שאלה של הסמכה

אחד הדברים החשובים בחלק מהעבודות אליהן ניגשים מועמדים הוא הסמכה. יש מקומות בהן היא נדרשת, ובלי התואר הזה, המועמד לא יתקבל. התחום מעורר שאלות רבות, ובכך אני מבקש לעסוק הפעם.

מהו מקורה של ההסמכה?

יש להבדיל בין המילים "הכשרה" ו-"הסמכה": מהותה של הכשרה היא לימודים, בעוד שמהותה של הסמכה – מעבר מבחן בדיקה ואישור לכך באמצעות תעודה. הכרה והבנה של קשת המקצועות הקיימים והבנת ההיררכיה המקצועית והמנהלית הם תנאים גם להבנת ההסמכות הקיימות בענף.

המונח הסמכה קיים בענפים שונים, בהקשרים שונים – ולעתים סותרים. הסמכה ניתנת על ידי רשות שיש לה את הסמכוּת לתת אותה. למשל, תואר אקדמי מוכר כהסמכה מטעם משרד החינוך, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה.

יש הסמכות מקומיות, ישראליות, ויש הסמכות בינלאומיות. האחרונות הן תוצר של חברות וגופים בעלי אינטרס עסקי. כפועל יוצא, הן ממשיכות להתנהל מתוקף התוכניות המקוריות, תוך שהן מעודכנות על פי מגבלות הצרכים העסקיים של המשווקים שלהן.

מדוע נדרשת הסמכה או תעודה?

בקרב אנשי המקצוע קיימת הסכמה: לא כל בעל תעודה הוא מקצוען ולא כל חסר תעודה איננו מקצוען. ברם, אליה וקוץ בה: תהליך הקבלה למשרה מורכב משני שלבים – קורות החיים והראיון האישי.

מכיוון ששלב קורות החיים מהווה "תחרות" בפני עצמה בין טפסים של מועמדים רבים, אזכור תעודות בתוכו מהווה יתרון, שכן לאזכר ידע בלבד יכולים כל המועמדים, מבלי שייאלצו לשקר, מקסימום להגזים. מאידך, אזכור תעודה מעמיד את בעליה בעיני איש הגיוס במצב מועדף ובינארי: יש לו תעודה או אין לו?

לפיכך, "מנגנון שני השלבים" מעמיד, לדאבון הלב, את האוטו-דידקטיים במצב מביך: הם לא יכולים להזכיר קורסים ותעודות, גם כאשר הם מעולים במקצועות שלהם ובאים להתקבל לעבודה מתאימה. כתוצאה מכך, הם עלולים להיפלט מההליך ולא לזכות בהזדמנות לראיון אישי, שבו יוכלו לשכנע את המראיין עד כמה הם מקצועיים.

אילו הסמכות מעניקה מדינת ישראל?

המדינה הגדירה מספר תארי הסמכה ללימודים. המסגרת האחראית לתארים אקדמיים שייכת למשרד החינוך ומכונה המועצה להשכלה גבוהה (או בקיצור מל"ג). מסגרת נוספת, שאחראית להסמכת הנדסאים, היא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, או האגף להנדסאים וטכנאים מוסמכים (מה"ט). היא נמצאת באחריות משרד הכלכלה.

ברם, גופים אלה טרם הגדירו הסמכות לעולמות אבטחת המידע. לפיכך, המסגרת הנותרת להקניית לימודים והסמכות בתחום זה מבוססת על השוק המסחרי החופשי ואיננה נתונה להשגחת המדינה בכל דרך שהיא.

הפורום הישראלי עוסק בהיבטים אלה, של הגדרת מקצועות אבטחת מידע ויצירת מסגרת הסמכות, החל מ- 2007, והמטה הקיברנטי הלאומי שבמשרד ראש הממשלה עוסק בו החל מ-2012.

בשנתיים האחרונות מוקמות מסגרות ראשונות בתחום: לימודי סייבר תיכוניים המוכרים ל-5 יחידות בגרות והכרה בתוכניות לתואר שני באבטחת מידע וסייבר.

מהן ההסמכות של השוק החופשי המסחרי?

כאמור, הסמכה יכולה להינתן גם על ידי גוף פרטי-מסחרי. למשל, הסמכה מטעם חברה שמשווקת קורס מסוים. נשאלת השאלה: איזו משמעות יש להסמכה זו בעיני הציבור? ייתכן שהקורס "נחשב" בקהילה, ולכן בוגר הקורס מחזיק בהסמכה שמסייעת לו להתקבל לתפקיד מסוים, אבל ייתכן גם שלא.

הנפקה של הסמכה שנותן גוף פרטי, יהיה הוא ישראלי או אמריקני, נקבעת על בסיס דעת הקהל והמוניטין של התעודה. כל גוף יכול להפיק הסמכה מטעמו, אך השוק החופשי יעריך רק את התעודות שהשגתן כרוכה בקושי מקצועי, ברף מקצועי מכובד ובמוניטין פדגוגי טוב, על סמך ניסיונו של השוק עם עבודתם בפועל של בוגרי התוכנית. לכן, המוניטין של הסמכה פרטית כלשהי נובע מהמוניטין של הגוף המפיק אותה ומאיכות הבוגרים בעיני הציבור.

לסיום

בסיכומה של סדרת המאמרים, המסקנה היא: לך ללמוד. הפסק את התירוצים והפסק לשכנע את העולם שמנגנוני ההגנה הנפשיים שלך הם "העולם האמיתי".

לפני כשנה פגשתי צעיר, בוגר ניהול רשתות במכללה מסוימת, שהגיע כדי ללמוד מקצוע מתקדם באבטחת מידע. כששאלתי אותו מהם המניעים שלו, ענה לי: "המכללות כל הזמן משחררות לשוק עשרות בוגרים, ממש צונאמי של צעירים, ואני רוצה לעלות קומה כדי לברוח מהצונאמי, כי בקומה הגבוהה יותר יש פחות מעזים, ולכן שם מרוויחים טוב יותר…".

מדובר בבחור בן 22 מהקריות. מכל מלמדיי השכלתי.

"הזדמנויות באות והולכות כל העת, אך רבים מדי מאיתנו לא יודעים שפגשו בהן"