ויקיפדיה רואה את העולם דרך עיניים מערביות

חוקרים באוקספורד גילו שכמעט מחצית (45%) מהמידע המופיע בוויקיפדיה, בערכים העוסקים במקומות השוכנים על גבי הגלובוס, נכתב בידי גולשים מארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה. מדינות אלו הן המספקות את תכניהם של ערכים מקודדים-גיאוגרפית, המקושרים ספציפית למקומות רבים ברחבי העולם. מדהים לגלות כי למשל מדינה כמו הולנד – מי שאינה משתייכת כלל לאצולת עשר המדינות הפעילות ביותר בכתיבת ערכי הוויקיפדיה – עדיין מוקדשים יותר ערכים מאשר כל הערכים העוסקים ביבשת אפריקה הגדולה.

המחקר מכוון האינטרנט, שנערך בניהולו של ד"ר מארק גרהם מאוניברסיטת אוקספורד, מוכיח שרק במקרים מעטים נכתבים ערכים מקומיים בידי יוצאי המדינה שבה עוסק הערך. על פי הסקר, נותנות הטון הלא מאוזן בעריכת וכתיבת הערכים בוויקיפדיה הן למעשה המדינות העשירות במערב. לכן, ומכיוון שממדינות מערביות בולטות אלו מגיעים מרבית עורכי ויקיפדיה, הן בעלות אפשרות לייצר שליטה בקביעת האפיון והדיווח אודות מדינות קטנות וחלשות יותר. החוקרים העלו מספר תהיות עקרוניות בנוגע לממצאי המחקר – אין כל ויכוח או הנחייה בנוגע למוצאם של כותבי ערכים בנושאי פיזיקה תיאורטית, למשל, אבל על אף הבעייתיות הגלומה בעצם השאלה – האם יש היגיון בכך שכותבי הערך על ניירובי, לדוגמה, יהיו מי שכף רגלם לא דרכה מעולם במקום? וכנראה כדי לסבך את העניינים אפילו יותר, גילו החוקרים כי במקרים מעטים שבהם כתיבת התכנים או העריכה בנוגע למקומות גיאוגרפיים מגיעות ממי שמתגוררים במדינות עניות יותר – גם אז הערכים עדיין עוסקים באירופה ובצפון אמריקה! המצב הזה משמר עליונות מידעית של העולם המערבי על כלל תכני ויקיפדיה, כך אומרים החוקרים.

"אפילו בוויקיפדיה הנחשבת כפלטפורמה הפתוחה, הפלורליסטית והרחבה ביותר ברשת, אנחנו עדיין מגלים כי מדינות בעלות הכנסה נמוכה מיוצגות בשיעור נמוך בהרבה של עורכים מאשר אלו בעלות ההכנסה הגבוהה", אמר ד"ר גרהם. "אירופה וצפון אמריקה, שבלאו הכי השפעתן על רשת האינטרנט גדולה, הן המכתיבות את הדרך להתבוננות העולם על מדינות פחות דומיננטיות כלכלית, במקום תושביהן של מדינות אלו."

חונקים את הקולות הקיימים

בפועל אנו רואים אי-שוויון וחוסר איזון שלא רק שהם הופכים מקומות לבלתי-נראים כמעט, אלא שהם גם חונקים את הקולות הקיימים ונקודות המבט המושמעים ומובעים במקומות הללו. אפילו מי שמתגורר במקומות פחות מתקדמים ומשגשגים כלכלית, מתרכז בכתיבת ערכים אודות מקומות שכבר עסקו בהם רבות ושהפרוז'קטור העולמי מאיר אותם באור נגוהות בלאו-הכי".

החוקרים התאמצו לבדוק מידע אודות כל אחת מ-300 ויותר השפות שבהן מתפרסמת ויקיפדיה, ואולם הממצאים מוכיחים כי גם הוספתן של שפות כמו סוטו, שוסה ופיג'י הינדי לא הועילה לשינוי ההגמוניה המערבית בכל הנוגע לכתיבת הערכים הגיאוגרפיים.

העיסוק בהתוויית הטון של הערכים בוויקיפדיה נרחב כיום, ומתמקד לא רק בחוסר האיזון הגיאוגרפי של עורכי האנציקלופדיה המקוונת של ההמונים אלא גם בנושאים כמו מיעוט העורכים הכללי, המשפיע על הפסיקות האחרונות בנוגע למה שיוצג בערכים השונים. מכון המחקר הבריטי הוותיק והיוקרתי, The Royal Society, עוסק בנושא אחר המדגים אי-שוויון בעייתי בהקשר הוויקיפדי – חוסר האיזון המגדרי בוויקיפדיה. המכון מקיים אירוע שנתי בקריאה לאפשר השמעת קולות נשיים בולטים יותר באמצעות הוספת נשים עורכות לצוות עורכי הוויקיפדיה הגברי ברובו, שכולל כיום רק עורכת אחת בכל קבוצה של עשרה עורכים, וזאת למרות שללא ספק קוראי וצרכני התכנים בוויקיפדיה נחלקים באופן שווה בשווה לגברים ונשים כאחד.

באופן דומה, פחות מ-1% מעורכי ויקיפדיה העצמאיים זוהו כטרנסג'נדרים (נכון לשנת 2011), והאתר זכה לביקורת על כך שהוא מהווה אכסניה עוינת עורכים אלה. לאחרונה פרצה שערורייה כאשר מקור וויקיליקס, צ'לסי מאנינג, הזדהתה כטרנסג'נדרית, מה שסופו של דבר הוביל להרחקתם של עורכים רבים מדפים הקשורים לנושאים שעסקו ספציפית בטרנסג'נדריות על נגזרותיו.