על טכנולוגיה, סטארט-אפים וכסף

בין ים המושגים שנשמע עליהם יותר ויותר בשנים הבאות נמצא הפינטק. ניתן להעריך בזהירות כי זהו אחד התחומים היותר סקסיים ומעוררי הדמיון בהיי-טק.

אצל חלקים גדולים, המילה הזו מעוררת מיד שני הקשרים: אחד מהם הוא הקשר שמתבקש מעצם השם – שמדובר בתחום שקשור לבנקים ולשאר המוסדות הפיננסיים. הפן השני קשור למדינה שלנו, אומת הסטארט-אפ. יש כיום בישראל יותר מ-400 חברות פינטק, כאשר 43 מהן כבר גייסו הון. היקף ההשקעות בתחום אשתקד עמד על 369 מיליון שקלים והיקף השירותים שאותן חברות מספקות למגזר הפיננסי נאמד ב-1.5 מיליון דולר בשנה. קצב הגידול בישראל מהיר מעט יותר מאשר זה שבכלל העולם.

החברות האלה מסייעות לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים להתמודד בתחרות המתפתחת במגזר זה בין הבנקים הגדולים. הפינטק מונח על שולחן הנהלות הבנקים כמעט בכל דיון הנהלה. המנמ"רים שלהם מתבקשים לתת הסברים הערכות, ובעיקר להוביל בפועל את המגמה. על כתפיהם מוטלת המשימה לחבר את הטכנולוגיה עם הביזנס ולתרגם אותה לשפה העסקית שמנהלי הבנק מבינים.

איך מחברים בין הטכנולוגיה לעסקים? השאלה הזו עמדה במרכז הוועידה המקצועית FinTech 2015, שנערכה היום (ד') במרכז הכנסים לאגו שבראשון לציון. באופן די נדיר, היו בו על במה אחת מנהלי הטכנולוגיה הבכירים של הבנקים והחברות הפיננסיות הגדולים בישראל: הפועלים, לאומי, דיסקונט, ישראכרט, לאומי קארד ועוד. בזה אחר זה הם תיארו כיצד הם רואים את הפינטק. לצידם ישבו מנהלי החברות שנותנות את הפתרונות הטכנולוגיים למגזר זה.

הפועלים ולאומי כבר עשו קפיצת מדרגה ראשונית בנושא כאשר הכריזו על בנקאות דיגיטלית, כל אחד בדרכו הוא, כאשר הפועלים לקח את זה צעד אחד קדימה והקים את הסניף הדיגיטלי הראשון שלו – בתל אביב. אלא שזה רק פרומו לסדרה דרמטית עם פרקים רבים, שיהיו בה הרבה דם, יזע ודמעות. מדוע? מאחר שהסיפור לא פשוט בכלל. הרצון לספק את חוויית השירות הדיגיטלית צריכה להתמודד עם לקוחות בגילאים שמשייכים אותם לדור שאינו טכנולוגי, חלקו טכנופובי.

מצד שני, הפיתוי של הבנקים ענק: הפינטק מביא לא רק לשיפור השירות אלא גם לחיסכון בכוח אדם ובמשאבים אחרים, שאמור להשפיע על הרווחיות שלהם. פה נכנס לתמונה הרגולטור, שיכול כך לצמצם את הריכוזיות של המערכת הבנקאית. הטכנולוגיה שמייצרת את הכלכלה החדשה יכולה לאפשר לגופים חדשים להיכנס לתחום הפיננסי, להעניק שירותים ולמכור מוצרים חדשים, מבלי שיהיה להם את ההון הענק שדרוש כדי להקים בנק מסורתי. אותם גופים יוכלו, בהינתן התנאים הנכונים, לנצל את הגמישות שלהם ואת יכולתם להפעיל תהליכים עסקיים ולמכור שירותים מבלי שיהיה להם נכס פיזי בבעלותם. אובר (Uber) היא דוגמה מצוינת לכך, מעולם התחבורה, אבל זה בא לידי ביטוי גם בעולם הפיננסי.

