איתי בק, תוכנית החממות הטכנולוגיות: "על אף שהתקציב יורד – הוא עונה על רוב הצרכים"

תעשיית ההיי-טק עוברת תקופה מעניינת, בין היתר מאחר שהיא מחויבת להתאים את עצמה לשתי מגמות: השינויים בשוק ההון לאחר המשבר הכלכלי של השנים האחרונות, שעדיין לא עבר לגמרי, והשינויים הטכנולוגיים המהירים והלעתים רדיקליים.

בין הגופים שלעתים קשה להם יותר להתמודד עם השינויים האלה מצויים הסטארט-אפים. המגמות הללו משפיעות על הגיוסים, מאחר שהמשקיעים נשמרים יותר ופחות ששים לקחת סיכונים.

לצד המשקיעים הפרטיים יש את תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבורית. התוכנית, שפועלת תחת המדען הראשי במשרד הכלכלה, היא הכלי העיקרי של המדינה לקידום הסטארט-אפים המקומיים.

איתי בק, ממלא מקום מנהל התוכנית, ציין בראיון לאנשים ומחשבים כי "המשבר הכלכלי הגלובלי, שהתחיל ב-2008, עדיין מורגש וגורם לירידה בנכונותם של משקיעים בכל העולם להשקיע בפרויקטים בעלי רמת סיכון גבוהה. השקעות בהיי-טק בכלל ובסטארט-אפים בפרט, במיוחד בשלבים מוקדמים, הן מסוכנות ביותר. מכיוון שיש למשקיעים פחות כסף פנוי ונגיש, במיוחד להשקעות בשלבי ה-SEED וה-Pre-SEED, היזמים באים בדרישה הולכת וגדלה לקבלת תמיכה של תוכנית החממות בהתנעת המיזמים שלהם".

"אלא שלריקוד טנגו נדרשים שניים ויש לנו מגבלות תקציביות שלא מאפשרות לנו לענות על כל דרישות היזמים", אמר. "בנוסף על כך, מספר החממות הפועלות במסגרת התוכנית מוגבל ומכיוון שגם מוטת שליטה של חממה היא מוגבלת, אין באפשרותנו לקלוט את כל המיזמים המעוניינים בכך".

האם התקציב לא גדל בעקבות העלייה בצרכים?
"לאחר פרוץ המשבר ב-2008 גדל תקציב תוכנית החממות הטכנולוגיות באופן משמעותי ובשנים 2008-2012 הוא עמד על 160-180 מיליון שקלים בשנה. אולם, מאחר שתקציב המדינה ל-2013 אושר באיחור ובשנתיים האחרונות היה  קיצוץ בתקציב לשכת המדען הראשי, קטן תקציב החממות ל-140-145 מיליון שקלים לשנה ב-2013 וב-2014. אלא שעל אף הירידה בתקציב בשנתיים אלה, הוא ענה בסופו של דבר על הצרכים ועל הבקשות שהוגשו אלינו במהלכן.

חשוב לציין שב-2011 ביצענו רפורמה עמוקה בתוכנית החממות, שעיקרה בחירת זכייני חממות באמצעות הליכים תחרותיים. בעקבות הרפורמה נכנסו לתוכנית בשנתיים האחרונות שמונה גופים חדשים, ששניים מהם יתחילו לפעול בראשית 2015. הם לומדים את התחום בימים אלה, כדי שיפעלו בצורה מרבית ומיטבית".

האם מתן הזיכיונות לסקטור הפרטי הקל על הבעיה?
"תוכנית החממות הטכנולוגיות היא למעשה שיתוף פעולה פרטי-ממשלתי, אלא שכסף פרטי לא יכול לבוא בה במקום מענק מהמדינה. מתן זיכיונות לניהול חממות טכנולוגיות לגורמים פרטיים מעניק גב פיננסי חזק לחברות הפועלות בהן ומעשיר את השירותים שהן מקבלות, אבל צריך לזכור שעדיין מדובר בהשקעות בעלות רמת סיכון גבוהה ביותר. ההשקעה של המדינה בחברות שבחממות והעובדה שהיא לוקחת על עצמה את מרבית הסיכון הן הגורמים העיקריים שמאפשר לסקטור הפרטי לבצע את ההשקעות הראשוניות בסטארט-אפים, בשלבי ה-SEED וה-Pre-SEED, ולהכניס אותם לחממות".

