פרשנות: עסקת דל-EMC טובה לג'ו טוצ'י, למייקל דל ולמשקיעים – ומה על הלקוחות?

הידיעה לפיה דל (Dell) תרכוש בעסקת ענק את EMC תמורת יותר מ-50 מיליארד דולר, טובה מכמה בחינות: היא טובה למייקל דל, מנכ"ל ומייסד החברה שנושאת את שמו, לג'ו טוצ'י, מנכ"ל EMC, ולמשקיעים. השאלה הנותרת פתוחה אם העסקה טובה גם ללקוחות הארגוניים של ענקית ניהול תשתיות המידע.

בהיבט הגודל, שילוב עסקי EMC ודל יביא ליצירת שחקן שלישי בחשיבותו בעולם המחשוב הארגוני – לפי מחזור – אחרי HP ויבמ (IBM). בפעם האחרונה שדל דיווחה, ב-2013, מחזורה עמד על 56.9 מיליארד דולר. מחזורה של EMC עמד בשנה שעברה על 24.4 מיליארד. צירוף השתיים יהפוך לתאגיד ענק עם מחזור שנתי של יותר מ-80 מיליארד.

שתי החברות מגיעות ממקום שונה, אבל עם מגוון לחצים ואתגרים, שהרכישה, אם תצא לפועל, תהווה עבורם מענה – ולו חלקי.

בשנים האחרונות דל נמצאה במצב לא פשוט. מייקל דל הקים את החברה שנושאת את שמו ב-1984, בהיותו בן 19, עם 1,000 דולרים בלבד בארנק. ארבע שנים מאוחר יותר החברה הונפקה ובתוך שנים ספורות נכנס דל לרשימת עשירי העולם של פורבס (Forbes). אלא שבשנים האחרונות דל התמודדה עם הירידה העקבית בביקוש למחשבים אישיים ברחבי העולם, וחוותה את קשיי הצמיחה בשוק ה-PC אל מול ההצלחה של מחשבי הלוח והטלפונים החכמים. מאז הפכה בשנת 2013 דל לחברה פרטית, היא שינתה את המיקוד שלה כספקית של מחשבים אישיים, ומיצבה עצמה כשחקנית הפועלת בכלל עולמות ה-IT, לרבות בתחומי האחסון ואבטחת מידע. באיגרת שכתב לעובדיו עם הפיכתה לפרטית, ציין דל כי "בכוונתנו להמשיך ולהיצמד לאסטרטגיה הנוכחית שלנו, של גיוון מעבר למחשבים אישיים". דל הייתה בעבר היצרנית המובילה בעולם המחשבים האישיים וחלוצה בניהול שרשרת האספקה להרכבת מחשבים אישיים, ומצאה עצמה נאבקת כדי להגן על נתח השוק שלה נגד יריביה האסייאתים, ובראשם לנובו (Lenovo). השינוי אותו עושה החברה הוא אסטרטגי: מעבר מיצרנית מחשבים אישיים לספקית מוצרים ושירותי IT לארגונים. הרכישה של EMC צפוייה לסייע לדל ולעומד בראשה לפעול בצורה נרחבת יותר בעולם המחשוב הארגוני.

תרנגולת המטילה ביצי זהב

מנגד נמצאת הנרכשת, EMC, ששווי השוק שלה עומד על 52.55 מיליארד דולר. אלא שענקית האחסון היא בעלת שיעורי צמיחה נמוכים יחסית, ויתרונה הוא בבעלות שלה על התרנגולת המטילה ביצי זהב, VMware. ענקית הווירטואליזציה מצויה בשליטה ובבעלות של 80% של EMC. מייקל דל רוצה את VMware: למרות שההכנסות של VMware מהוות כשליש מעסקי EMC, הרי האנליסטים סבורים כי שווי השוק של VMware עומד על כמחצית משווי השוק של EMC, כלומר 27 מיליארד דולר, או יותר. הבעלות על ענקית הווירטואליזציה היא הנכס העיקרי של EMC.

לחץ מצד בעלי המניות של EMC

הבעיה של EMC נקראת אליוט השקעות (Elliott Management). מדובר בקבוצת משקיעים, המכונים "אקטיביים", שטוענים, אולי בצדק, כי חברות הטכנולוגיה אינן יעילות ולא מעניקות ערך מספיק לבעלי המניות. אנשי אליוט – בראשם עומד מייסד קרן הגידור, פול זינגר, קרן המגלגלת עשרות מיליארדי דולרים – כמו משקיעים אקטיביים נוספים, אוחזים במניות של שורת חברות טכנולוגיה, ומפעילים עליהם ללא הרף לחץ להתייעל. אליוט אוחזת, בין השאר, במניות מיעוט של EMC.

אנשי אליוט השקעות רצו בעבר להפריד בין EMC וענקית הווירטואליזציה שבבעלותה, לטובת מכירה נפרדת של VMware, והשגת רווח בשל מכירה זו לבעלי המניות. אנשי אליוט השקעות הסכימו להקפיא לכמה חודשים את מאבקם ב-EMC ושניים מנציגיהם נכנסו לדירקטוריון של EMC בנובמבר האחרון. ג'ו טוצ'י, מנכ"ל EMC, היה מהמתנגדים לפירוק החברות שבפדרציה של EMC, וגרס כי השלם גדול (ורווחי) מסך חלקיו.

