האביב של ההיי-טק
המעבר לענן, החדירה המואצת של השירותים ללקוחות, האינטרנט של הדברים והסייבר – אלה הן המגמות המרכזיות שעוברות על הענף כיום וממשיכות לגרום לו לפריחה ולצמיחה
חג הפסח, הפותח את חגי ומועדי האביב, הוא זמן טוב לעצור לרגע ולראות מה היה לנו באחרונה ומה צפוי בחודשים הקרובים, עד הקיץ.
בהיבט הטכנולוגי בשוק הארגוני, ראינו את המשכן של מספר מגמות בולטות. הראשונה היא המעבר לענן. למגרש הזה נכנסים שחקנים מזירה מאוד מרכזית: הבנקים, ואחריהם המגזר הממשלתי-ציבורי, שם התגברו על כל מחסומי הרגולציה ואיומי האבטחה למיניהם, ועומדים לאמץ תצורות שונות של ענן, שמתאימות למסגרת הממשלתית-ציבורית. יש מקום להניח שהמגמה הזו תימשך גם בהמשך השנה והענן יהפוך להיות עוד כלי בארגז הכלים של המנמ"רים, שהבינו שבאמצעותו הם יכולים להגיע רחוק יותר ומהר יותר – ושהשמיים לא נופלים.
המגמה השנייה שתופסת תאוצה היא החדירה המואצת של הדיגיטציה של השירותים שארגונים מעניקים ללקוחותיהם. הטלפונים החכמים והטאבלטים, שבתחילת הדרך של כל אחד מהם גרמו לכאב ראש אחד גדול למנמ"רים, ובשל כך הם ניסו להתחמק מהם, גרמו למנמ"רים להבין שאם הם לא יאמצו וינהלו אותו, הם יאבדו לגמרי את השליטה על מערכות המחשוב הארגוניות.
הארגונים שמשרתים לקוחות ישירים מצפים מהמנמ"רים לתת להם תשובות מיידיות לאתגרים שהשוק והשטח מכתיבים להם: כיצד לאפשר לעובדים לעבוד עם הטאבלט שלהם מכל מקום ובכל מקום, להתחבר מהם ישירות למערכות הליבה של הארגון, כדי לתת מענה מיידי. גם כאן המגזר הבנקאי מוביל, ואפשר לראות את זה במלחמה השיווקית שפרצה בין שני הבנקים הגדולים סביב הבנקאות האינטרנטית. לאומי והפועלים מתחרים זה בזה וביחד מול המפקח על הבנקים ובנק ישראל, שלא מוכן לשחרר את הרגולציה לטובת מגמה זו. הבנקים הגדולים גם לא ממש מתרגשים מרמזים של בנק ישראל לפיהם בנקאות אינטרנטית מיועדת לבנקים הקטנים, במטרה לעודד את התחרות. מנהלי לאומי והפועלים מזכירים כי החסם למעבר לבנקאות דיגיטלית הוא הרגולציה ואם בנק ישראל ישחרר את החסמים לבנקים הקטנים, לא יעלה על הדעת שהוא יפלה לרעה את הגדולים.
זוהי עוד דוגמה למצב שבו הטכנולוגיה בשלה וממתינה להשתחרר מכבלי הביורוקרטיה. במקרה הזה ניתן לומר שהעגלה כבר יצאה לדרכה, היא דוהרת ואם הרגולטור לא יעלה עליה, היא תמשיך לדהור בלעדיו. באביב הקרוב נראה עוד כמה פרומואים למהפכה הדיגיטלית שכאמור, תסחוף את יתר המגזרים במשק.
האינטרנט של הדברים במרכז
אין ספק שהמגמה הכי חמה כיום בשוק היא האינטרנט של הדברים. זהו תחום שמהווה "חור שחור" עבור מרבית המנמ"רים בארגונים. בימים אלה הם לומדים את הנושא, פוגשים יועצים והולכים לכנסים מקצועיים. הם מבינים שזה כבר לא רק סיפור של סנסורים שיפעילו עבורך את המזגן בבית ביום קיץ לוהט עוד בטרם הגעת אליו. האינטרנט של הדברים נוגע לכל תחום בחיי הארגון, הלקוחות הפנימיים ובעיקר הלקוחות החיצוניים. הוא מתחבר להצפת ערך המידע, אנליטיקה ו-Big Data. למעשה, במידה מסוימת, האינטרנט של הדברים מהווה תרופה למידע עצום לא מובנה שמסתובב במערכות המידע של הארגון ועדיין לא הצליחו למצות את מלוא הערך הכספי שלו.
