גל קלקשטיין: "לא הגיוני שנתייחס לישראל כמדינת סטארט-אפ כשאין יזמות בפריפריה"

בדיון הראשון של שדולת הסטארט-אפים בכנסת, בראשות חברי הכנסת יואב קיש (הליכוד) ויואל חסון (המחנה הציוני), הציג גל קלקשטיין, יזם סדרתי ואנג'ל, מיוזמי השדולה ומי שמכהן כמנכ"ל שלה, נתוני סקר מקדים שבוצע בו בדק מספר שאלות מעניינות ביחס לתעשיית הסטארט-אפ המקומית.

השדולה תעסוק במה שמטריד ומעניין את קהילת היזמים והסטארט-אפים הישראלית ולמעשה תשמש כאוזן קשבת לצרכי קהילת הסטארט-אפים והיזמות. בנוסף, חבריה יפעלו לעידוד והנגשת עולם היזמות גם בפריפריה; יסייעו לפתח קשרי עבודה ומסחר עם קהילות שונות ברחבי העולם; יפעלו מול המדען הראשי בשאלות השקעות וסבסוד ממשלתי; ויעסקו בקביעת מדיניות ורגולציה שתסדיר את פעילות היזמות בארץ ותצמצם את החסמים הביורוקרטיים. כמו כן, השדולה תתמוך במהלכי משרד החינוך להכוונת בני נוער ללימודי מדעים ותפעל להנגשת עולם היזמות לכל מי שמתעניין בנושא, בין אם הוא בן 5 או בן 80.

שדולה בפעולה. השר אופיר אקוניס, חברי הכנסת יואב קיש ויואל חסון, והיזם גל קלקשטיין

הסקר נערך על ידי YS, חברה לייעוץ אסטרטגי המייעצת לחברות המובילות במשק, והוא הופץ בפלטפורמה אינטרנטית בין התאריכים 7-20 לאוקטובר, ל-1,590 סטארט-אפיסטים דרך אקסלרטורים, חממות, חללי עבודה ייעודיים, רשימות תפוצה ורשתות חברתיות. על הסקר ענו 168 משיבים בעלי סטארט-אפ. היזמים ענו על הסקר לפי ההתפלגות הבאה: 18% מדיה ופרסום, 14% Big Data, כ-8% פתרונות חברתיים, 8% בריאות, 8% פינטק, 8% חומרה, 7% מסחר, 7% אינטרנט של הדברים, 6% תקשורת, 6% סייבר, 5% לוגיסטיקה, 3% משחקים ו-2% בתחום הממשלתי.

על פי הנתונים, התפלגות החברות לפי זמן פעילות היא 23% פעילים עד שנה, 23% פעילים בין שנה לשנתיים, 16% פעילים בין שנתיים לשלוש ו-38% פעילים מעל שלוש שנים. כמחצית מהיזמים ציינו שהסטארט-אפ בעל הכנסות עצמאיות, היתר נסמכים לעת עתה על מקורות מימון אחרים.

עוד עולה מן הסקר כי מרבית היזמים (40%) הם בני 30-39, 28% הם בני 40-49 ורק 22% הם צעירים בגילאי 20-29 כפי שמאופיין התחום,  כאשר קצת מעל 10% הם בני 50 ומעלה. 90% הם גברים, 40.5% מהיזמים מנהלים את הסטארט-אפ שלהם עם שני שותפים, 33% מנהלים עם שותף אחד בלבד, 16% כוללים למעלה משלושה שותפים ופחות מ-10% הם מיזם של אדם אחד.

נשים יזמיות. שדולת הסטארט-אפים

כמעט מחצית (45%) מהסטארט-אפים הם עסק שמעסיק עד שלושה עובדים. 33% מעסיקים עד 10 עובדים ורק 6% מעסיקים מעל ל-30 עובדים. מרבית היזמים (53%) היו שכירים בחברות פרטיות. 34% ציינו כי הם יזמים מרבית חייהם. עבור למעלה מ-55% מהיזמים מדובר במיזם ראשון. למעלה מ-33% נמצאים במיזם השני והיתר (11%) במיזם השלישי שלהם.

