איפה עוברים גבולות השיח ברשת?

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה היום (ג') בסוגיית גבולות השיח באינטרנט, בעקבות תופעת האלימות ברשת והעדר תרבות השיח בפייסבוק (Facebook). הדיון בוועדה נע בין העקרוני למעשי – האם בכלל ניתן לקבוע גבולות לשיח ומה תפקידו של המחוקק. אבל עיקר תשומת הלב הופנתה לשני האורחים מפייסבוק העולמית שהגיעו לדיון כדי לשמוע את הבעיות המציקות לגולשים הישראליים.

תוך כדי הדיון הם חוו על בשרם את מהות חוסר התרבות בשיח: כאשר סיימון מילנר, מנהל מדיניות בפייסבוק, סיפר על הדרך בה מטפלים ברשת החברתית בפוסטים אלימים, החלו קריאות ביניים מח"כים בוועדה וממשתתפים נוספים שהיו באולם. מילנר חייך והיו"ר, ח"כ אורי מקלב, מיהר להרגיע את הרוחות והדגיש כי חלק מתרבות השיח היא לאפשר לכל אחד לסיים את דבריו ולשמוע את השאלות של האחרים.

מדבריהם של אנשי פייסבוק ומהתגובות של הח"כים ניתן היה ללמוד על הפער העצום הקיים בין המציאות כפי שאנשי פייסבוק רואים אותה לבין מה שקורה באמת. את הח"כים לא שכנעה המצגת שהציגה נציגה נוספת של פייסבוק, ג'ולי דה ביילאנקורט, בה היה כתוב שפייסבוק מממשת מדיניות של אפס סובלנות כלפי אלימות ברשת. לא שכנעו גם דבריהם של האורחים לפיהם יש בפייסבוק מספר רב של אנשים שעובדים מסביב לשעון במטרה לסייע לגולשים במצוקה. אם אכן יש כל כך הרבה אנשים כאלה, הם כנראה לא ראו את 6,000 השיתופים ש-"סייעו" להתאבדותו של אריאל רוניס, בכיר במרשם האוכלוסין. הם כנראה לא מצליחים למנוע בריונות כלפי ילדים ובני נוער שלא יודעים למי לפנות בעת המצוקה שלהם. ילדים לא מספרים שהם עומדים לנסות להתאבד – הם פשוט עושים זאת.

הטענות של משתתפי הדיון על פניות לפייסבוק שלא נענות צריכות להילקח ברצינות על ידי נציגי החברה ולגרום להם לפעול במהירות לשינוי המצב. גולש במצוקה לא יתחיל לנהל התכתבויות עם גורם אלמוני בחו"ל. הוא זקוק לעזרה מידית, בדיוק כמו שהוא פונה למוקד חירום.

מדובר בחיי אדם ולכן, פייסבוק חייבת לצאת מהשבלונה הניהולית הגלובלית ולחשוב על פתרון יצירתי. צודק יו"ר הוועדה באומרו שמי שיושב בחו"ל, גם אם הוא דובר עברית, לא יכול להבין את המצוקות אליהן נקלעים גולשים בגלל האלימות ברשת.

התפקיד של הכנסת

במקביל, צריכה הכנסת לדאוג לכך שהחינוך לתרבות שיח ברשת יהיה יום יומי ולא יעלה אחרי התאבדויות ויפוג מהר מאוד אחר כך. החינוך אינו רק בבית הספר אלא גם בתרבות הדיבור של המבוגרים, במיוחד פוליטיקאים וח"כים. השיח הציבורי בארץ הפך להיות אלים, במיוחד מאז הבחירות, והבריונות ברשת היא רק סימפטום אחד שלו. אי אפשר לעצור אותה רק בחקיקה, גם לא בחקירות משטרה, שמתייחסת לאלימות ברשת בדיוק כמו אלימות פיזית כאשר מישהו מתלונן.

יש לעשות שימוש מושכל בחקיקה, ראשית כדי לא להפוך לצנזורים של חופש הביטוי, שפייסבוק ואחרים מייצגים אותו, ושנית, כדי לא להיכנס לעימותים בינלאומיים. אלה יכולים להיגרם בהינתן העובדה שמדובר בחברות ענק שמחויבות קודם כל לחוק האמריקני, שם למושג חופש ביטוי יש פירושים שונים לגמרי מאשר אצלנו.

ח"כ רויטל סוויד אמרה כי אם פייסבוק לא תיקח אחריות, הכנסת תדאג לכך שזה יעלה לה הרבה כסף. לא נראה שאנשי הרשת החברתית התרגשו מכך. כסף זה הדבר האחרון שמפחיד את הבוס, מארק צוקרברג. חוץ מזה שגם הקנס הגדול ביותר לא יכול להחזיר לחיים את מי שכבר התאבד.