כרגע נראה שהשמיים הם הגבול. שוב מופנים הזרקורים אל מנהלי הטכנולוגיה, שצריכים לתת תשובות למיליון שאלות שלרובן אין להם מענה. המציאות היא שברוב הארגונים אין שום גורם, איש מקצוע או מנהל שנמדד על זה. הסיבה היא שמדובר בנושא רב תחומי ומי שמנהל אותו צריך להיות בעל ראייה ארגונית רחבה ביותר, להכיר היטב את הארגון שבו הוא עובד ולדעת לתפור פתרונות. ושוב, הכדור חוזר אל המנמ"ר, שצריך להוסיף את זה לסל ההתמחויות שלו, כי כמו בנושאים אחרים, אין אף מנהל בכיר בארגון שיש לו ראייה רחבה כמו המנמ"ר.
תחום אחר הוא הסייבר. החורף האחרון, ולמעשה כלל השנים האחרונות, הציפו את הנושא על סדר היום הלאומי, עם איומי טרור קיברנטי הולכים וגוברים. כלי התקשורת מבטיחים לנו ראיונות "חגיגיים" עם אלופים, מומחים ופוליטיקאים על מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: להפחיד, להזהיר, לצייר תמונת עולם שחורה עם שמיים מלאים בטילים גרעיניים שיעופו על ראשינו וכמובן, איומי הסייבר. האזרח הפשוט, כמו גם מנהל העסקים במגזר האזרחי, לא ממש מבין מה הוא אמור לעשות, כי אף אחד לא אומר לו מה הוא צריך לעשות.
האמת העצובה היא שנגד איומי גרעין וסייבר אין הרבה מה לעשות. התגובה הפרו-אקטיבית אם קיימת בכלל שמורה ללובשי המדים, שכמובן לא מספרים לנו מה הם עושים. אשר לאזרחות, הדרך היחידה להתגונן היא להיות ערוך תמידית, ערני, מתורגל ובעל חשיבה יצירתית. קוראים לזה אבטחת מידע ואפשר לומר שבאביב הנוכחי יוכרע הוויכוח הווירטואלי האם סייבר זה אבטחת מידע והאם אבטחת מידע זה גם סייבר. נראה שאין הבדל ביניהם ולכן, ההיערכות למניעת מתקפות סייבר היא ביצוע פעולות אבטחת המידע שיודע כל מנהל אבטחת מידע מתחיל.
ואם כבר מדברים על חג הפסח, שהוא גם חג החרות – האביב מבשר עימו תקווה רבה לעובדים רבים במגזר ההיי-טק, שגילו כי הם יכולים להתארגן לוועד עובדים, לשמור על זכויותיהם ובמקביל להיות עובדים טובים יותר ונאמנים יותר לארגון. הפוביות של ההנהלות מפני ההתארגנויות הללו הולכות ומתפוגגות. בינתיים, אלה ששורפים צמיגים הם עובדי כיל ובענף ההיי-טק אין שאלטר. יש בו עובדים, מנהלים ומחויבות משותפת להצלחת כולם, תוך שמירה על תנאי עבודה הוגנים.
עם כל המגמות האלה גם אנחנו, באנשים ומחשבים, זורמים. באביב הקרוב אנחנו מכינים לכם שורה של כנסים ו-ועידות שעוסקות בנושאים הללו. החורף האחרון הוכיח שעם כל האונליין, הדיגיטציה והווירטואליזציה, אין תחליף למפגשים אישיים, לנוכחות בכנסים, כדי לשמוע על החידושים האחרונים וכמובן, לראות את הלקוחות או הספקים שעובדים אתכם כל השנה. אחרי שנפגשים פיזית, הקשר איתם מקבל משמעות אחרת, לטובת שני הצדדים. אתם מוזמנים להיכנס לדף האירועים המחודש שלנו ולהתרשם ממגוון הכנסים שמצפים לכם מיד אחרי החג.
חג שמח ולהתראות.
תגובות
(0)