אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי: "בעת משבר – חברות רב לאומיות רבות בורחות מישראל"

"מצד אחד יש אקזיטים רבים של חברות ישראליות ומצד שני – הרבה חברות רב לאומיות שמכבידות על הענף. ראינו בשנת המשבר של 2008 היעלמות של מרכזי פיתוח של חברות גדולות וכשהיה צורך לפטר עובדים – הן עשו זאת מיד", כך אמר אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד הכלכלה.

ז'ולטי השתתף בדיון בנושא תרבות האקזיטים שנערך היום (ב') במשרדי דן אנד ברדסטריט בגבעתיים, במסגרת מפגש פורום מנהלים בכירים של ענף ההיי-טק והטכנולוגיה.

הוא אמר כי "קיים חוסר פרופורציה בין מספר חברות ההיי-טק הרב לאומיות שפועלות בישראל והשפעתן על התעשייה לבין חברות מקומיות ישראליות. אנחנו, כמדינה, לא נוכל לבצע שינוי דרמטי בתרבות הזו, אבל ניתן לאזן את המצב. למשל, אם הבורסה הייתה שחקן יותר מרכזי ושוק ה-IPO'S היה משמעותי יותר, היינו יכולים לעשות יותר. גם המוסדיים לא נמצאים במשחק – הם חטפו מכה בשנת 2000 ונעלמו מהשוק".

"המדינה לא רק נותנת – היא גם מרוויחה"

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות באינטל (Intel) ישראל, התקומם על דבריו של סגן המדען ואמר: "העסקת 10,000 עובדים בכל הארץ זה לא דבר שהולך ברגל. יש לנו שלושה מרכזי פיתוח, והם לא בתל אביב אלא בקריית גת. 40% מהעובדים במפעלים האלה מגיעים מגדרה ודרומה".

עמית ברוך, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת טכנולוגיות מתפתחות באינטל ישראל. צילום: פלי הנמר

"לא צריך להסתכל רק מה המדינה נותנת, אלא גם מה היא מקבלת, והיא מקבלת הרבה מאוד", ציין ברוך. הוא הוסיף כי "באינטל משקיעים הרבה מאוד מאמצים בפיתוח החדשנות ובתוכניות שמעודדות יזמות. האקזיט הוא לא חזות הכול, הוא לא בונה משק חזק".

"לעשות אקזיט? תלוי"

היזם הסדרתי דב מורן אמר ביחס לתרבות האקזיטים כי "יש חברות שצריכות להימכר והיזמים מאוד להוטים למכור, יש חברות שלא יתפתחו אם לא יימכרו ויש כאלה שצריכות להישאר ולא להימכר".

היזם הסדרתי דב מורן. צילום: פלי הנמר

"אני, אישית, סירבתי 6-7 פעמים למכור את סנדיסק (SanDisk), אם כי בסוף מכרתי", העיד מורן על עצמו. "האם לעשות אקזיט? זה מאוד אינדיבידואלי וקשור לתנאי השוק. מתחילים המוני סטארט-אפים, שמתוכם 10 חברות מובילות ורק אחת או שתיים יתפתחו להיות חברות ענק".

רונית בן בסט, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה, השתתפה אף היא בדיון וציינה כי "החברה הישראלית חייבת לעודד טיפוח וגדילה של חברות. צריך לייצר יותר ויותר חברות כמו צ'ק פוינט (Check Point) – כאלה שגדלות ועדיין נשארות בארץ".

רונית בן בסט, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה. צילום: פלי הנמר

דובר נוסף היה ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות (IATI) בישראל, שאמר כי "פעמים רבות, החזון של סטארט-אפים הוא ללכת רחוק ולא להימכר, אבל הם בסוף נמכרים, בגלל תנאי השוק. חלק מאלה שצריכים להימכר לא יודעים להתנהל. פה, בישראל, אם אתה אומר שעשית אקזיט – אתה נחשב כוכב עליון. זה מצב טוב למדינה, שמקבלת כספים רבים מהאקזיטים".

ארז צור, מנכ"ל EMC ישראל ויו"ר פורום מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות (IATI) בישראל. צילום: פלי הנמר

הוא ציין שהסטארט-אפים לא קמים בחלל ריק. "כמעט בכל סטארט-אפ תמצא אנשים שעבדו ב-EMC, באינטל או בחברות רב לאומיות אחרות, יוצאי צה"ל וכדומה. כלומר, הם צברו ניסיון במקומות אחרים וזה משפיע, בסופו של דבר, על הסטארט-אפים שהם מקימים או עובדים בהם".

"לחברות רב לאומיות משמעות מכרעת לחברה ולכלכלה"

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, אמר כי "אין מספיק חברות ישראליות שמונפקות. הנפקה היא בעיניי אקזיט הרבה יותר משמעותי מהאקזיט עצמו".

אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. צילום: פלי הנמר

הוא ציין כי "לחברות רב לאומיות כמו אינטל ו-EMC יש משמעות מכרעת לחברה ולכלכלה הישראלית", ציין ולדמן. "השאלה הגדולה היא איפה מתקבלות ההחלטות, אם המנכ"ל של החברה יושב בארץ או במעבר לים". עוד הוא אמר כי "ככל שיהיו יותר חברות ש-'רצות' לטווח הארוך, זה ישפיע לטובה על הכלכלה הישראלית".

גיא הדרי, סמנכ"ל מערכות מידע וסגן נשיא בכיר בטבע, אמר כי "חסר בישראל מימד מנהיגותי ותרבותי בהתייחס לסוגיית הניהול של חברות רב לאומיות. אנחנו יכולים ללמוד את זה מהעולם. חברות רב לאומיות מביאות תרבות ניהולית אחרת, שמוסיפה עוד מימד על תרבות האקזיטים".

גיא הדרי, סמנכ"ל מערכות מידע וסגן נשיא בכיר בטבע. צילום: פלי הנמר

כן אמר דברים במפגש בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. הוא ציין כי "אחת הסיבות לפריחה בענף ההיי-טק ולגיוסים הרבים היא הריבית הנמוכה, שמאפשרת פיתוח והקמת חברות רבות ואת היכולת של שוק ההון לממן אותן. זה מה שיוצר את החדשנות".

"הפריחה בהיי-טק – בגלל מהפכת הדיגיטל"

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל (Oracle) ישראל, תלה את הפריחה בתעשיית ההיי-טק בישראל במהפכת הדיגיטל, שלדבריו "מצביעה על הקריטיות של ה-IT בכלל התעשייה".

עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: פלי הנמר

הוא אמר כי "נכון שזו תופעה עולמית אבל בישראל היא עוצמתית יותר, כי יש לנו את היתרון של ההון האנושי. התפתחה בארץ תרבות יזמית שמייצרת חברות ומושכת לכאן משקיעים".

חלק מהדוברים הביעו חשש כי עלולה להיווצר בועת דוט.קום. מתן גביש, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Salesforce, אמר בהקשר זה כי "כיום, הפריחה היא תוצאה של התפתחות טכנולוגית. האינטרנט בשל יותר ולכן הסיכון של בעיות מימון הוא לא מהותי. יהיו מהמורות, הדברים אולי יתקדמו לאט יותר, אבל אי אפשר לעצור את הקדמה".

מתן גביש, סגן נשיא לפיתוח עסקי ב-Salesforce. צילום: פלי הנמר

לדבריו, "חברות שלא יזהו את המגמות החדשות יישארו מאחור. התחרות משנה כיוון. אפילו בעולם הפארמה, התחרות היא לאיזו חברה יש אפליקציה טובה יותר ולא על תרופות".