אבנר שטראוס, שטראוס אסטרטגיה: "מנמ"רים נכנסים לדור הבא הארגוני, בו הלקוח מצפה בעיקר לחוויה"

"המנמ"רים נדרשים לפעול לאור כללי הדור הבא של הארגונים (NGE – ר"ת Next Generation Enterprise). עליהם לסייע לארגונים לבחון מחדש את ההשלכות ברמת המוצרים והשירותים שהם מציעים, ברמת שירות הלקוחות שהם מספקים וברמת הנוכחות שלהם בערוצי התקשורת השונים, בכלל זה בעולם הדיגיטל", כך אמר אבנר שטראוס, מנכ"ל שטראוס אסטרטגיה.

שטראוס פתח את כנס KickOff 2015, שנערך לציון פתיחת שנת הפעילות העסקית 2015. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ב') במלון שרתון בתל אביב, בהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה. במסגרת האירוע קיבלו 20 בעלי תפקידים בענף ה-ICT הישראלי אותות הערכה והצטיינות על פועלם ב-2014. האותות חולקו לאחר בחינה של ועדת איתור, שבראשה עמד פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. על האירוע פרסו חסותן החברות תדיראן טלקום שירותי תקשורת, Software AG ישראל, קבוצת One1 וסקיורנט מקבוצת אמן.

לדברי שטראוס, "ה-NGE נולד מתוך ההבנה שהתקצרות המחזורים בכל המימדים דורשת ומחייבת גישה שונה: בתהליכי ובמערכות הליבה, בתהליכי ובמערכות התפעול העסקי, בתהליכים ובמערכות הפועלות מול הלקוח (Customer Facing), בעולם ההנהלה, ובמערכות ותהליכי ה-BI וה-Big Data".

"הכול משתנה וקצב השינוי אף יחריף", אמר. "בראש ובראשונה הלקוח משתנה. כמובן שגם המוצרים והשירותים ישתנו וכך גם הערוצים". על כן, ציין, "יש להבין קודם כל את הפרדיגמות של הלקוח החדש. הוא רוצה ארבעה דברים: מחיר (נמוך), מיידיות של שירות או מוצר, פשטות ('זה יהיה פשוט או שזה פשוט לא יהיה') וכמובן ומעל הכול – הוא רוצה חוויה".

"הלקוח השתנה"

על פי שטראוס, "הלקוח של ה-NGE השתנה, יש לו צרכים שונים והוא בוחן אותם דרך המסננת של ארבעת הפרדיגמות החדשות. בהתאם לכך, ארגון שרוצה להיות NGE חייב להבין את ההשלכות עליו ברמת המוצרים והשירותים שהוא מציע, ברמת שירות הלקוחות שהוא מספק וברמת הנוכחות שלו בערוצים".

כך, הוא ציין את הפניקס ואת מכבי שירותי בריאות "כארגונים שכבר כעת מממשים NGE. הפניקס, שכחברת ביטוח קונסרבטיבית התעוררה מרבצה והשקיעה בשולחן עבודה 'סקסי', פשוט ומותאם אישית לסוכן, עם החצנת יכולות BI ו-CRM בהתבסס על מודל הענן. מכבי הביאה למימוש יוצא דופן של רפואה מרחוק. הארגון נכנס לעידן ה-NGE בכל הנוגע לפעילות בערוצים ומספק מיידיות, פשטות וחוויה".

בהתייחסו לעולם ה-Big Data ציין שטראוס את מקצוע מדען הנתונים "כטאלנט המבוקש ביותר, בעל ארבע האונות: מתמטיקה וסטטיסטיקה, תכנות ומסדי נתונים, ידע עסקי-ליבתי של התחום וכישורים רכים, ותקשורת ו-ויזואליציה". לדבריו, "זהו טאלנט מיוחד שקשה מאוד להשיג ועוד יותר מזה לשמר, אבל מי שירצה לממש Big Data בעידן ה-NGE פשוט חייב אותו לארגון שלו". לדבריו, "יש עשרות פרויקטים בשוק המקומי בתחום ה-Big Data, בעיקר בחברות היי-טק ואינטרנט, בבנקאות ופיננסים, עם פרויקטים המתאפיינים בניתוחי טקסט ומדיה חברתית, בתכנות נוירו לינגוויסטי, ובניסיון לאזן בין כלי מדידה והערכה ארגוניים לנכסי קוד מקור פתוח. הגורם המעכב כניסת ארגונים גדולים לתחום הוא בדרך כלל רגולציית הענן – איפה יהיו הנתונים".

מאפיין אחרון לארגונים שנראה עוד מעט שנכנסו לעידן ה-NGE הוא, על פי שטראוס, "יישום מתקדם של DevOps, או במילים פשוטות: יכולת מדהימה של התייעלות בפיתוח. יש מתודולוגיה סדורה למימוש DevOps, גם בארגונים קטנים, תוך טיפול אפקטיבי בנושא הסביבות הנדרשות, התהליכים (ניהול הגרסאות, הסביבות והבדיקות), גופי הממשל הנדרשים והכלים. מניסיוננו, ארגוני NGE שיישמו DevOps הצליחו לקבל 30% ואף 35% יותר תפוקה מכוח הפיתוח שלהם. אם יש יחידה עם 100 אנשי פיתוח, היא בעצם תהפוך ל-'כוח אש' של 130 ואפילו 135 איש על בסיס אותו שכר שאתה משלם כבר כיום".

שטראוס חתם את הרצאתו בשורה של דוגמאות לארגוני NGE שכבר עכשיו מיישמים את הפרקטיקה הלכה למעשה, בהם: נשר מפעלי מלט ישראליים, נייר חדרה, מכבי שירותי בריאות, הפניקס, עיריית תל אביב-יפו, בנק יהב, הבנק הבינלאומי, ישראכרט ובנק לאומי.