ווים אלפרינק, סיסקו: "ישראל מובילה בתשתיות IT ותהיה מדינה חכמה בקרוב"

"ישראל מובילה בין מדינות העולם ביכולות רישות ותשתיות תקשורת ואינטרנט – כך עולה ממחקרים שערכנו. ככזו, היא בעלת פוטציאל להיות בתוך 5-7 שנים מדינה חכמה", כך אמר ווים אלפרינק, סגן נשיא בכיר לפתרונות תעשייה ומנהל השיתופיות בסיסקו (Cisco), בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים. הראיון נערך במשרדיה של ענקית התקשורת במיאמי.

הוא ציין כי "ישראל היא השנייה בעולם בהיקף הסטארט-אפים שבה, אחרי עמק הסיליקון. הקמנו שבעה מרכזי חדשנות בעולם לתחום האינטרנט של הדברים ואנחנו בוחנים את האפשרות להקים מרכז חדשנות בישראל. המרכזים עוסקים בהשקעות בסטארט-אפים בתחום וביצירת שיתופי פעולה עם האקדמיה, הממשלה ושותפיה העסקיים של סיסקו, כדי להבין את הצרכים ולתת להם מענה".

אלפרינק ציטט נתון נוסף מהמחקרים שערכה סיסקו, לפיהם "כלכלת האינטרנט של הדברים צפויה לגלגל בישראל סכום של 63 מיליארד דולר (רבע טריליון שקלים – י.ה.) בתוך עשור. אנחנו רואים בישראל הזדמנות לבניית ערים חכמות, שירותים חכמים ופיתוחים בתחום האינטרנט של הדברים לעולמות החינוך, הבריאות, אבטחת המידע והגנת הסייבר".

השינויים הנוגדים במאה ה-21

סיסקו משתפת פעולה בעולם ה-IT בין השאר עם EMC, נט-אפ (NetApp) ו-VMware. לצד זה, אלפרינק ציין כי החברה הקימה שיתופי פעולה בתחום הטכנולוגיה התפעולית (OT), בין השאר עם Honeywell ,Rockwell Automation, שניידר אלקטריק (Schneider Electric), סימנס (Siemens AG) ו-AGT, חברת האבטחה הבינלאומית שנמצאת בבעלות הישראלי מתי כוכבי.

הוא אמר כי "המאה ה-21 טומנת בחובה שינויים רבי משמעות, חלקם נוגדים. אחד מאותם שינויים הוא ההזדקנות המואצת בעולם המערבי – אירופה וארצות הברית, שצפויה להביא לצמצום של האוכלוסייה. כיום עומד שיעור המבוגרים בחלק זה של העולם על נתון חד ספרתי מכלל האוכלוסייה, אולם עד 2050 הוא יגיע ל-25%-32%. כיוון שהצוותים הרפואיים לא יגדלו באותו הקצב כמו מספר הזקנים והחולים, הדבר יביא לעלייה גדולה בדרישה לפתרונות מחשוב רפואי, רפואה מרחוק (טלא-רפואה) וניטור מרוחק של מטופלים".

מנגד, ציין, "יש חלקים בעולם שההכנסה לגולגולת עומדת בהם על דולר אחד ליום ותידרש תשתית כלכלית על מנת לגרום לשינוי המצב. יש מדינות בהן האוכלוסייה תכפיל את עצמה עד מחצית המאה, כמו מכסיקו, ויש כאלה בהן האוכלוסייה תגדל בשיעורים נמוכים יותר, אם כי עדיין משמעותיים, כמו סין, שם היא תצמח ב-34%. השינויים הללו, בתוספת המגמה החזקה של העיור העולמי, יביאו לכל מיני שיבושים, דוגמת היעלמות מקצועות ודרישות למקצועות בהם יהיה חוסר. יידרשו פתרונות לגידול בתיעוש ולבעיות אנרגיה".

"ה-IOT – מהחינוך והבריאות לשאר המגזרים"

"מגמת האינטרנט של הדברים תחל במלוא העוצמה במגזרי החינוך והבריאות ומשם היא צפויה להמשיך לשאר המגזרים", אמר אלפרינק. "היא הפתרון היחיד שיכול לגשר על הפער הבלתי נסבל בין אבטלה ומחסור בעובדים טכנולוגיים. המגמה כבר פה: בכל שעה מתחברים 300 אלף מכשירים, 'דברים', ובכל שבוע מגיע המספר ל-30 מיליון. מדובר בגידול מהיר יותר מאשר העלייה בצריכת החשמל שאירעה במהלך המאה ה-20. כך, אנחנו צפויים לראות צמיחה משמעותית של חדשנות מצד המדינות המתפתחות, הצומחות".

"אנחנו מצויים בפתחו של עידן הפיצוץ הדיגיטלי", לדברי אלפרינק. "זה עולם חדש ומשובש לחלוטין, עידן הטומן בחובו אתגרים רבים בתחומי אבטחת המידע וההגנה על הפרטיות. הוא מעלה שאלות כבדות משקל, כמו: מיהם הבעלים של המידע? על מי מוטלת האחריות לאבטחת מידע זה? מדי שבוע מושקים בעולם, לדוגמה, כ-100 סרטים ולעומתם כ-15 אלף אפליקציות. האפליקציות הן ש-'יישאו' את המידע הרב שנוצר בעולם חדש זה".

הוא הוסיף כי "העולם הופך למוכוון מידע ונדרש להתאים את הטכנולוגיה אליו. זה ייעשה על ידי בניית ארכיטקטורה בעלת ארבע שכבות: הנתונים, המידע, הידע והחוכמה. כך הנתונים יזרמו מנקודות הקצה ויעובדו בדרכם אל הדטה סנטר ובתוכו. עולם האינטרנט של הדברים יביא לשינוי בכל מיני דברים: תכנון תרחישים, קבלת החלטות והנדסה מחדש של תהליכים".

מה זה CDO?

אלפרינק הסביר שהאינטרנט של הדברים הוא השלב הרביעי בהתפתחות הרשת. לדבריו, "השלב הראשון חל לפני שלושה עשורים, כשהרשת החלה להתבסס והיו מחוברים אליה רק 3,000 מחשבים בעולם. לאחר מכן החלה כלכלת הקישוריות. השלב השלישי היה אינטרנט חובק כל, המכיל בתוכו מחשוב חברתי, חווייתי, מובייל ומחשוב ענן. כעת אנחנו בשלב הבא – הדיגיטליזציה של הכול".

הוא צופה שהשינויים הטכנולוגיים יביאו גם לשינוי במעמדו של המנמ"ר בארגון. "לצד המנמ"ר וה-CTO שלו יצמח תפקיד חדש, CDO – מנהל מידע ארגוני, והשלושה יצטרכו לעבוד יחדיו. המנמ"ר יהיה עסוק יותר בתזמור הטכנולוגיות, בשילובן בארגון ובמיצוי הערך העסקי מהן, ופחות בטכנולוגיה לכשעצמה".

לסיכום אמר סגן הנשיא הבכיר בסיסקו: "הכול יחובר, מה שיביא לכך שיהיו ערים חכמות, מדינות חכמות, בתי חולים חכמים וארגוני תעשייה חכמים. המגמה תביא לייעול לוגיסטי במפעלים, לקבלת החלטות טובה יותר. אוכלוסיות תהיינה בטוחות יותר כי ניתן יהיה לזהות טוב יותר אסונות טבע, למשל. אני אופטימי וצופה עתיד ורוד".