חרדים לקידמה

הנה עוד סיבה מדוע אין סיכוי שבשני העשורים הבאים תקבל ישראל פרס נובל נוסף. הרב ישראל הגר, המנהיג הבולט של חסידות ויז'ניץ, אחד משני בניו של האדמו"ר הטוענים לירושת אביהם החולה, קבע שתלמידים שבביתם יש אינטרנט, לא יוכלו ללמוד בבתי הספר של החסידות (ראו ידיעה נפרדת במהדורה זו).

הרב הגר הסביר את פסק ההלכה המלומד שלו בכך, שמגיעים אליו "סיפורם מזעזעים" מדי יום על דברים נוראיים שקורים באינטרנט וכינה את הרשת "סכנה גדולה". אין ספק שאמירה כזו של רב ומנהיג מכובד משמחת את ליבם של הסטיריקנים, הציניקנים למיניהם ובעלי הדמיון פורה. אבל הידיעה, כמו גם הפסיקה – עצובות מדי כדי להצחיק. זה לא רק עצובות, גם מפחידות.

הרב הגר אינו הבעיה. לא היינו מצפים ממנו להתייחסות אחרת. הבעיה היא אותם ילדים, תהיה אמונתם אשר תהיה, תהיה רמת הדתיות שלהם גבוהה ככל שתהיה. הרי בשלב מסויים של החיים הם יתבגרו וייצאו אל העולם הגדול. ילמדו בחלקם, והשאר, יצטרכו להתפרנס.

שערו בנפשכם צעיר חרדי מקהילת ויז'ניץ, שציית לרבי המלומד והדיר את האינטרנט מביתו. והנה הוא מגיע לראיון עבודה, ומתראיין לתפקיד מסויים שדורש הכרה של המחשב והאינטרנט. שהרי לא חסרים מקצועות כאלו היום. מיד אחריו מתראיין צעיר אחר, שהתמזל מזלו והוא אינו שייך לכת החסידים של אותו הרבי. לא קל לנחש את מי יקבלו לעבודה. החרדי, שלכאורה יש לו את כל הכישורים לעבוד באותו מקום עבודה – יישלח הביתה. רגשות התסכול יתחזקו. שוב יאמרו שמפלים אנשים על פי מראם ואמונתם. משרדי ממשלה וגופים שונים יערכו קמפיינים, בהם יקראו לשלב חרדים במקומות עבודה, וללא הועיל. הצעירים החרדים הללו ייכנסו למעגל האבטלה, יתחתנו, יביאו ילדים לעולם. ומאין יפרנסו אותם? כיצד יוכלו לתקשר עם העולם, כאשר ברקע התרבותי והידע האישי שלהם יש חור ענק, של אי הכרת האינטרנט?

כבר היו חכמים וקיצונים מהרב הגר המלומד, שפלטו שטויות בבתי מדרש שלהם והעולם לא עצר מלכת. הבעיה היא מערכת החינוך. זו מאפשרת זרם עצמאי-חרדי, וככזו, היא אחראית על השכלתם של אותם ילדים אומללים, שכעת יצטרכו לחפש מקומות בסתר כדי להציץ באינטרנט. ואוי ואבוי מה שהם יגלו שם, כי הרי אף אחד לא יפקח עליהם.

תעשיית ההיי-טק המקומית היא אי יוצא דופן בכל היבט העסקתם של חרדים, לעומת שאר מגזרי המשק. במקומות עבודה רבים, בבתי תוכנה כמו גם בארגוני IT, עובדים חרדים וחרדיות. פרויקטים כמו תלפיות של מטריקס ואחרים שהלכו בעקבותיהם, שינו לחלוטין את התדמית של החרדים בעיני ציבור רחב בארץ. כבוד הרב הגר מוזמן להציץ, לשמוע ולראות איך אפשר להתפרנס בכבוד מעבודה שוטפת מול מחשב ואינטרנט – וזאת מבלי שייפגעו אמונתם או אורחות חייהם של העובדים והעובדות החרדים.

מעסיקים יודעים לספר כי המדובר בעובדים מוכשרים, נאמנים, צמאי ידע ובעלי רצון להצליח במטלות שלהם. עם פסיקתו זו של הרב הגר, הוא מאיים להרוס להם את המשך החיים, ולגדוע את ההמשכיות של המומנטום שבהעסקת חרדים ב-IT. על פי פסק ההלכה של הרב, הם צריכים להפסיק לשוטט ברשת, לאסור על ילדיהם לעשות זאת. כך הם חוזרים מבלי דעת אחורה שנות דור. ילדיהם כבר לא יוכלו להתקבל אפילו לתלפיות ולפרויקטים הדומים לו, שכן לא יעלה על הדעת ללמד יהודי את רזי המחשב, מבלי שהוא ראה אתר אינטרנט בימי חייו.

"הדברים האיומים" שכבוד הרב חושש מהם, אינם נחלתם של הורים חרדים. כולנו הורים לילדים, וכולנו חרדים ממה שיכול לקרות להם, אם לא נפקח על הרגלי הגלישה של הילדים. שהרי זה אחד מתפקידנו כהורים – פיקוח והכוונה. רשת האינטרנט היא מראה כמעט מדויקת של המציאות. החיים הם מגוונים, העולם מלא באנשים טובים ורעים. הרעים לא מבחינים בין חרדי לחילוני. המודעות לגלישה נכונה ברשת הולכת וגוברת, אולם למרבה הצער שומעים רק על מקרים קיצוניים של ניסיונות ומקרי אונס ואלימות הכרוכים בגלישה ברשת, מקרים שלא שונים משאר מקרי האונס והאלימות שאינם קשורים לרשת.

פעילותן של עמותות דוגמת עמותת אשנ"ב, שעוסקת כל השנה בפעילויות הסברה וחינוך לשימוש נבון ברשת – זוכה לתהודה תקשורתית נמוכה. אבל הרבי לא צריך ללמוד מאיתנו, החילוניים. גם העולם הדתי והמסורתי הצליחו למצוא לעצמם את הנתיבים הנכונים, כדי לשלב את הקדמה עם הצרכים והאמונה של כל אחד. פסיקה חסרת בסיס כמו זו של הרב הגר – שספק אם היא כלל עומדת במבחן החוק הקובע חינוך חובה לכל ילדי ישראל – בוודאי נפלה על אוזניים קשובות של חסידיו. אלא שהיא טומנת בחובה נזק עצום, ומשמעותה רחבה מעבר למלחמות התרבות ולקרבות בין חילונים לדתיים.

כשמגדלים דורות של ילדים חשוכי אינטרנט ומחשב, "זוכה" ישראל להיכנס לסטטיסטיקות בינלאומיות שליליות. אלה מודדות את רמת החינוך והקדמה של מדינות. המיקומים של ישראל באותם דירוגים יירדו, בגלל התנהגות חסרת אחריות של אנשים שמכנים את עצמם רבנים, ואמורים להיות רועי הצאן של קהילותיהם – אך בפועל מובילים אותם לאבדון.

פסיקה כמו זו של הרב הגר צריכה להטריד את הגורמים האחראים על החינוך במדינה. חינוך עצמאי הוא לגיטימי, אולם לאף אחד מהרבנים אין לגיטימציה להפוך את הילדים החרדים לנכים ולמפגרים מבחינת השכלה ויכולת להסתדר בחיים. אין להם את מנדט לזה אפילו מהיושב במרומים, שהם מתיימרים להיות סוכניו עלי אדמות.