רוסיה ממשיכה להדק את הפיקוח על האינטרנט

השנה היא אמנם 2015, אבל אגרוף הברזל של רוסיה מתהדק עוד והפיקוח של המדינה על הנעשה באינטרנט גדל. לאחר שבשבוע שעבר נחסמה הגלישה ב-ויקיפדיה (Wikipedia) ברוסית למשך מספר שעות בגלל פרסום ערך שעסק בקנאביס, השבוע נכנס לתוקפו חוק חדש שמחייב את חברות האינטרנט הבינלאומיות הפועלות מרוסיה לפעול באמצעות שרתים מקומיים בלבד.

בדרך זו יבטיחו השלטונות הרוסיים לעצמם גישה ודאית למידע הפרטי של האזרחים, שנשאר בגבולות המדינה ולא מוצא לו אכסניה בשרתים ברחבי העולם. להגנתם מסבירים במוסקבה שהמהלך נועד לצורך שמירה על המידע של אזרחי המדינה. ואולם, פעילי זכויות אדם מרחבי העולם מתייחסים אל האקט באופן חשדני ומסתייג ביותר.

אחד מ-20 חוקרים להגדלת הפיקוח על הרשת

החוק החדש הוא אחד מתוך סדרה של 20 חוקים שמחיל הממשל ברוסיה, לאט אבל בטוח, מאז בחירתו המחודשת של ולדימיר פוטין לתפקיד הנשיא ב-2012. הייעוד של כלל מהלך החקיקה הזה הוא הגדלת הפיקוח על הנעשה בזירת האינטרנט המקומית והעצמת האפשרות של הרשויות לנטר ולעקוב אחרי פעילותם של אזרחים רוסים.

שירותי המודיעין של רוסיה נדרשים לצו בית משפט בכדי לזכות לקבל גישה למידע אודות אזרחים, אולם נדיר שפניות שכאלה נדחות. לכן, מתעורר החשש שחוקי הפיקוח החדשים ינוצלו לרעה, לצורך ריגול אחרי אזרחים, ביטול חופש הפרט והביטוי, וכמובן – למטרת דיכוי מתנגדי הממשל.

לורה ריד, אנליסטית מחקר המשתייכת לארגון Freedom House, שעוסק בחופש הביטוי ובדמוקרטיה ברחבי העולם, אמרה כי "הצנזורה והמעקב שמפעיל השלטון ברוסיה כבר משמשים לצורך פעולות כנגד פעילי אופוזיציה. הדרישה מחברות הטכנולוגיה להעביר את המידע שברשותם בלעדית אל שרתים במדינה נועדה להקל על הממשלה את הגישה למידע".

עכשיו נותר לחכות ולראות מה יעשו טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook), גוגל (Google) וענקיות הרשת האחרות לנוכח החקיקה החדשה והמדאיגה, והאם יבחרו לשתף איתה פעולה או שמא ינסו להתנגד לה. בעבר הלא רחוק ניהלו חברות הענק הבינלאומיות מפגשים בקרמלין עם נציגי הממשלה, אולם טרם התקבלה החלטה בנוגע לדרכי התגובה לפיקוח הרוסי המסיבי. התגובה היחידה שהתקבלה, מצידה של פייסבוק, הייתה כי "לעת עתה, אין החברה מעוניינת להגיב לספקולציות". הרשת החברתית אישרה כי נציגים שלה נפגשים בקביעות עם בכירי ממשל רוסים ואולם הודיעה כי אין לה עדיין עמדה שברצונה לחלוק עם הציבור.

מי שנשמעת פחות מרוסנת וחוששת היא ינדקס (Yandex) – המקבילה הרוסית לגוגל – שלמרות הוכחות שהקרמלין ניסה להפעיל עליה את מרותו מצליחה בינתיים לספק מאבק ראוי על חופש המידע והביטוי, גם כמנוע חיפוש וגם כספקית חדשות. בניסיון להסביר את חוסנה של ינדקס אמר הבלוגר אנטון נוסיק, מייסד  Lenta.ru ו-Gazeta.ru, כי "בקרמלין לא יודעים כיצד לשלוט בינדקס מהסיבה הפשוטה – אין להם מושג איך כל זה פועל".