לתפארת המצוינות והחדשנות של ישראל

כמה ממדליקי המשואות מסמלים את ההובלה הטכנולוגית שמאפיינת את ההיי-טק הישראלי לאורך שנים, ומספקים הזדמנות לטפוח על השכם ולהביט על הישגי הענף בגאווה

טקס הדלקת המשואות. צילום: מתוך ויקיפדיה

טקס הדלקת המשואות המסורתי, שמסיים את יום הזיכרון ומתחיל את חגיגות יום העצמאות, יהיה השנה בסימן של מצוינות. ידליקו אותן אנשים שפרצו דרך לאורך תולדותיה של המדינה.

לא במקרה, בין 14 מדליקי המשואות יש לפחות חמישה שנבחרו בגלל מצוינות טכנולוגית או שהצליחו במפעל חייהם בין היתר באמצעות שימוש מושכל בטכנולוגיה. האנשים הללו הגשימו חלום, זיהו צורך ופיתחו את הכלים שיאפשרו את הגשמת הרעיון.

המכנים המשותפים לכולם הם אמונה ברעיון, עקשנות, התמדה וכושר ניהול נכון שסוחף אחריו אנשים רבים.

אחד מהם הוא תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, שפרסמנו היום (ב') ראיון עימו. לפני כמה שנים הוא צפה, יחד עם כל המדינה, כיצד ארגוני הטרור מדרום ומצפון מנחיתים טילים על תושבי ישראל והופכים את חייהם לגיהנום. הוא ידע שבמערכת הביטחון ובממשלה הבינו שצריך למצוא לזה מענה והחליט לעשות מעשה: הוא החל לפתח את כיפת ברזל, שבעמוד ענן ובעיקר בצוק איתן הצילה חיים, ובנוסף שימשה תרופת ההרגעה הפיזית והפסיכולוגית של המדינה.

מעבר למצוינות הטכנולוגית, ד"ר גולד מקבל את הכבוד להדליק משואה בגלל כישורי המנהיגות שלו. אין זה סוד שלכיפת ברזל היו לא מעט מתנגדים, ויש כאלה שעד היום לא חוזרים בהם מעמדתם. למרות זאת, הוא החליט ללכת עם האמת שלו ודבק בפרויקט עד הגשמתו הסופית. זה מה שמבדיל בין מנהל מצוין למנהיג אמיתי.

ד"ר גולד מהווה חלק בשרשרת של פורצי דרך ומובילי חדשנות בענף ההיי-טק, לאורך השנים, שאצל כולם היה אלמנט חזק מאוד של עקשנות ובמקרים רבים הליכה נגד כל הסיכויים, תוך לקיחת סיכונים מחושבים.

גם אהוד שבתאי, שהגה את Waze, יעמוד מחרתיים על הבימה ליד קברו של חוזה המדינה בהר הרצל וידליק משואה. לא רק בזכות הרעיון אלא גם בגלל העובדה שהוא שינה את דרכי הניווט, הנהיגה והתנועה של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. כמו בהרבה מקרים של יזמות, שבתאי הגה את הרעיון ממצוקה אישית: הוא העיד על עצמו שהוא נווט גרוע והיה לו קשה להגיע למקומות שונים. שבתאי ידע שהוא לא לבד על הגלובוס וכל השאר כבר היסטוריה.

יחד עם שבתאי תדליק משואה אור אסולין, תלמידת תיכון, שכבר בגילה הצעיר משמשת מנכ"לית של חברה לפיתוח ליזמים צעירים, בתוכנית מצוינות בהנדסה ביו-רפואית. אין צורך להסביר עד כמה חשוב לתת במה לצעירים וצעירות כמוה.

פורץ דרך נוסף הוא ד"ר גבי עידן , ממציא ומהנדס אלקטרו אופטיקה ברפאל, שהגה ופיתח את מצלמות הווידיאו הזעירות הממוקמות בקפסולות לבליעה ומסייעות לאבחון הפרעות במערכת העיכול.

גם רמי לוי נבחר להדליק משואה. הוא אינו איש טכנולוגיה ולא היי-טק, והצלחתו קשורה לעולם העסקים, ליכולת לשנות את מפת הקמעונות בארץ, להתייצב מול ענקים שהיו אז בשוק ולשנות את הרגלי הצריכה של כולנו. לוי לא יכול היה לעשות את המהפכה ללא ההבנה שלו שהטכנולוגיה, מערכות המידע והמחשוב הם כלים חשובים שהוא חייב להשתמש בהם. ואכן, אנשי מערכות המידע של רמי לוי עובדים קשה בכל יום כדי להתמיד ולהמשיך בתחרות.