מחצית מהנסקרים ציינו שאת הכסף שלהם גייסו ממשקיע פרטי, 35% מממנים את הפעילות מכספם שלהם, 24% גייסו כסף מקרנות הון סיכון, 20% נעזרו במשפחה והמדען הראשי.

לשאלה האם למיזם כבר הכנסות, ענו 50.91% שאכן יש להם. באופן לא מפתיע כמעט שלושת רבעי מתעשיית הסטארט-אפ המקומית ממוקמת באזור המרכז. 46% בתל אביב ו-31% בגוש דן. בירושלים פועלים כמעט 12% מהתעשייה, בצפון 9% ובדרום פחות מ-2%. 80% מהיזמים מתגוררים בגוש דן.

43% מהנשאלים אמרו שמימון הוא האתגר הכי גדול שלהם. כ-15% מוטרדים בעיקר מגיוס עובדים איכותיים, 34% מאותגרים מיצירת קשרים עסקיים והשאר מאותגרים ממחסור בידע\מידע, רגולציה ותשתיות.

שדולת סטארט-אפים בכנסת

כמו כן מסתבר כי ארצות הברית היא היעד המועדף על למעלה מ-74% מהיזמים, המזרח הרחוק זוכה להתעניינות מצידם של 12% מהיזמים ו-13% מתעניינים בשוק האירופי. למעלה ממחצית מהיזמים מציינים כי ישנו קושי אמיתי בהתמודדות על ליבו של העובד המוכשר. 27.5% מציינים שלוחות הזמנים הצפופים מקשים עליהם להשקיע מאמצים איכותיים במציאת עובדים ו-26.5% ציינו את התחרות הגדולה למול חברות ההיי-טק המבוססות. 41% ציינו את המשכורות הגבוהות במקצועות השונים כחסם מהותי בגיוס עובדים איכותיים למיזם שלהם.

למעלה מ-60% ציינו כי הרשויות אינן תומכות ומסייעות להם בקידום הפעילות העסקית שלהם, אך גם לא מקשות במיוחד. כמעט רבע מהמשיבים (23.5%) ציינו כי הרשויות מפריעות ומקשות.

קרוב ל-55% מהיזמים ציינו כי מעולם לא נעזרו ברשויות השונות בהקמת המיזם שלהם. 33% ציינו כי נעזרו במדען הראשי. היתר נעזרו במט"י (4.65%), במרכז ההשקעות (1.16%).

אין מדיניות ממשלתית סדורה ומגובשת

קלקשטיין, כיזם סידרתי ואנג'ל, מכיר מקרוב את הבעיות האופייניות לקהילת הסטארט-אפים בישראל והבין כי חשוב לבדל את צרכיה של קהילת הסטארט-אפים המקומית מזו של קהילת ההיי-טק. הבידול צריך להגיע, לשיטתו, מתוך ההבנה כי מיזם שמפותח על ידי שני חברים בוגרי צבא, מהסלון הביתי, שונה בתכלית מהקמה של חברת היי-טק, ומחייב דגשים ותשומת לב ייחודיים.

"בישראל אין כיום מדיניות ממשלתית סדורה ומגובשת", אמר קלקשטיין. "המדינה תומכת במיזמים אבל לא באופן מתודי ועקבי מספיק. לאט לאט אנחנו רואים פיחות במעמדה של ישראל כמדינת סטארט-אפ לעומת מדינות כמו אירלנד וסינגפור. גם לא הגיוני שנתייחס לישראל כמדינת סטארט-אפ בעוד בפועל בערי הפריפיירה כמעט ולא מתקיימת אף פעילות יזמית-חדשנית".

לשאלה מדוע הקים יחד עם ח"כ קיש, את השדולה למען הסטארט-אפים בישראל, ענה חסון בראיון שנתן לאנשים ומחשבים, כי "עשינו זאת מאחר שיש המון תשומת לב לחברות ההיי-טק הגדולות ופחות לצרכים של הסטארט-אפים, שהם אלה שבעצם התחילו את ההיי-טק הישראלי ויוצרים את התקווה לכלכלה הישראלית. אנחנו רוצים להיות להם בית".