פרופ' פול רסטה, אוניברסיטת טקסס: "המורים – מרכיב קריטי במהפכת החינוך המתוקשב"
"החזון אותו נדרש לממש הוא הבאת שינוי של מערכות החינוך תוך התבססות של הכנסת מערכות טכנולוגיות", אמר פרופ' רסטה, מנהל הפקולטה לתקשוב בחינוך באוניברסיטה
"למהפכה הדיגיטלית שהעולם חווה יש היבטים חשובים בכל תחום. בעולם החינוך המתוקשב, המורים הם מרכיב קריטי ביישום המהפכה ובהצלחתה", כך אמר פרופ' פול רסטה, מנהל הפקולטה לתקשוב בחינוך באוניברסיטת טקסס.
פרופ' רסטה דיבר בכנס EduTech 2015, שהופק על ידי אנשים ומחשבים ונערך היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מורים ואנשי מקצוע מתחום החינוך המתוקשב. הנחו את הכנס אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
לדברי פרופ' רסטה, "המורים הם אלמנט קריטי במינוף הטכנולוגיה בהכנסת תחום החינוך לעולם הדיגיטלי. החזון אותו נדרש לממש הוא הבאת שינוי של מערכות החינוך תוך התבססות של הכנסת מערכות טכנולוגיות. הדבר כבר קורה בחלק מהעולם, מה שנדרש הוא מנהיגות עם משאבים כלכליים. הייתי בקטאר, שם האמיר החליט שהמערכות הטכנולוגיות יוטמעו במערכת החינוך. הוא ייעד את המדינה למובילה בתחום חינוך מתוקשב ואני מעריך שזה יקרה".
"בכל העולם, הנהלות של בתי ספר ומוסדות חינוך מכירות בכך שמערכות החינוך המסורתיות נדרשות לשינוי, על מנת להתאים את עצמן למאה ה-21", אמר פרופ' רסטה. "מה שעושים בישראל, הודות לחזון של אורי בן ארי והפרויקט של קרן אתנה, הוא רק חלק ממה שנדרש. אי אפשר לממש את מלוא המהפכה הדיגיטלית בעולם החינוך בלי הכרה ותמיכה כוללת, שמבוססת על תמיכה, צמיחה ופיתוח של המורים. רבים מתמקדים בטכנולוגיה לתלמידים אבל שוכחים את האלמנט המכריע מכל, והוא המורים".
"האינטרנט השטיח את העולם"
הוא ציין כי אחת הסיבות למהפכת התקשוב בחינוך היא ש-"האינטרנט השטיח את העולם והביא להנגשת הידע אל התלמידים. השלב הבא הוא האינטרנט של הדברים, שגם הוא מביא ליתר חיבוריות. כך, כל אחד יכול לתקשר עם כל אחד אחר. בעתיד יהיו לנו מכוניות חכמות, מיכלי אשפה חכמים, מחשוב לביש ועוד".
רוב התלמידים מאוד פסיביים בזמן בעת שהם משחקים בווידיאו. השלב הבא יהיה היתוך בין משחקי מחשב לעולם האמיתי, לטובת הלמידה מהמציאות הרבודה", אמר פרופ' רסטה. "כל זה קורה מאחר שהעולם הטכנולוגי הכיר בחשיבות של הקשר בין המוח והגוף, לאחר ששנים רבות הפרדנו אותם. הדבר הבא בחינוך הטכנולוגי יהיה הכנסת המישחוק, הגיימיפיקציה. בתוך חמש שנים יהיו 50 מיליארד דברים מחוברים. או אז, התלמידים יהיו מחוברים גם הם".
פרופ' רסטה סיים בהציגו מחקר שממחיש את הפער בין המוכנות של התלמידים לכניסה לעולם הדיגיטלי לנכונות החלקית בלבד של מערכות החינוך: "רק בין 11% ל-14% מהתלמידים משתמשים בטלפונים חכמים לטובת לימוד. הנתון נמוך כיוון שאסור להם לעשות זאת בכיתה. אנחנו נעים מעולם לא מחובר לעולם מחובר ועלינו להכניס את הכיתות לעולם חדש זה. האינטרנט של הדברים מספק יכולת למורים והזדמנות לשתף את הטכנולוגיות בצורה שתתמוך במורים ובתלמידים יחדיו לטובת צורות שונות של למידה, אימון ויצירת שקיפות במערכת החינוך".
"המטרה: לחבר את התלמידים למקצועות הטכנולוגיה"
יעקב שורי, מנכ"ל בנק מסד, ציין כי הבנק שותף לפרויקט מחשב לכל מורה, במסגרתו חולקו יותר מ-10,000 מחשבים ביותר מ-400 יישובים בארץ. "באחרונה הוספנו עוד נדבך: אנחנו שותפים לחלוקת טאבלטים מסוג 'איינשטיין' למורים למדעים. אלה טאבלטים שמחוברים לחיישנים. המטרה היא לחבר את התלמידים למקצועות המדעים והטכנולוגיה. ישראל נחשבת מעצמה טכנולוגית, אבל לא רואים איך זה מחלחל, לצערי, למורים".
שורי ציין כי אחד ההיבטים להם נדרשים התלמידים הוא חינוך פיננסי. "חשוב לתת דגש לתחום כבר בכיתה י'. בשנת 2012 נערכו מבחני פיז"ה במדינות OECD והתוצאות היו מביכות למדי למדינת ישראל. התלמידים נשאלו שאלות טריוויאליות בכלכלה בסיסית ורבים מהם לא ידעו לענות, עד כדי כך שהגענו למקום ה-13 מ-15 מדינות".
תגובות
(0)