המטרה: לשדרג את השכלתו של מבקר הפנים

איגוד המבקרים הפנימיים בישראל, שהוא שלוחה של לשכת המבקרים העולמית (IIA), יקיים ביום ה' השבוע את הכנס השנתי שלו, בהפקת אנשים ומחשבים. הנושא המרכזי של הכנס יהיה לנוע במהירות השינוי (Moving at speed of change).

בעידן של שינויים מהירים כל כך, הן טכנולוגיים והן במודל הפעילות של ארגונים, יש חשיבות גדלה והולכת למעמדו של מבקר הפנים הארגוני, ולחידוד תפקידו וסמכויותיו. איגוד המבקרים הפנימיים, שמוכר רשמית על ידי לשכת המבקרים העולמית – לשכה שמונה 190 אלף חברים ב-180 מדינות, מאגד בתוכו את העוסקים בתחום הביקורת הפנימית בישראל. מטרתו היא לקדם את מעמדם של המבקרים, שמעולם לא היה מובן מאליו ותפקידם מעולם לא היה קל לביצוע.

פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, שיהיה אחד מדוברי המפתח בכנס, אומר כי מבקר הפנים הוא קודם כל חלק מהנהלת החברה, חלק מצוות שמוביל את החברה ויש ביכולתו לראות דברים רבים שלא ניתן לראות מבחוץ. "בניגוד לדעה הרווחת, בחלק מהארגונים מבקר הפנים לא מייתר את הביקורת החיצונית. לכל אחד מבעלי התפקידים האלה יש תפקיד משלו", הוא מציין.

אולם, בהבדל ממבקרים חיצוניים, שבדרך כלל מגיעים מעולם ראיית החשבון, ההשכלה של מבקרי הפנים אינה אחידה ולא תמיד תואמת את המקצוע שהם עוסקים בו. לטענת פרופ' זליכה, "מבקר הפנים חייב להיות בעל השכלה ניהולית מתאימה, לפחות תואר שני במינהל עסקים או תואר בחשבונאות ומינהל עסקים עם התמחות בביקורת פנים. למרבה הצער, מרבית מבקרי הפנים חסרי השכלה מתאימה למקצוע. יש להם ניסיון רב והם מקצוענים, אבל זה לא יכול לבוא במקום ההשכלה".

המבקר הפנימי, הוא מציין, מתנהל הן מול הלקוחות הפנימיים בארגון והן מול לקוחות חיצוניים וספקים. "לכן, עליו להבין בתחומי ידע רבים ולהיות בעל השכלה ניהולית כלשהי. המציאות כיום היא שמרבים המבקרים הפנימיים הם בוגרי תארים במינהל ציבורי, שזה חשוב אבל לא רלוונטי לתפקיד המסוים הזה – וחבל", על פי פרופ' זליכה.

"מבקר הפנים יכול למנוע מצבים לא נעימים"

הוא אומר כי מבקר הפנים אמנם אינו אמון על חשיפת שחיתויות ואי סדרים בארגונים, אבל בעזרת הכוונה, ייעוץ נכון למנהלים ושימוש בכלים טכנולוגיים הוא יכול למנוע ממנהלים להיקלע למצבים לא נעימים. כדוגמה הוא מביא את פרשיות השחיתות שנחשפות בימינו ברשויות מקומיות, במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים.

"אין לי ספק שאם היו מתנהלים באותם מקומות תהליכי בקרת פנים נאותים, חלק מהמעשים כלל לא היו מתבצעים", מוסיף פרופ' זליכה. "אין מצב שמבקר פנים לא יידע ולא יראה את הדברים שיכולים להיות חריגים". הוא מציין שבתקופת היותו החשב הכללי במשרד האוצר, הפקיד מאוד על בקרה פנימית ולטענתו, עצר לא מעט תהליכים שעלולים היו להיות לא חוקיים. "הצלתי הרבה מאוד אנשים מהסתבכות, אף אחד לא הואשם בפלילים וזה תפקידו של מבקר פנים – להיות האיש שמאיר להנהלה את הדרך, מעיר על דברים לא תקינים ומסייע לשפר את עבודת הארגון. מנהל שלא מבין את זה ולא מאפשר למבקר הפנים למלא את תפקידו – סופו שייפול יום אחד", מסכם פרופ' זליכה.

דוברים בכירים נוספים בכנס צפויים להיות מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כרמי גילון, לשעבר ראש השב"כ, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ועוד.

השורה התחתונה: תחום ביקורת הפנים הולך ומתמקצע, וארגונים מפנימים את העובדה שכדי לא להיכשל חלילה בטעויות ועבירות שונות, הם חייבים שיהיה להם מבקר פנים מקצועי ובעיקר בעל השכלה מתאימה.

מתעניינים בנושא? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס השנתי של איגוד המבקרים הפנימיים בישראל, בהפקת אנשים ומחשבים.