אריק מיפנו, מג'יק ישראל: "הרגולציה צריכה לעודד את האינטרנט של הדברים"

"למרות מאמציה, הרגולציה לא תוכל לעצור את מגמת האינטרנט של הדברים. עדיף לו היא הייתה מבצעת הסדרה של חדירת הטכנולוגיה המהפכנית הזו לחיינו ומסייעת בכך לפעילות יעילה, בטוחה ומסודרת יותר שלה", כך אמר אריק מיפנו, מנהל מג'יק תעשיות תוכנה ישראל, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריו, "תחום האינטרנט של הדברים משגשג וצומח בקצב מדהים. כבר כיום קיימים יותר מדי חידושים בתחום מכדי שניתן יהיה לוותר עליהם. יש אף כאלה שמצליחים להגיע להצלחה מסחרית מוכחת, לא רק בלוגיסטיקה ובשרשרת האספקה, אלא גם בתחומי הרכב, הנדל"ן, התכנון העירוני, הרפואה והמזון".

כך, הדגים מיפנו, "חברות משלוחי חבילות (וגם אמזון – י"ה) הצליחו למנף את האינטרנט של הדברים ליצירת שירות משלוחים חכמים, באמצעות רחפנים. החבילות חוברו אל רחפנים – כלי טיס זעיר לשימושים אזרחיים – שבעצמם חוברו לאינטרנט ו-'ידעו' היכן הלקוח רוצה לקבל את החבילה שלו ומתי. באופן זה, החבילות יכולות היו 'לתקשר' עם הלקוח שהזמין אותן. לצערנו, אפשרות משלוחים יעילה זו נגנזה ברגע שסוכנות התעופה הפדרלית בארצות הברית הוציאה על כך צו איסור זמני, כנראה כדי למנוע תאונות אוויריות".

"עד סוף השנה – כחמישה מיליארד מכשירים מחוברים"

מיפנו ציטט את גרטנר (Gartner), לפיה כבר בשנה שעברה נמצא התחום בשיא ההייפ שלו, והוא צפוי להגיע לבשלות בתוך 5 עד 10 שנים. "עד סוף 2015 יהיו 4.9 מיליארד מכשירים מחוברים ביניהם – עלייה של 30% לעומת 2014", אמר. "התחום והשוק שלו גדלים במהירות עצומה, ועד 2020 הוא צפוי להגיע לכ-25 מיליארד מכשירים והתקנים שישוחחו ביניהם. האינטרנט של הדברים ייכנס בהדרגה גם לארגונים המסחריים ולגופים הממשלתיים, עם מגוון יישומים שאנחנו טרם מכירים".

"ברשויות מקומיות ועיריות כבר משתמשים באינטרנט של הדברים לניהול תשתיות ותהליכים בזמן אמת, תוך הבטחת יעילות ברמה גבוהה", ציין מיפנו. "עד 2020 צופים רווח של 30 מיליארד דולר ממערכות ניהול חניונים חכם. מוני חשמל חכמים לא סתם מודדים את צריכת החשמל, אלא גם מאפשרים לחברות חשמל להודיע לצרכנים מהן השעות הנכונות ביותר להפעלת מכשירים בעלי צריכת חשמל גבוהה, כמו מכונות כביסה. זאת, לצמצום חשבונות החשמל שלהם".

הוא אמר כי "נוסף על שיפור השירות ללקוחות, יישום האינטרנט של הדברים הזה יכול לדחות את הצורך להשקיע בהגדלת כושר הייצור, כדי לעמוד בביקוש לחשמל. ברצלונה, עיר שזכתה להכרה רחבה בזכות טכנולוגיית העיר החכמה שלה, פרסה מספר גדול של חיישנים לניטור איכות האוויר, הרעש, העומס בדרכים ולניהול פסולת. לפי מחקר של מק'ינזי (McKinsey), עד 2025 ייווצר חסכון של 200-500 מיליארד דולר לשנה מרשתות חכמות שייפרסו בערים ברחבי העולם. ערים שהציבו חיישנים חכמים על גבי תשתיות ומשאבות המים שלהן הצליחו להפחית את הנזילות והפיצוצים בתשתיות בשיעור של 40%-50%".

הפן הארגוני

לדברי מיפנו, "הכנסת התפיסה הטכנולוגית החדשה הזו – האינטרנט של הדברים – לארגון מצריכה את שילובה עם מערכות הליבה שלו, כולל CRM ,ERP, יישומים פיננסיים ומערכות בילינג וגבייה. לכן, יש לבחירה נכונה של פלטפורמות אינטגרציית יישומים תפקיד מכריע בהצלחה התפעולית של יישומי האינטרנט של הדברים בכל רמה 0 עסקית, ארגונית, תפעולית והגנתית". כך, ציין, "פלטפורמת האינטגרציה המתאימה תוכל לתמוך ביישומים המבוססים על תהליכים מופעלי אירוע, תוך אבטחה והגנה מפני גניבה או זליגה של מידע ונתונים ארגוניים חסויים".

מיפנו סיכם באמרו כי "בשטח כבר משתמשים בהצלחה בהתקנים מחוברים לאינטרנט ויישומי האינטרנט של הדברים לשיפור שירותי הבריאות, להעלאת היבולים בחקלאות ולייעול הייצור התעשייתי. אי אפשר לחסום חדשנות. התנאים כבר הבשילו ובסופו של דבר, חברות משלוחי החבילות יגרמו לרשויות הרגולציה לקבל את העמדה שלהן, ונוכל לצרף גם את שירות רחפני המשלוחים אל שורת יישומי האינטרנט של הדברים שמשנים את חיינו".

רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס השנתי של מג'יק, בהפקת אנשים ומחשבים.