החלוקה הנושאית בעידן החיפוש המשוכלל

למרות שמנגנוני החיפוש הרשתיים הם אלו שמביאים את מרבית הגולשים לתוכן מסוים (מוצר, שירות, מידע) באתר שלכם, עדיין יש חשיבות מרובה למה שמכונה חלוקה נושאית ושיוך מיטבי של חומרי תוכן לנושאים. כמה כללים ותובנות שעשויים לסייע.

טרם עידן החיפוש הרשתי המשוכלל היה על הגולש לנבור באתר זה או אחר כדי להגיע לפריטי מידע המעניינים אותו, תוך הסתמכות כמעט בלעדית על החלוקה הנושאית ההיררכית. פעמים רבות החלוקה ההיררכית של המידע ומנגנוני החיפוש שבתוך האתרים לא הביאו אותו בקלות ובידידותיות ליעדו.

על רקע המצב הזה, שכלול האלגוריתמים של מנגנוני החיפוש הרשתיים גרם לכך שמרבית הגולשים עברו להשתמש בהם. סקר שערך המרכז הרפואי ג'ון הופקינס הראה ש- 91% מהנשאלים משתמשים בגוגל (Google) כדי לאתר מידע. אם אלו הם פני הדברים, מתפתים רבים להסיק שאין טעם להשקיע משאבים בפילוג מושכל של תכנים, ושסרגלי הניווט הפכו לכלי עזר שולי.

הסק זה הוא מוטעה מיסודו, כי הדיאלוג עם הגולש רק מתחיל בעת נחיתתו בעמוד מסוים באתר שלכם, ופילוג מושכל של תכנים עשוי להאריך בהרבה את הדיאלוג ולהניב פירות הן למפעילי האתר והן לגולש.

סל מידע צריך להתייחס לצרכי הגולש

סרגלי הניווט הראשיים והמשניים אמורים לבטא פילוג תכנים מושכל, בתנאי שהם סלי מידע הנשענים על צרכיו של הגולש. השאלות העולות הן על בסיס מה מפילים כל פריט מידע לתוך סל מסוים (או לתוך מספר סלים), וכמה סלים מותר לנו ליצור.

השאלה הראשונה היא הקלה מבין השתיים – כל פריט מידע צריך להיות משויך לסל נושאי זה או אחר, על פי הפרמטרים שלו. הפרמטרים הללו נגזרים לא רק מתכונותיו הטכניות, אלא גם מהצרכים של קהלי המטרה שפריט זה מספק.

כדאי ששמו של הסל יבטא נאמנה את מה שהוא מכיל, ושיתייחס באופן ברור לצרכים של קהל מטרה נתון. ככל שנמקד את תכולת הסל (ושמו) בהיבט של צרכים של קהל מטרה מוגדר, כך ייטב. כדי לסבר את האוזן, במקרים רבים "נשים בהריון" הוא קהל מטרה המוגדר טוב יותר מאשר "נשים", ו"שחייה" מגדיר טוב יותר מ"פעילות גופנית".

דוגמה פשוטה תמחיש את התועלת הטמונה בשיוך מושכל "לסלים נושאיים"  – אדם נוחת בעקבות חיפוש בגוגל בעמוד "אוזניות שחייה", כיוון שיש פרמטרים משותפים ל"אוזניות שחייה" ול"נגן עמיד למים", אשר יוצרים את הסל "מוצרים לשחיינים" (סל שכולו נשען על צרכים של קהל מטרה), אני יכול להציע לו מוצר משלים בדמות "נגן עמיד למים".

אמזון: מוצרים משלימים בעמוד אוזניות לשחייה

אין מגבלה על כמות סלי המידע

השאלה השנייה, שנוגעת לכמה סלים מותר ליצור, אינה פשוטה למענה כי התשובה נובעת בסופו של יום הן מהכמות והן ממאפייני חומרי המידע שיש לכם. למעשה אין מגבלה עליונה למספר הסלים, כל עוד הם מסודרים נכון מבחינה היררכית. כאשר מסתבר שיש לנו כמות אדירה של סלי מידע, המלאכה של יצירת היררכיה מתאימה הופכת למורכבת אך בהחלט אפשרית.

בכל מקרה, אסור ליצור היררכיה שבה כמות הסלים המוצגת למשתמש בזמן נתון לא תאפשר לו התמצאות מהירה. כשהדברים נוגעים לרמות הגבוהות של ההיררכיה – כמה שפחות סלים, כך ייטב.

חדשות לבקרים אני שומע מלקוחות עד כמה חשוב להם שבסרגלי הניווט הראשיים יופיע "גם וגם וגם…" – זו טעות נפוצה שלא תביא שום תועלת. אם נושא הוא אכן מאוד חשוב מבחינה שיווקית או שירותית, אדרבא – הציפו אותו כרכיב קידום בעמוד הבית או בעמוד לובי של סל נושאי מוגדר.

השוואה בין תצורת סרגלי הניווט של אתר מכבי שירותי בריאות לבין אלו של משרד הבריאות מוכיחה שניתן להתמודד ביעילות עם כמות מידע גדולה, בתנאי שיודעים כיצד לעשות זאת.

מכבי שירותי בריאות – סרגלי ניווט מתוכננים היטב, חיפוש יעיל

משרד הבריאות: סרגלי ניווט עמוסים לעייפה, ללא פילוג נאות. מנגנון חיפוש לא יעיל

בנוסף, רצוי להימנע מיצירת רמות קינון רבות של סרגלי ניווט. לעיתים הפתרון הוא בניית כמות מוגדרת של סרגלי ניווט קשיחים בצד סלי מידע אד-הוק, המופיעים על פי צרכי המשתמש בעת נחיתתו בעמוד מידע מסוים, כפי שהמחשנו לגבי "אוזניות שחייה". גם מנגנוני חיפוש טובים בתוך האתר שלכם, למעשה יוצרים סלי מידע אד הוק בעזרת הפרמטרים לחיפוש.

הטור הבא: כל ישראל חברים, או חשבון נפש לימים הנוראים.

הכותב הינו יועץ וארכיטקט ממשקי משתמש.