לגייס את ההיי-טק למאבק בחרם

אריק שמידט, יו"ר גוגל (Google), הופיע אתמול (א') בפני חוקרים וסטודנטים במכון ויצמן ולא הפסיק להרעיף שבחים על המדע וההיי-טק הישראליים. על רקע פרשת אורנג' (Orange) והגל העכור האנטי ישראלי שמתפשט בעולם, היה זה תיקון חיובי. שמידט הוזמן הרבה לפני שהפרשה האחרונה התפוצצה וסביר להניח שהוא היה אומר את אותם הדברים גם ללא אירועים אלה.

”ההשפעה של ישראלים על מדע וטכנולוגיה בעולם היא אדירה", אמר שמידט, שמעבר לפעילותו בגוגל, הוא משקיע בסטארט-אפים ישראליים, באמצעות הקרן שייסד.

שמידט, שכבר אמר דברים דומים בביקורים קודמים בישראל, אינו הראשון ואינו האחרון שמרעיף שבחים על ההיי-טק בישראל. יתירה מזאת, גם מדינות, ארגונים ויחידים שנכנעים להסתה נגד ישראל, או לפחות כורים לה אוזן קשבת, מחרימים תוצרת ישראל שמגיעה מהשטחים וחלוקים בדעתם עם ההשקפות והמדיניות של ממשלת ישראל, רואים אותנו באור חיובי בכל מה שקשור להיי-טק, טכנולוגיה ופיתוחים. מדיניות ההסברה הישראלית לא הצליחה עד היום למנף את היתרון הזה לטובת המאבק נגד החרם.

ההוכחות לכך הן שלאורך כל שנות פעילות ארגון BDS, אף חברת היי-טק לא משכה מכאן את השקעותיה או סגרה את מרכז הפיתוח שלה בארץ. אם היו תנודות בהשקעות הזרות, הן נבעו מסיבות כלכליות כלל עולמיות, מיתון וכדומה, שהשפיעו גם על השוק הישראלי .

גם דו"ח פנימי שנכתב על ידי כלכלני בנק ישראל וכולל תרחישים קיצוניים להשפעות שעלולות להיות מהחרם הבינלאומי מוציא מהמשחק את ההיי-טק. דובר שם על פגיעה בייצוא, בעיקר של סחורות ומוצרים שבאים מהשטחים, ועל אפקט מצטבר של אווירה שתגרור גורמים נוספים לצמצם רכישות מישראל או לייצא אליה.

פעולה בשני מישורים

זו בדיוק הנקודה: בעיתוי הקשה הזה, גורמי ההסברה בארץ יכולים לגייס את ההיי-טק כמנוף להסברה ולמאבק במחרימים. בנוסף, יש מקום לפנות לראשי הענף בישראל וברחבי העולם ולרתום אותם למען ההסברה הישראלית – בגופים אקדמיים, בזירה העסקית ועוד. יש בחברות ההיי- טק הגדולות לא מעט ישראלים שתופסים עמדות מפתח, והם בעלי שם ומעמד בעולם. בהתארגנות נכונה ועם מדיניות הסברה מאורגנת ניתן בהחלט לרתום אותם למשימות אלה,

יחד עם זאת, על משרדי הממשלה ושאר הגורמים הרלבנטיים להגביר את ההשקעות שלהם לעידוד וצמיחת ההיי-טק בישראל. ההשקעה הזו תאפשר להיי-טק להמשיך להיות הקטר של המשק, להגדיל את היקף הייצוא שלו, שעומד כיום על 25 מיליארד דולר בשנה, ובכך להקטין את התלות במקורות ייצוא אחרים, שנתונים לסכנה בגלל החרם.

ההשקעה צריכה להיות רוחבית, מצג גופים שונים. לשם כך דרושים תיאום, ראייה הוליסטית ומנהיגים שלוקחים את היוזמה לידיים ויודעים לסחוף את האחרים. אומת הסטארט-אפ זו לא רק כותרת אלא משאב חשוב שיכול להיות כלי נשק משמעותי ביותר בחרם על ישראל – ולטובת מדינת ישראל בכלל.