חברת היי-טק, מה את עשית בשביל קהילה?

מה חברות ההיי-טק יכולות לעשות למען החברה הכללית? כיצד הן יכולות "להחזיר" לקהילה ולסייע בקידום מטרות לאומיות וחברתיות חשובות, כמו שילוב וטיפוח של דור העתיד בתחום הטכנולוגיה, או של אוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק בשוק העבודה? ואיך כל זה קשור למונח "אחריות תאגידית" או "חברתית?"

בהגדרתה המקובלת, אחריות תאגידית היא שם כולל לכללי התנהגות של תאגיד שעליהם למלא אותם כדי להיחשב לכזה. מדובר בכללים להתנהגות הגונה כלפי כל מחזיקי העניין שלהם ובכללם, בין היתר, עובדים, לקוחות, צרכנים וספקים – וכלפי הסביבה והקהילה שבה הם פועלים.

אם בעבר היה מקובל שחברות עסקיות תורמות כסף ושעות התנדבות של עובדים, כיום מדובר בתחום הרבה יותר רחב ומקיף. האחריות התאגידית נשענת על ההבנה שגם ליש אחריות לקהילה, לסביבה, לעובדים וללקוחות, ושיש להם כוח ויכולת להוביל שינוי חיובי, הרבה מעבר לעסקים של הארגון עצמו.

הידע והניסיון המקצועי המצויים בחברות בתחום ההיי-טק מאפשר להן לעשות לא מעט בתחומים אלה. יש להן משאב אנושי מוכשר ואכפתי מאוד לסביבתו, ולעתים קרובות גם אפשרויות כלכליות משמעותיות. התשתית המקצועית בחברות אלה יכולה לשמש מצע מצוין לפיתוח נושא שהפך גם ליעד לאומי, והוא הגיוון בתעסוקה – העסקת עובדים מאוכלוסיות שונות וממגזרים שונים בחברה. כך, למשל, הן יכולות לפתח קורסי הכשרה, להעניק מלגות וללוות עובדים באופן מקצועי, כך שמקום העבודה הופך להיות בסיס להמשך פיתוח קריירה.

נתוני דירוג מעלה ל-2015 מראים כי המגזר העסקי הפך את הטיפול בשילוב אוכלוסיות ממגוון קהילות לאחד היעדים המרכזיים שלו: 66% מהחברות המדורגות מדווחות על עליה של 10% בקליטת עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה; 54% מהן מעסיקות רכזי גיוון; כ- 80% פועלות בתחום זה על פי יעדים ברורים; וכמחציתן עורכות התאמות במבחני המיון בכדי להסיר חסמים המקשים על קבלתם של מועמדים מאוכלוסיות אלה.

נושא שמשותף לכלל העסקים באשר הם הוא העובדים. עובדים הם לב ליבו של כל עסק ועל כל החברה לשים דגש על טיפול בכלל הנושאים הנוגעים להם: תנאי העסקה, סביבת העבודה, פיתוח אישי, איזון בין שעות עבודה לשעות פנאי, גיוון וכן הלאה. ככל שעובדים בחברה מזדהים עם קידום מטרות אלה ושותפים להשגתן, כך גובר החיבור שלהם עם מקום עבודתם, והסיכוי שהמטרות והיעדים יושגו עולה.

זאת, במקביל למטרות לאומיות שמהוות חלק מכך ושאנחנו מזדהים עימן, כמו שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה.

מה החברות עושות?

יש בחברות ההיי-טק הישראליות כמה וכמה דוגמאות ליישום רעיון זה בתחום הגיוון. הנה כמה מהן:

אחת החברות הוותיקות בישראל שמשקיעות בתחום הזה היא אינטל (Intel), שעושה זאת כבר יותר מארבעה עשורים. בשנים האחרונות שמה החברה דגש על קליטת עובדים מהמגזר החרדי. לצורך כך היא הגדירה מגוון תוכניות המותאמות לקהל היעד – הכשרת מהנדסים יוצאי המגזר החרדי, הכשרת סטודנטים חרדים ושיתוף פעולה עם סמינרים לנשים חרדיות. לאורך השנים הועסקו ומועסקים בחברה מאות מהנדסים ממגזר זה.

מיקרוסופט (Microsoft) מסייעת לנשים מהמגזר החרדי לרכוש מקצוע לפני שהן מתחתנות ומקימות משפחה. מדי שנה מקיימת החברה כנס המעודד אותן לפתח אפליקציות שנוגעות לחייהן. במסגרת התוכנית פיתחו המשתתפות אפליקציות שהועלו לחנות הציבורית ומהוות קרקע ליזמות עסקית-טכנולוגית. כך הן צוברות ניסיון מקצועי שהן יכולות להציג בשוק התעסוקה.

סנדיסק (Sandisk) עובדת עם תלמידים מהמגזר הערבי, מהכפר ג'לג'וליה, הסמוך למקום פעילותה. התוכנית שפיתחה החברה מאפשרת לתלמידים להכיר את עולם ההיי-טק ופותחת בפניהם את האפשרות התפיסתית של לימודי מחשב. בהמשך מקצה התוכנית מלגות וליווי של חונכים מעובדי החברה, כדי לסייע לתלמידים להמשיך בלימודים אקדמיים בתחומים מדעיים, תוך יצירת אופק לקליטה עתידית בחברה.

NICE שמה למטרה לשלב עובדים יוצאי הקהילה האתיופית בבדיקות תוכנה. לצורך כך פתחה החברה תוכנית הכשרה ייעודית לשיפור תהליך הקליטה של עובדים מקהילה זו. מדי שנה מגדילה החברה את מספר העובדים הנקלטים, מתוך ראייה ארוכת טווח של הגברת הגיוון התעסוקתי.

ברמה הלאומית, הדרך לצמצום פערים חברתיים היא באמצעות שילוב אוכלוסיות בתת תעסוקה בשוק העבודה בפרט ובמגזר העסקי בכלל. על מנת שתהליך הקליטה יצליח דרושות, ברמה הארגונית, מדיניות של ההנהלה לצד מעורבות גבוהה של עובדים מחויבים.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון מעלה, המקדם אחריות חברתית בעסקים בישראל.