ערבים בהיי-טק: האתגר המשותף לדו-קיום

חלק מהמאמצים להרגעת הרוחות ביחסים המתוחים בין ערבים ליהודים בישראל הוא הבלטת המקומות בהם יש דוגמאות לדו קיום ועבודה משותפת של עובדים משני המגזרים. תעשיית ההיי-טק היא אחד הענפים שבהם יחסית קל לראות עבודה משותפת של מהנדסים ערבים ויהודים, כתף אל כתף. בשנים האחרונות המגמה רק הולכת וגוברת – אבל לא מספיק.

בישראל פועלים כמה עמותות וארגונים למען שילוב ערבים בעלי תארים אקדמיים במדעים וטכנולוגיה בתעשיית ההיי-טק המקומית. זוהי משימה לא פשוטה, שבה התאמת ההשמה של המועמד לתפקיד אינה הבעיה המרכזית. יש שורה של חסמים, הן בקרב העובדים והן בקרב החברות, שמקשים על העניין. אלא שככל שחולף הזמן, המודעות להם הולכת ועולה.

אחת העמותות הוותיקות שעוסקת בתחום היא צופן מרכזי טכנולוגיה עילית. ב-11 במרץ תקיים העמותה כנס משותף עם אנשים ומחשבים בשם "אהלן! בונים היי-טק בחברה הערבית", שמטרתו הגברת המודעות לשילוב הערבים בתעשייה. מוזמנים אליו בפרט מנמ"רים ומנהלים טכנולוגיים מתעשיית ההיי-טק הישראלית.

צופן נוסדה בנצרת ב-2008 על ידי סמדר נהב, יזמת היי-טק (שמשמשת כמנכ"לית העמותה), סאמי סעדי, רואה חשבון, ויוסי כותן, בכיר בתעשייה. העמותה לקחה על עצמה את המשימה לחבר בין שני הקצוות – המנהלים והארגונים מחד והעובדים הערבים מאידך.

הכנס ייערך בגן התעשייה בנצרת, העיר העתיקה שמסמלת את מרקם היחסים העדין בין יהודים וערבים בישראל. הגן הוקם ב-2010 ביוזמתו של התעשיין סטף ורטהיימר ומהר מאוד הפך למוקד השקעה של חברות היי-טק. בין החברות שנמצאות שם: אמדוקס, גליל סופטוור, אלפא אומגה ומיזם חינוכי בשם MEET.

צופן הציבה לעצמה יעד – העסקת 100 אלף ערבים בהיי-טק בארץ. מדי שנה יוצאים מהמוסדות האקדמיים מאות ערבים בוגרי התחומים הרלוונטיים ויש ביניהם יזמים עם רעיונות לסטארט-אפים. המקום הטבעי שבו הם יכולים להעמיד במבחן את הרעיונות שלהם הוא מחלקות ה-IT בארגונים. בצופן סבורים שאין שום סיבה שהמנמ"רים שיבואו לכנס לא ישמעו את הרעיונות שלהם ויבדקו היתכנות לשילובם.

יצוין כי צופן פועלת לא רק מול התעשייה, אלא גם מול המגזר הערבי. אין זה סוד שגם שם יש חסמים לא מעטים שצריך לטפל בהם, והעמותה עושה כן. כך, למשל, היא מעבירה סדנה בת שלושה חודשים, שמוגדרת על ידם כ-"ממר"ם של הערבים". הקונוטציה אינה בהכרח צבאית, מסבירה נהב, אלא מסגרת שבה הם לומדים לעבוד בצוות, לחשוב ביחד, לפתח נאמנות למקום העבודה ועוד. אלה הם דברים שהם לא רוכשים במסגרת הלימודים האקדמיים ובוודאי שלא בתיכון, בעוד שעובדים יהודים יכולים לרכוש אותם בממר"ם או ב-8200.

לחבר את החברות למגזר

אחד החסמים של צעירים ערבים להתקבל לעבודה הוא הנגישות התחבורתית. ההגעה מרבים מהיישובים הערביים לאזורי התעשייה וההיי-טק קשה, במקרים רבים הם מרוחקים מהיישובים הללו. מה גם שרילוקיישן של ערבים לערים יהודיות כמו רעננה או תל אביב הוא דבר שכמעט שלא קורה, בגלל המציאות החברתית בישראל.

לכן, עובדים כעת על הקמת מרכזי היי-טק בכפר קאסם ובשפרעם. הצעירים יועסקו שם בתפקידים שונים, למשל נציגי תמיכה ושירות, Help Desk ואבטחת מידע. מדובר במקצועות שמצויים חדשות לבקרים במחסור של כוח אדם ואין שום מניעה שצעירים וצעירות ערבים ישתלבו בה. זו כבר תופעה קיימת בחלק בלא מעט מרכזי תמיכה ושירות בארץ.

השורה התחתונה: שילוב ערבים בתעשיית ההיי-טק הכרחי כדי לשמר ולחזק את הדו-קיום היהודי-ערבי, ויכול לתרום לשני הצדדים. לכן, פעילות של עמותות כמו צופן ראויה להערכה, ברכה וסיוע נדיב. בנוסף, מציאות שבה כמה שיותר צעירים בוגרי מוסדות אקדמיים בתחום המדעים ישתלבו בתעשייה תרחיק גורמים פוליטיים וחברתיים שהאידיאולוגיה שלהם מבוססת על הדרת בני המיעוטים וליבוי היצרים.