ישראל ידועה כמרכז של IT, אלא שכשבוחנים את הרכב חברות החממה מתברר שרק כ-15% מוגדרות כחברות IT, ומרביתן מתחום מדעי החיים. מדוע זה כך?
"מטרתה העיקרית של תוכנית החממות הטכנולוגיות היא לתמוך בהקמתם של סטארט-אפים על בסיס רעיונות טכנולוגיים חדשניים, בעלי רמת סיכון גבוהה, שטרם הגיעו לשלב שבו הם יכולים לגייס כסף מהשוק הפרטי. באופן עקרוני, רמת הסיכון הטכנולוגי בסטארט-אפים בתחום מדעי החיים גבוהה יותר מאשר בסטארט-אפים בתחום ה-IT, כמו גם הידע והמומחיות הנדרשים לפיתוח המוצרים. לכן, טבעי שעיקר הפעילות שלנו תתרכז במיזמים בתחום זה.

עם זאת, חשוב לציין שהחממות הטכנולוגיות עוסקות בכל תחומי החדשנות: יש לנו חממות שעוסקות בתחומי מדעי החיים, מכשור רפואי, IT, איכות הסביבה, חקלאות וגם תעשיות מסורתיות יותר. כל בקשה נבחנת לגופו של עניין, בין היתר על סמך קריטריונים של חדשנות, פוטנציאל עסקי, רמת סיכון, צוות המיזם ותרומת החממה".

מהן הטכנולוגיות שכדאי לשוק הישראלי להתמקד בהן?
"יש לתת לתעשייה ולשוק לעשות את שלהם ותפקידנו בתוכנית החממות הטכנולוגיות להתערב רק כשנוצרים כשלי שוק. תחום הננו-טכנולוגיה, למשל, מתפתח ועומד בפני פריצת דרך. הפוטנציאל בתחום הוא אדיר ומדינת ישראל מסייעת לו רבות, לרבות הקמת מרכזי ננו-טכנולוגיה יחד עם האקדמיה, כדי לעמוד בחזית התעשייה בשנים הקרובות. תחום מעניין ומתפתח נוסף הוא המכשירים שהופכים לחכמים על ידי הטמעת מרכיבי IT בתוכם, כגון: רכבים, בתים, פריטי לבוש ואפילו קוביות משחק".

אחד התפקידים של תוכנית החממות הוא לקדם טכנולוגיות חדשות. מה אתם עושים בכדי לקדם תחומים כמו הפארמה או הננו-טכנולוגיה?
"בתחום הפארמה זיהינו כשל שוק: מחקרים יישומים רבים בתחום זה נדחו על ידי החממות הקיימות, בעיקר בשל העדר ידע ומומחיות ונטייה לפנות לאפיקים פחות מסוכנים.

כדי לקדם את הפארמה ואת מדעי החיים באופן כללי הקמנו חממה מיוחדת, ייעודית לביו-טכנולוגיה. עקב הדרישה לידע ומומחיות טכנולוגית וקלינית רבים בתחום, דרשנו מכל מציע בהליך בחירת הזכיין לצרף כשותפה אסטרטגית חברה רב לאומית בעלת פעילות מחקר, פיתוח ייצור או שיווק בתחום מדעי החיים. כתוצאה מכך קמה חממת פיוטורקס, בבעלות שתי חברות רב לאומיות – J&J מארצות הברית וטקדה מיפן – וקרן הון-סיכון ותיקה ומובילה בתחום (אורבימד). אני בטוח ששיתוף הפעולה ביניהן יסייע רבות לקידום תחום הפארמה בישראל.

לגבי הננו-טכנולוגיה, המצב שונה. ראשית, התחום עדיין בתחילת דרכו. רוב המחקר והפיתוח בו עדיין אמפיריים ונעשים במכוני מחקר אוניברסיטאיים. שנית, מדובר בענף מולטי דיסציפלינארי, שניתן למצוא בטכנולוגיות רבות ומגוונות. יש פיתוחי ננו-טכנולוגיה בתחומי איכות הסביבה, ביולוגיה מולקולארית, תקשורת והנדסת חומרים שניתן להם מענה במסגרת בחממות הקיימות. מכיוון שלא נראה שיש כשל שוק בחממות הקיימות, אין כרגע מקום להקמת חממה מיוחדת לתחום זה. סטארט-אפים שמפתחים מוצרי ננו-טכנולוגיה יכולים וצריכים להיקלט בחממות הקיימות.

בכל מקרה, אנחנו עם אצבע על הדופק בכל מה שקורה בתעשייה ובשווקים ומה שנכון להיום לאו דווקא יהיה נכון בעתיד".