2014 – שנת החזרה של המשקיעים הקטנים

בעיני רבים, 2014 הייתה שנה טובה להיי-טק הישראלי, בפרט בפיתוח טכנולוגיות חדשות, בגיוסים ובכל הקשור במעמדה של ישראל כמרכז פיתוח טכנולוגי בינלאומי. בניגוד לחשש המובן, צוק איתן לא הסיט את הענף מדרכו, והוא המשיך לרשום השנה הצלחות רבות.

אלה היו בין הנושאים המרכזיים ברב השיח המסורתי שמקיימת קבוצת אנשים ומחשבים מדי סוף שנה. השתתפו בו, לפי סדר הא"ב: אורי אדוני, שותף בקרן ההון-סיכון JVP; שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה; ערן יניב, מנכ"ל פרפקטו מובייל; אייל ניב, מנהל שתוף בקרן ההון-סיכון גיזה; ניר נצר, מנהל פיתוח העסקים של PrivatEquity.biz; ובן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן.

כיצד אתם רואים את 2014 בענף ההיי-טק?
נצר: "זו הייתה שנה שבה המעורבות של האנג'לים, המשקיעים הקטנים, במימון סטארט-אפים בשלב ה-Seed התגברה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ההשקעות של קרנות הון-סיכון בחברות היי-טק ישראליות הסתכמו ב-383 מיליון דולר לעומת 421 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד – ירידה של כ-9%. לעומת זאת, ההשקעות של מה שקרוי Crowd Funding – שיטה שבה מבצעים מעין הנפקה לקבוצה של משקיעים קטנים ושל אנג'לים – גדלו מאוד. זה מובן, משום שבסביבה של ריבית נמוכה מאוד, השקעה בהיי-טק היא אחת האלטרנטיבות שמסוגלות לספק תשואה למשקיעים.

ניר נצר, מנהל פיתוח העסקים של PrivatEquity.biz

אחת הסיבות לגידול במעורבותם של משקיעים קטנים בהיי-טק היא הגידול הרב בעושר האישי. סקר של פירמת רואי החשבון דלויט (Deloitte) מצא שהעושר האישי של המיליונרים, בעלי נכסים נזילים יותר ממיליון דולר, הסתכם השנה ב-92 טריליון דולר – יותר מכפול מאשר 45 טריליון בשנת 2000. מדובר בכסף שחלקו מופנה להשקעות ובמידה מסוימת מושקע, בהשקעות ישירות או ישירות למחצה, בסטארט-אפים".

פסטרנק: "מתגברת המגמה של הוצאת פרויקטים גדולים מהארגון לקבלני משנה. היא גדלה בשנה שעברה והשנה, ותמשיך לעלות בשנה הבאה, מפני שחברות בארץ ובעולם הגיעו למסקנה שזה הדבר הטוב לעשות, במיוחד אם מדובר בפרויקטים מסובכים. אנחנו, באמן, מודעים לביקוש שיש בחו"ל לשירותים מהסוג שאנחנו מעניקים, ויש לנו פעילות רבה יחסית בארצות הברית, מזרח אירופה וברוסיה, עם פוטנציאל גידול רב. השוק מעבר לים חשוב מאוד עבורנו כי השוק הישראלי מאוד קטן, עם תחרות מאוד גדולה ומתח רווחים מאוד נמוך. בנוסף, יש ביקוש גדל והולך לביצוע פרויקטים בתחום הסייבר.

בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן

כללית, אני סבור ש-2014 הייתה שנה שבה הכסף הפך יותר זמין וסטארט-אפים הצליחו לגייס כסף ביתר קלות מאשר ב-2013".

אדוני: "2914 הייתה שנה מאוד טובה להיי-טק הישראלי. סקר של KPMG מראה שברבעון השני של השנה, חברות ישראליות גייסו מעל 900 מיליון דולר. מדובר בזינוק של 109% לעומת הרבעון המקביל ב-2013 ושל 38% לעומת הרבעון הראשון ב-2014. הגידול המשמעותי בהשקעות מראה שתעשיית ההיי-טק הישראלית יוצרת עניין בקרב משקיעים מהארץ ומחו"ל.