מדינה עם תעוזה ועליונות טכנולוגית

החדשנות, המצוינות ובעיקר יכולת המנהיגות היו מאבני היסוד של ענף ההיי-טק הישראלי, המגזר שמהווה הקטר של המשק וזה שבזכותו זכתה מדינת ישראל לתדמית הבינלאומית של אומת סטארט-אפ. תדמית זו היא שגרמה לכך שבשנה שעברה, היקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי הגיע ל-15 מיליארד דולר – שני מיליארד יותר מבשנה שקדמה לה ופי שניים משנת 2000. המצוינות היא זו שסייעה לסטארט-אפים הישראליים לממש את החלום הרטוב של כל משקיע ולבצע אקזיטים בהיקף של יותר מארבעה מיליארד דולר – ועוד היד נטויה.

ההיסטוריה של ההוויה הישראלית שיצרה את ההיי-טק כמושא לשאיפות של צעירים ויזמים רבים החלה, כמו הרבה דברים, במערכת הביטחון. התעוזה והעליונות הטכנולוגית של ישראל על צבאות האויב תועלה בדרכים מגוונות אל החברה האזרחית. כיפת ברזל מבוססת על טכנולוגיית טילים שכבר הייתה ידועה ברפאל ועל טכנולוגיית הסנסורים של אלתא. השו"ב של mPrest, שהוא המרכיב השלישי במערכת, מבוסס גם הוא על ידע ודברים שכבר נעשו בעבר, כאשר החוכמה והפטנטים שייכים ליכולת לחבר בין המערכות וליצור שלם אחד גדול שמגן עלינו.

לאורך השנים הצמיח ענף ההיי-טק ספינות דגל מפוארות שהצעידו את המשק הישראלי במשך שנים: סאיטקס, קומברס, צ'ק פוינט, מג'יק, אמדוקס, הדיסק און קי של דב מורן ועוד שורה ארוכה של חברות ששלטיהן מתנוססים באזורי תעשייה להיי-טק ברחבי הארץ – מגוש דן צפונה ודרומה. בשנים האחרונות עלתה באר שבע על המפה ובזכות חדשנות ואנשים פורצי דרך, היא מועמדת להיות בירת הסייבר לא רק של ישראל אלא ברמה עולמית.

הייחודיות של ההון האנושי הישראלי הביאה לפה ענקיות מחשבים ומערכות מידע שהאמינו בשוק שלנו הרבה לפני שהפכנו לאומת הסטאראט-אפ. למשל יבמ (IBM) ואינטל (Intel). אחריהן הגיעו עוד חברות רבות. לא, "נוקיה (Nokia) ישראלית" כנראה שלא תקום, כי הכוח שלנו הוא במוח, בפיתוח וביצירת דברים חדשים, ולא בייצור סדרתי המוני. זה נעשה במקומות אחרים בעולם, תוך ניצול כוח אדם זול ביותר.

המנמ"רים – קהילה שהקריטיות שלה הולכת וגדלה

לצד החברות הזרות, קמו בישראל חברות בתחום שירותי המחשוב, הפיתוח והמוצרים שמהוות ספינת דגל. די אם נזכיר את בינת על החברות השונות בה, מטריקס, נס, One1, יעל, אמן ועוד שורה ארוכה של חברות מצוינות. הן משרתות את קהילת המנמ"רים במשק הישראלי – במגזרים העסקי, הפיננסי, הציבורי והממשלתי. קהילה שהקריטיות של התפקיד שהיא ממלאת הולכת וגדלה ביחס ישיר לשינויים המהירים שחלים במהות תפקידם ובטכנולוגיה בכלל.

להיות מנמ"ר כיום זה להיות בעל יכולת של יזם בנשמה, פורץ דרך, של מי שלא נבהל מים הסיכונים והרעשים שמציבים בדרג הניהולי בנוגע לכל רעיון שהוא מעלה. להיות מנמ"ר כיום זה להיות מנהיג, שבנסיבות מסוימות מכשירות אותו לשבת על כס המנכ"ל, לא פחות ולא יותר. מכאן, לא מקרה הוא שאנחנו, בקבוצת אנשים ומחשבים, מלווים את הענף ובעיקר את המנמ"רים מ-1981 ברציפות – בתקשורת, בכנסים ובאירועים הגדולים. נמשיך לעשות זאת תוך הבלטה, קידום ומאבק למען המשך המצוינות כערך, כבסיס למדיניות לאומית שתגדיל את ההשקעות בתחום, ובעיקר תשקיע בדורות הבאים.

חג עצמאות שמח!

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים