יעמדו אנשים ויתפלאו איך ידענו לקראת מה להיערך", אמר המדען הראשי בכנס התאחדות התעשיינים ● הוא ציין כי "לא ניתן מענק למפעל שלא יוכיח שהוא משקיע באוטומציה ובטכנולוגיה"

אבי חסון, המדען הראשי. צילום ארכיון: יהודה עשור

"הרשות לחדשנות נועדה קודם כל לסייע לעבודת המדען הראשי להכין את עצמו טוב יותר לאתגרי המחר שעומדים לפנינו. זאת, כדי שבעוד 30 שנים יעמדו אנשים ויתפלאו איך ידענו לקראת מה להיערך", כך אמר המדען הראשי, אבי חסון, בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שנערך בסוף השבוע באילת.

חסון השיב בכך לביקורת הגורפת שהעלו ראשי התעשיינים נגד החוק להקמת רשות לאומית שהמדען יהיה חלק ממנה. מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, ונשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אלישע ינאי, קבלו על כך שהממשלה החליטה על הקמת הרשות בלי להתייעץ עם התעשיינים. הם ציינו כי החוק משנה את סדרי העבודה בלשכת המדען הראשי ומאפשר לו לתפקד כקרן הון-סיכון, תחת פיקוח רגולטורי.

הקמת הרשות לחדשנות היא יוזמה של שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט. מטרתה העיקרית היא לתת למדען כלים עדכניים שיאפשרו לו להתמודד טוב יותר עם החידושים והטכנולוגיה. הרשות עתידה לפעול מ-2016, אולם מה שמטריד את התעשיינים הוא שהממשלה תוכל להיכנס דרך הרשות לשותפויות עם משקיעים פרטיים וקרנות הון-סיכון, ובכך להפוך לבעלת עניין במיזמים שונים – דבר שלא היה עד כה. חסון תומך במהלך, בניגוד לפקידים הבכירים במשרד הכלכלה ולגורמים בתעשייה.

הוא ציין כי "הפעילות שאנחנו מתברכים בה כיום היא תוצאה של חזון אותו ראו מובילי המדינה לפני 35-40 שנה. הם ידעו לזהות את הצרכים של הענף והשקיעו במקומות הנכונים. אלא שלא מספיק להסתובב עם מיכל ענק שאמנם יש בו הרבה דברים טובים, אבל הוא מתאים לזמנים שעברו. האתגרים והמשימות שהיו אז ולפני 20 שנה השתנו ויש כיום אתגרים חדשים שמחייבים אותנו לשתף פעולה עם התעשייה, על מנת להכין את כולנו טוב יותר לשנים הבאות".

"אם יש משהו שאני בטוח שאנחנו יודעים הוא שאנחנו לא ממש יודעים מה צפוי לנו", אמר חסון. "בלשכת המדען עובדים על משימות שונות ולכל משימה יש את האופי שלה".

הוא דיבר על שילוב של אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה ואמר כי "שילוב ערבים וחרדים לא דומים אחד לשני. מצד שני, אנחנו חייבים להיות חכמים ודינמיים על מנת לעמוד בקצב השינויים".

"ממשלה לא יודעת לעשות עסקים", ציין , "אבל היא יכולה לתמוך בסקטור הפרטי שמייצר את העסקים. בכלל, אני בעד הגישה שכל אחד יעסוק במה שהוא מבין. התפקיד של המדען הוא לייצר טווח פעילות לכל חוקר או יזם על מנת שיוציא את מה שהוא חולם או מפתח. אנחנו יכולים לסייע לו בתשתיות, במו"פ, בחוקי קניין ובהשתתפות בסיכון".

"חדשנות זה לא רק היי-טק"

"למפעלי התעשייה ברור שחדשנות זה לא רק היי-טק, אלא היא חייבת להיות בכל מפעל ותעשיה", הוסיף חסון. "לא ניתן מענק למפעל שלא יוכיח שהוא משקיע באוטומציה ובטכנולוגיה". הוא ציין כי קיימים אצל המדען הראשי מסלולים מיוחדים לעידוד החדשנות בתעשייה וכי 500 מפעלים כבר נהנו מסיוע. "אני קורא לכל המפעלים האחרים ללמוד את הנושא ולהיעזר במדען", אמר.

חסון סיכם בציינו: "המשימה היא איך ליצור ערך כלכלי טוב יותר להיי-טק וכיצד הענף הזה מושך את כל התעשייה למעלה. כיום, רק 10% מכוח האדם עובד בהיי-טק ולכן, ההשפעה שלו נמוכה. היופי בתעשייה הזו הוא שהיא גלובלית ואדישה לגיאוגרפיה. נכון שהתחרות נעשית קשה יותר, אבל זה מגדיל את טווחי שיתופי הפעולה. התפקיד של התעשיינים הוא לחפש את שיתופי הפעולה, ושיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה אינם סיסמאות. שם ניתן למצוא את העובדים לעתיד ולהתרשם מה עתיד להיות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים