האם הטכנולוגיה מגשרת על חוסר שוויון?

אחד האתגרים שעידן האינטרנט הציב בפני העולם הוא התמודדות עם הפער הדיגיטלי, שמקורו נובע מהפער בין אלה שיש להם נגישות למערכות מחשוב ומידע, ובעיקר לאינטרנט, לאלה שאין להם.

מומחים שוברים את הראש מזה שנים סביב השאלה האם אותה טכנולוגיה שסייעה לחוסר השוויון יכולה לספק כלים שיגשרו על הפער.

הגדלת רוחב הפס והפריצה הענקית של גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) אמנם העמיקו את הבעיה, אבל גם יוצרים פתח לפתרונות. פרופ' קנאטרו טויאמה מאוניברסיטת מישיגן, שחוקר את הנושא, מעלה כמה תהיות ומגיע למסקנה שעם כל הכבוד לכל הממציאים והמפתחים שרוצים לעזור לצמצום הפער, אם לא מטפלים בשורשים שגורמים לו – כאילו לא עושים כלום.

במאמר שפורסם באתר של USA Today מצטט הפרופסור אמרות של מנהיגים ומקבלי החלטות – בעולם הטכנולוגי ובכלל – בנושא אי השוויון ומוכיח עד כמה הן סתמיות, למרות הכוונות הטובות שלהם. לדוגמה, מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, אמר יותר מפעם אחת כי 500 מיליון העשירים שיש בעולם הגיעו לכך בין היתר מפני שיש להם נגישות טובה יותר לאינטרנט ולמחשוב בכלל מאשר יתר מיליארדי האנשים על פני כדור הארץ. לכן הפתרון, לדידו, הוא לחבר את כל העולם לרשת ובכך לחסל פערים. פייסבוק אף מובילה תוכנית לצורך כך ומייחצ"נת אותה לא מעט.

המועמדת לנשיאות ארצות הברית הילרי קלינטון אמרה ב-2011, כאשר עדיין הייתה מזכירת המדינה, שמדיניות החוץ הבינלאומית המודרנית מבוססת על חופש האינטרנט. לדעתה, הרשת יכולה לגשר מהר יותר על העוני והפערים בכל העולם, לא רק פערים דיגיטליים.

מה לעשות? לעשות!

אולם, פרופ' טויאמה לא מתרשם מאמירות אלה וטוען כי צמצום הפערים צריך לבוא על ידי מעשים בהיקף נרחב יותר. הוא מספר כיצד בעשור האחרון נרתם בעצמו, יחד עם סטודנטים שלו, לפיתוח פתרונות פשוטים, שנראים כמו גאדג'טים, שסייעו לאוכלוסיות חלשות לגשר על הפער הטכנולוגי. כך, למשל, פיתח כלים מיוחדים לאנאלפביתים בעלי גישה לאינטרנט, התנדב בברזיל ללמד טכנולוגיה ומחשבים בבתי ספר של הממשלה והשתתף בשורה של פרויקטים בתחום המחשוב בעולמות החקלאות והבריאות. בעזרת מתנדבים, קיבלו האוכלוסיות הללו גישה למידע שמהווה מפתח להצלחה בכל מקום בעולם.

מכורח פעילות מרובה זו למד הפרופסור כי לתת לאנשים כלים כדי שייגשו לטכנולוגיה זה לא מספיק, אם התרבות והסביבה שלהם לא מעודדת את זה ואם השימוש בכלים ממוחשבים לא מקובל בחברה שלהם.

פריצת הדרך, שנותנת תקווה מסוימת, היא תופעת הלימודים המקוונים, בחינם, בפלטפורמת MOOC. זוהי דוגמה כיצד טכנולוגיה לא מסייעת נקודתית, לאנשים בודדים, אלא יכולה לחנך ציבורים שלמים ולהעשיר אותם בידע, כדי שהם בעצמם יחפשו את הטכנולוגיה ויסגלו אותה כאורח חיים. הדבר משול למשל הקלאסי: אל תדוג את הדגים במקום הילדים שלך, תביא להם את החכה והם כבר ילמדו לדוג לבד. זו הדרך היחידה שמבטיחה שלא מדובר בשינוי חד פעמי.

פרופ' טויאמה ממשיך את הרעיון של MOOC ואומר כי הוא דוגמה למה שמובילי טכנולוגיה רבים בארצות הברית לא עשו במשך השנים, אף על פי שהם דיברו רבות על הפער הדיגיטלי ועל הצורך לבער אותו. "בארבעת העשורים האחרונים, אמריקה הובילה בחדשנות דיגיטלית, אבל במקביל, העוני והפערים הדיגיטליים רק גדלו, אף על פי שהטכנולוגיה הביאה לעולם את המובייל, שהיה אמור לאפשר נגישות גדולה יותר למידע. גם כאן הוכח שטכנולוגיה לבד אינה מועילה ולמרות הצהרותיו של מארק צוקרברג על חיבור כל העולם לרשת, הפער הדיגיטלי לא ירד אפילו ב-1%", הוא מציין.

המסקנה של הפרופסור היא חד משמעית: הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו לחיות טוב יותר. היא אינה משנה מציאות אלא אורח חיים ואם במציאות רבים מאוד ברחבי העולם רחוקים מאוד משימוש בטכנולוגיה, הרי שהסיכוי שיצומצם חוסר השוויון הוא קטן.

חוסר השוויון – הדיגיטלי ובכלל – קיים בכל חברה, כולל בישראל, שהיא אומת הסטארט-אפים. רשויות שונות אמנם עושות מאמצים לגשר בין הפערים, אך עדיין מוטלת החובה על הממשלה לטפל בסיבות לעוני ולחוסר השוויון: יוקר המחייה, האבטלה, המצוקות החברתיות והכלכליות – והפער הדיגיטלי. הטכנולוגיה יכולה לסייע לגשר על פערים, הרבה מזה באמצעות הילדים ובני הנוער, אבל אם הסביבה לא תשתנה וההורים ימשיכו להילחם על כל פרוטה ואפילו חלילה יפוטרו, שום גאדג'ט וטכנולוגיה, יהיו הסקסיים ביותר, לא ישנו את המציאות.

דומה הדבר לפרויקט שיקום השכונות שהגה מנחם בגין בהיותו ראש הממשלה. ראש עיריית תל אביב-יפו דאז, שלמה להט (צ'יץ'), התעקש שכל הבתים המשופצים בעירו במסגרת פרויקט זה יהיו בצבע אחיד – לבן. האם הצבע והמרפסות החדשות צמצמו את הפערים בין דרום תל אביב לצפונה? התשובה היא: כמובן שלא. עד היום רואים את הפערים הגדולים בין חלקי העיר השונים.

מכאן שהפתרון לצמצום הפערים הוא משולב בין העולם הפיזי לזה הווירטואלי. אי אפשר להאשים את מובילי הטכנולוגיה שהם הגורמים להם אם אלה שאחראים לעוני ולדלות לא עושים שום מאמץ כדי לחסלם.