כוחות רעננים וצעירים בשדה

שתי החברות, הרוכשת והנרכשת, זקוקות לסיוע מיידי נגד מתקפה של כוחות עולים, חדשים וצעירים, יזמים ובעלי דמיון, הנעים במהירות בעולמות האחסון, מחשוב ענן, אבטחת מידע ותחומי IT נוספים. השתיים חוששות, ובצדק, כי כאשר נחיל של גמדים נושך לאורך זמן ביעד גדול יותר אך איטי יותר – בסופו של דבר הגמדים יצליחו להביסו. איחוד כוחות של שתי הענקיות, דל ו-EMC, יחזק את השתיים מול המתקפות של היריבות הצעירות.

בצד השלילה, ציינו אנליסטים בסוף השבוע כי המיזוג של שתי הענקיות האלו יביא ליצירת תאגיד אחד, אך ענק ומסורבל, שיכלול כמה חברות: מצד החתן – דל, עם עבר בעולם במחשוב האישי והווה של כניסה לעולם המחשוב הארגוני. מצד הכלה – EMC, ענקית אחסון וחברות הבת שלה בפדרציה; RSA, חטיבת האבטחה שלEMC; ענקית הווירטואליזציה, VMware; דוקומנטום (Documentum), הפועלת בעולם ניהול התוכן; וחברה בת נוספת בפדרציה של EMC – פיבוטל ( Pivotal), המפתחת תשתיות תוכנה בעולמות ה-Big Data והענן. דל מעוניינת בפיבוטל לשם הרחבת ההיצע שלה בעולם התוכנה.

המכשלות, מעבר לענייני אגו, תהיינה בתחום הרגולציה, שם הרשות לניירות ערך האמריקנית עשויה לסבור כי התאגיד החדש שייווצר הוא גדול מדי. ולחילופין, שמייקל דל, שהחברה בראשה הוא עומד מצויה בחובות של יותר מ-11 מיליארד דולר, יתקשה לגייס את עשרות המיליארדים הנדרשים לרכישת EMC.

היילכו שניים יחדיו?

אם העסקה תצא לפעול, ציין בציניות אחד האנליסטים, תתלווה אליה מידה של אירוניה מדהימה. בין השנים 2003 עד 2011, השתיים היו שותפות במכירת חומרה של דטה סנטר, כשהשילוב היה מנצח: שרתי דל עם מערכות האחסון של EMC. אלא שב-2007 ראה מייקל דל כי החברה שייסד לא צומחת – ושב לתפקיד המנכ"ל. אחת הפעולות הראשונות שדל עשה, היה לרכוש שתי חברות אחסון קטנות, אך מתקדמות: את EqualLogic בשנת 2007 ואת Compellent בשנת 2010. EMC לא הייתה מרוצה במיוחד מההתפתחות זו, שכן דל הייתה אחד מהמשווקים הגדולים ביותר שלה. וכך, בחלוף עשור של שותפות, נפרדו השתיים.

ברמה האישית: הרכישה של EMC יכולה לפתור בעיה ארוכת שנים לענקית אחסון הנתונים: מציאת יורש לג'ו טוצ'י, המנכ"ל הוותיק בן ה-68. החלפתו של טוצ'י נדונה כבר כמה פעמים בשנים האחרונות, בין אם על ידי מועמדים חיצוניים, ובין מי מהמנכ"לים בפדרציה של EMC. רכישת EMC תאפשר לטוצ'י לפרוש לאחר עשור וחצי – ובכבוד.

אז זו לא תהיה HP

ביולי השנה פרסמה מחלקת המחקר של בנק ההשקעות ריימונד ג'יימס (Raymond James) דו"ח, בו נכתב כי "הכוכבים מאירים את הדרך לרכישה של HP את EMC". בספטמבר 2014 חשף הוול-סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal ) כי HP ו-EMC ניהלו מגעים במשך זמן רב במטרה להגיע למיזוג ביניהן. המגעים בין שתי החברות, ארכו כשנה, נמשכו והופסקו לסירוגין, והסתיימו בלא לשאת פרי. שמועות שרצו בשוק היו שטוצ'י חושב שמי שצריכה לרכוש את EMC היא סיסקו (Cisco), אלא שג'ון צ'יימברס, מנכ"ל ענקית התקשורת וחברו של טוצ'י, שלל אפשרות זו.

טוצ'י מעולם לא שלל את האפשרות שיום אחד EMC תירכש. "המטרה שלי היא לוודא שאני עושה את הדבר הנכון", אמר בדצמבר האחרון בראיון. "תמיד אמרתי שאם ההצעה הנכונה תגיע – הגאווה שלי לא תהווה מכשול בדרך למימושה". נראה כי בשבוע שעבר הגיעה ההצעה הנכונה.