אורי אדוני, מנהל שותף בקרן ההון-סיכון JVP

כמה תחומים זוכים להתעניינות מיוחדת, בין היתר אבטחת הסייבר, ה-Big Data, האינטרנט של הדברים, הקומפיוטר ויז'ן, האחסון, פתרונות הענן והכלכלה השיתופית. 2014 התאפיינה גם בפתיחתם של בריבוי של אקסלטורים (מאיצי חברות) מקומיים שחלקם מנוהלים על ידי חברות בינלאומיות מובילות מתוך כוונה לתמוך בחברות בשלבים המוקדמים של ה Pre-seed.

מגמה נוספת שהיינו עדים לה ב-2014 היא כניסתם של משקיעים וחברות ממזרח אסיה, בעיקר מסין והודו, ש-'גילו' את ההיי-טק הישראלי והחדשנות הטכנולוגית ברמה הבינלאומית".

יניב: "הרבה מאוד כסף הסתובב השנה בשוקי ההון וחיפש השקעות. מדובר במשקיעים קטנים לצד ארגונים וחברות עם הרבה מאוד כסף פנוי וזמין. בתור חברה שמסתכלת לא רק על גידול אורגני אלא גם על גידול באמצעות רכישות ומיזוגים, התחלנו להיפגש עם כל מיני חברות בישראל למטרה זו ואנחנו יכולים לומר שיש כאן הרבה מאוד חברות עם טכנולוגיות טובות ועם ערך פוטנציאלי גבוה.

ערן יניב, מנכ"ל פרפקטו מובייל

אנחנו מעוניינים לגדול רוחבית על ידי רכישת חברות, אך להרבה מאלה שבחנו יש טכנולוגיות שימשכו את תשומת הלב של חברות גלובליות גדולות. אין ספק, הטכנולוגיה הישראלית מאוד מקובלת בעולם, היא פותחת דלתות".

ניב: "השוק מסיים שנה שהייתה בהחלט טובה, שנה שבה גורמים במזרח אסיה – חברות סיניות, הודיות ודרום קוריאניות – הגבירו את פעילותן בארץ. שנה שבה חברות בינלאומיות גדולות המשיכו להקים מרכזי פיתוח או להגדיל את מרכזי הפיתוח הקיימים שלהן בישראל. הדבר בא לידי ביטוי בביקוש מוגבר לאנשי היי-טק ישראליים, וזו הסיבה שחברות מקומיות, בעיקר סטארט-אפים, מתלוננות שהן מתקשות לגייס עובדים. הוא נובע מכך שהן מתקשות להתחרות בשכר שהחברות הזרות מציעות.

אייל ניב, מנהל שתוף בקרן ההון-סיכון גיזה

יש גם מעורבות מוגברת של קרנות בהשקעת בהיי-טק, אם כי הן משקיעות בסבבי גיוס מאוחרים. משמעות הדבר היא שיש מחסור בכסף להשקעות בשלבי גיוס מוקדמים".

זה אמור להיות התפקיד של הקרנות המקומיות.
"נכון. הקרנות המקומיות צריכות לטפל בעניין הזה אך יש אצלן מחסור מסוים בכסף. אני מניח שזה יתמתן, כי קרנות מקומיות רבות יתחילו לגייס כסף ב-2015".

שלמה וקס, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה

וקס: "ב-2014 נמשכה הסגידה לכסף, לעגל הזהב. כולם רוצים לעשות אקזיטים וכתוצאה מכך אנחנו מוכרים את עצמנו בנזיד עדשים. בדרך זו אנחנו מפסידים כסף ומונעים פיתוח של חברות גדולות. כשעושים אקזיט, מי שמרוויחים אלה המשקיעים, קרנות ההון-סיכון. רוב רובם של המשקיעים בקרנות הישראליות הם זרים. זאת אומרת שהרווח מהאקזיטים הולך לכיסים לא ישראליים והמדינה לא רואה מהם אגורה שחוקה אחת. זה חבל, חבל מאוד, כי בטווח הרחוק זה פוגע במדינה. כבר שנים שלא קמה כאן חברת היי-טק גדולה, מה שפוגע בין היתר בייצוא, שכמעט שלא גדל. לסיכום, 2014 הייתה שנה טובה מבחינת האקזיטים אבל לא מבחינת הייצוא".

החלק השני של הרב שיח יפורסם מחר.