חדשנות: מיתוסים ומציאות

חדשנות מגיעה היום מכל כיוון ומקור אפשרי ומשפיעה על שינויים רבים בארגון. בסביבה מרובת שינויים חובה להבינם, לנהלם ולהתאימם לתרבות המקומית. החדשנות בעבר הייתה נחלה של יזמים יחודיים והפכה בתנאים של היום ל-"Open-Source". כל אחד עם גישה לאינטרנט יכול ליזום את הדבר הבא אשר גם אם הוא באוריינטציה עסקית, יכולת המימוש שלו כרוכה בשימוש נכון בטכנולוגית המידע. ה-CIO שהוא גם Cheif Innovation Officer , ממלא תפקיד מרכזי בטיפוח, יישום והסברת החדשנות בארגון.

חדשנות מהווה נושא חם. חברות להוטות לחדש ולהיות מזוהות עם חדשנות. אך מדוע חברה צריכה לחדש? חדשנות אינה מוצר הניתן לרכישה או התקנה בדומה למערכת מחשוב. חדשנות מאופיינת יותר כתרבות שיש לאמץ ולטפח. יחד עם זאת חדשנות אמורה לאפשר לחברה להשיג מטרה או יעד כלשהו.

במובנים רבים התקופה של תחילת שנות ה-2,000 התאפיינה במאמצים לקיצוץ הוצאות החברה. המנטרה המקובלת הייתה "לא נוגעים במה שעובד טוב". זו גישה לטווח הקצר ויישומה מתמקד בהורדת ה"שומן" העודף בארגונים.

התפיסה שטכנולוגיית המידע מהווה סעיף הוצאה במסגרת העלויות התפעוליות הכרוכות בביצוע העסקים, לעומת היותה גורם התורם להצלחה העסקית של החברה, מלמדת שלא קיים קשר ברור בין טכנולוגיית המידע והערך העסקי ומצביעה על מספר בעיות המשפיעות על העסקים.

גישות אלה תורמות לאמונה שחדשנות מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר לארגון להתקיים ולשרוד על ידי חילוץ הערך מנכסיו הישנים והחדשים, מגישות מהפכניות  בתעשיה, בחברה ובעסקים. גם אם הדברים נשמעים כסיסמאות, ניתן להוכיח שחברות שאימצו חדשנות הצליחו בגדול.

מהי חדשנות?

חדשנות אינה הצגת רעיונות חכמים חדשים, זו יצירתיות. החדשנות היא ביישום הרעיונות להשגת ערך. החדשנות היא שינוי הדרך המבוססת והמוכרת לביצוע דברים, היכולת להסב ידע לערך ולחבר טכנולוגיות חדשות עם שווקים חדשים. חדשנות היא בהחייאת רעיונות יצירתיים חדשים.

כמו עם הרבה מושגים וטרנדים ניהוליים אחרים, גם חדשנות הפכה לבאזז. ארגונים רבים אוהבים לראות ולחשוב על עצמם כחדשניים. וכמו שקורה הרבה פעמים עם דימוי עצמי, התמונה בראשנו יפה בהרבה מזו הנשקפת מהמראה. כלומר: יותר מדי הצהרות ופחות מדי מעשים ותוצאות.

חשוב להבין היכן וכיצד ליישם חדשנות ליצירת ערך אמיתי לארגון. השאלה הראשונה: "מה רוצים להשיג מהחדשנות?" לעתים מתעלמים מהזיהוי הברור של המטרה. אך ללא מטרה, בלתי אפשרי לכמת את הערך הממשי של החדשנות. מטרות אפשריות לתוכנית חדשנות בארגון יכולות להיות: תחזוקת תדמית ומותג, הגדלת התשואה לבעלי המניות, החזר ההשקעה ונתח שוק.

הצורך בחדשנות בארגונים מונע מצרכים עסקיים דחופים: תחרות, שינויים בפילוח השוק, שינויי רגולציה ושינויי בהרגלי הצריכה. המשותף לכולם הוא בצורך לבצע התאמות ושינויים המבוססים על שינויים עסקיים. הצורך להתאמות ושינויים דורש מאיתנו לבצע דברים באופן שונה, כלומר עלינו לחדש במטרה לשגשג ולהצליח או אפילו לשרוד.

בעוד שיש ארגונים בהם החדשנות היא חלק מה-DNA ומוטבעת עמוק בתרבות הארגונית ובכישורים הארגוניים, ארגונים אחרים נאלצים לרכוש את היכולת הזו במאמץ המורכב מהרבה יזע וזמן. במסע לרכישת חדשנות התפתחו כמה מיתוסים, שלמרות הפופולריות שלהם, עדויות אמפיריות מצדיקות בחינה מחודשת שלהם.

סוגי החדשנות

ניתן להתייחס היום לשלושה סוגי חדשנות:

1. החדשנות הקונבנציונלית – זו חדשנות הנובעת בדרך כלל כתגובה לבעיות מזוהות והיא מוצאת להם פתרון. החדשנות הקונבנציונלית מזהה הזדמנויות ומגמות טכנולוגיות ידועות, ולרוב היא מתקיימת על ידי תחרות , צורכי שוק או מוצרים.
2. החדשנות הרדיקלית – זוהי חדשנות שכרוכה בה פרואקטיביות – הובלה אקטיבית לקראת שינוי והתכוננות למצב עתידי. היא מאתגרת את המצב הקיים, עתירת סיכונים ונמשכת לאורך תקופת זמן ארוכה. לעתים היא קשה ומתסכלת עד להצלחה. דוגמא טובה לכך היא התפתחות הטלפונים לאורך השנים, החל מהטלפון של גרהאם בל ועד לטלפונים החכמים של ימינו.
3. חדשנות הרסנית (Disruptive) – הצגת מוצרים או שירותים חדשים שמאתגרים את המצב הקיים עד כדי ביטולו והחלפתו, היא משנה דפוסי חיים ומשפיעה על הכלכלה העולמית. דוגמאות לכך: הצילום הדיגיטלי, הדואר האלקטרוני, GPS במקום אטלס גיאוגרפי, ויקיפדיה (Wikipedia) במקום אנציקלופדיה ועוד.

עם התפתחות הרשתות החברתיות ברשת צומח לו סוג נוסף של חדשנות – חדשנות פתוחה (Open Innovation). בחדשנות פתוחה מערבים ארגונים וחברות מיקור חוץ של מומחים בתחומים הרלוונטיים מעבר לגבולות החברה – באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט, מה שמכונה CrowdSourcing.

היתרון בסוג חדשנות זה נעוץ ביכולת לרתום מספר רב של אנשים מתחומים שונים להתמודדות עם בעיה או אתגר מסוים, דבר שבסופו יקצר את זמן ההגעה לפתרון.

הכותב הינו יועץ אסטרטגי וניהולי בכיר – I-amIT