אסור לפגוע בתקציבי התקשוב הממשלתיים

הממשלה אמורה לאשר בקרוב את תקציב המדינה, אם יצליח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתגבר על ההתנגדות של כמה שרים.

בין הסעיפים השונים שהשרים אמורים לאשר נמצא התקשוב הממשלתי. השנה, בפעם הראשונה, יופיעו הסעיפים הקשורים לדבר לא במסגרת התקציב של משרד האוצר, אלא באלה של משרד ראש הממשלה והמשרד של השרה גילה גמליאל. זאת, בעקבות שינוי ארגוני שנערך בממשלה הקודמת, שבמסגרתו הועברה פעילות התקשוב הממשלתית, שהייתה במשך שנים במשרד האוצר, למשרדו של נתניהו. שם גם הוקמו רשות התקשוב, בראשותו של יאיר פראנק, ויחידות נוספות כמו זרוע הסייבר ומטה ישראל דיגיטלית. מיד לאחר הבחירות נערך שינוי נוסף, עקב אילוצים פוליטיים, במסגרתו עבר מטה ישראל דיגיטלית לאחריותה של השרה גמליאל.

הממשלה צריכה להצביע בנוסף על תקציב החינוך, שבתוכו כלולים הכספים המופנים לחינוך המדעי-טכנולוגי. ב-2014 עמד סעיף תקציבי זה על 339,315,000 שקלים. אם תתממש דרישת האוצר לקצץ מיליארד שקלים בתקציב החינוך, עלול גם סעיף זה להיפגע, על אף ששר החינוך, נפתלי בנט, העמיד את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות של המשרד לשנים הבאות.

גורמים בממשלה: יש סיבה להיות אופטימיים

בנקודת זמן זו, אף אחד מהגורמים במשרדים הרלוונטיים לא יכול להעריך כיצד ייראו תקציבי התקשוב לשנה הבאה. עם זאת, אותם גורמים אומרים שיש סיבה טובה להיות אופטימיים, משום שחלק מהתקציבים כבר אושרו בממשלה הקודמת וישמשו כתקציבי תפעול ליחידות החדשות. הגורמים הללו אמרו לאנשים ומחשבים כי תקציבי ממשל זמין, על פרויקטי הרוחב שלו, וישראל דיגיטלית רק יגדלו בשנה הבאה, משום שהממשלה העמידה אותם בסדר עדיפויות גבוה. באשר לתקציב ישראל דיגיטלית אף צוין, במסמך רקע שהוכן בכנסת, כי "במסגרת ועדת חריגים במשרד האוצר אושר תקציב של 929 מיליוני שקלים, מתוכם 122 מיליון במזומן ל-2015 ועוד 152 מיליון בהרשאה להתחייב".

מאחר שמדובר ביחידות חדשות, לא ניתן למצוא אותן באתרי הממשלה, שם חשופים סעיפי התקציב, ויש להמתין להחלטת השרים.

תקציב התפעול שניתן לרשות התקשוב עמד ב-2014 על 25 מיליון שקלים, אולם זהו תקציב מינימלי, שמאפשר לקיים את הפעילות השוטפת. על מנת שהרשות תממש את התוכניות שלה היא זקוקה לתקציבים הרבה יותר גדולים. אנשי המקצוע טוענים שלמרות הקיצוץ הכללי בתקציב, הממשלה תמצא את הדרך לתקצב את הפרויקטים הללו, שהם חוצי משרדים, שלכל אחד מהם יש תקציב תקשוב משלו.

ועדת המדע עוקבת

סביר להניח שגם הוועדות השונות בכנסת שעוסקות בתקשוב, ובראשן ועדת המדע והטכנולוגיה, לא יאפשרו קיצוץ בחינוך הטכנולוגי ובתקציבים של רשות התקשוב, ובמיוחד ישראל דיגיטלית. במסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת לקראת ישיבת הוועדה שהתקיימה לפני כמה שבועות בהשתתפות השרה גמליאל יש התייחסות לצרכי התקציב של ישראל דיגיטלית.

"בשל הזיקה של פעילות ישראל דיגיטלית למשרדי ממשלה אחרים, כמו המרת טפסים פיזיים למקוונים שבאחריות משרדי הממשלה, צריך לתקצב את המשרדים כדי שיוכלו לבצע את זה", נכתב. עוד צוין במסמך כי המנמ"רים הממשלתיים אינם כפופים לישראל דיגיטלית או לרשות התקשוב הממשלתי, אבל הם מונחים להתייעץ איתם.

באותו הדיון אמרה השרה גמליאל כי "יש לישראל דיגיטלית פוטנציאל ממשי לפתור הרבה מאוד בעיות, כמו צמצום פערים חברתיים. בשנות ה-80' עשה מנחם בגין את פרויקט שיקום השכונות וכיום צריך לעשות פרויקט שיקום היכולות הטכנולוגיות של כלל החברה הישראלית". גמליאל ציינה כי בניגוד לטענות שנשמעו, אין סתירה בין הפעילות של ישראל דיגיטלית לרשות התקשוב והיחידות המחשוביות האחרות במשרדי הממשלה והעירה: "הייתי שמחה אם גם הן היו עוברות למשרדי".

פרויקטים שעל הפרק

יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, יוביל בשנים הקרובות מספר פרויקטים גדולים בתחום התקשוב, כמו המעבר לענן פרטי ממשלתי, עיצוב מחדש של הפורטל gov.il והקמת מוקד טלפוני שיהיה במתכונת "144 ממשלתי".

השורה התחתונה: החינוך הטכנולוגי, פרויקטי מחשוב ממשלתיים והנגשת שירותים ממשלתיים לאזרח הפכו להיות הרבה יותר מסיסמת בחירות. שרי הממשלה מודעים לכך, אבל התפקיד של הציבור ונבחריו הוא לשמור מכל משמר שתקציבי התקשוב לא ייפגעו ולא יפלו קורבן לסחיטות פולטיות של בעלי אינטרסים שלא מבינים את החשיבות שלו. בקיצור, צריך להיזהר ולא להירדם בשמירה.