בשלו התנאים לתחרות

בסוף 2015 ניתן לומר שבשלו התנאים לתחרות בשוק. אלה שייכנסו אליו יפגשו בנקים, חברות ביטוח וחברות אשראי שונים ממה שהם מכירים. מדובר בגופים חדשניים, מוטי פינטק, אג'יליים וכאלה שנותנים מענה בכל מה שקשור לעלויות, ריבית על הפקדות ועוד. הדוגמה המתוקשרת היא של חברת הביטוח מגדל, שהחלה לגייס כספים מהציבור, תמורת תשואה שאמורה להיות אטרקטיבית יותר מזו שנותנים הבנקים.

שדה הקרב של הפינטק אינו רק בין הבנקים. תחרות קשה מתפתחת בשוק ההלוואות והאשראי, שעומד לעבור שינויים טקטוניים, לאחר שבנק ישראל יממש את כוונתו להפריד בין הבנקים לבעלות על חברות האשראי. הבנק המרכזי שלנו מחולל מיני מהפכה נוספת: הקמת מאגר נתוני אשראי לאומי, שיאפשר למפות את ההיסטוריה של אזרחי ישראל בתחום ולאפשר לגופים חדשים לתת אשראי לעסקים וליחידים. הפינטק מתייחס גם למהפכה בעולם התשלומים. מאסטר קארד (MasterCard) נכנסה למגרש החזק של PayPal, והתחרות רק בראשיתה.

בתוך כל אלה יש את חברות שירותי ה-IT שהמגזר הבנקאי הוא אחד המגזרים היותר כבדים שלהן. גם חברות אלה עוברות שינוי פנימי-ארגוני. השירותים לבנקים הדיגיטליים שונים לגמרי מאלה המוכרים, שניתנים לבנקים הפיזיים. מדובר בהטמעת טכנולוגיות ופרויקטים עתירי כוח אדם. בהתאם לציפיות שהשתנו מצד הלקוח, חברות כמו טלדור, אמן, מטריקס ו-EMC בוחנות בימים אלה את עולם הפינטק ונכנסות אליו לאט אבל בטוח.

התפקיד שלהן בעולם זה כפול: לספק את דרישות הבנקים בהטמעת הטכנולוגיה החדשות ולסייע להם לחבר אותה עם מערכות הליבה.
אלא שהבנקים הבינו שכדי לעבור לעולם הדיגיטלי, הם חייבים לאמץ טכנולוגיות של סטארט-אפים מעולם הפינטק, והם מקימים זרועות מיוחדות שמשלבות אותן בפעילות. הבנקים פותחים לאותם סטארט-אפים דלתות שעד כה היו סגורות בפניהם.

היטיב להגדיר זאת אבי כוכבא, המשנה למנכ"ל ומנמ"ר בנק הפועלים, בסיום הרצאתו. "חברות סטארט-אפ – החיים שלכן הרבה יותר קלים כיום. אנחנו מחכים להצעות שלכם", הוא אמר.

השורה התחתונה: תחום הפינטק, כפי שהשתקף בכנס, הוא זירת תחרות חדשנית שכללי המשחק בה עדיין לא נקבעו סופית. מה שידוע הוא שנמצא בה חברות הטכנולוגיה ותיקות וצעירות, גופים פיננסיים, שמהווים את הלב של כל כלכלה בכל מדינה, ואת הרגולציה. לכל אחד מהשחקנים האלה יש אג'נדה משלו, כל אחד מהם צריך להתאים את עצמו לדרישות מסוימות ובסופו של דבר נמצא הכיס של הלקוח. ההערכה בקרב באי הכנס היא שאנחנו בעיצומה של תקופה מרתקת שתשנה סדרי עולם, והטכנולוגיה היא החוט שמקשר את הכול ביחד.