אמנות הפרגון לזולת וחיפוש המעלות שבו
בני אדם שונים הם זה מזה וכל אחד מהם נושא את ייחודו בו הוא מצוין מהיתר ● לא תמיד זה נראה לעין ובולט בסקירה שטחית, ומי שמכיר את האדם ורוצה בכל ליבו למצוא את החיובי שבו, אין ספק כי ימצאנו ● רצוי לתרגל כושר זה, כי אם כולנו היינו נוהגים כך, העולם שלנו היה הרבה יותר יפה, מאיר ושמח
כדליקה בשדה קוצים פשטה בבניין השמועה: איציק קנה מכונית! רוב השומעים נהנו מהשמועה הטובה ושמחו בשמחתו ובשמחת משפחתו על הקנייה. הם באמת צריכים את זה, העירו בטוב לב. המכונית תסייע לו בעבודתו כאחראי בארגון החסד ליתומים ואלמנות, וגם תשרת את משפחתו הגדולה בסידור ענייניהם. רק השכן מלמטה, בעל מכונית היוקרה, גיחך בציניות.
למחרת נפגשו באזור החניה השכן מלמטה עם שכן מהקומה למעלה. הם הבחינו באיציק הטורח בחיבה יתירה ברחיצתה של מכונית גדולה וישנה, כשכל זאטוטיו מקיפים אותה מסביב ועיניהם בורקות. "מה אתם אומרים על המכונית שקניתי"? שאל איציק כשהוא תולה עיניים כמהות במוצא פיהם של שני שכניו. השכן התחתון העיף מבט מזלזל במכונית המיושנת, על משטחי הפח הגדולים שלה המשופעים בשריטות, על הצבע המתקלף פה ושם ועל נקודות החלודה המכסות כל חלקה טובה. "כמה שילמת בעדה"? שאל. איציק ענה בהיסוס מה.
השכן התחתון עצר בקושי עקימת אף, סקר עוד פעם את הגרוטאה הענקית ועמד לפתוח את פיו, אך השכן העליון הקדימו: "איציק, זו ממש מציאה! תוכל בסיבוב אחד בבוקר לקחת את כל הילדים, זה לגן, זו לפעוטון ואלה לתלמוד תורה ולבית הספר. זה נפלא, יש בפנים מקום לכולם. לא כמו במכוניות הקטנטנות החדשות שבקושי מכילות משפחה מעוטת נפשות. מכונית כזאת גם יותר בטוחה, תראה איזה עובי של פחים! ממש ברזל! זה לא נייר כסף דקיק שממנו מייצרים היום מכוניות שבתאונה הכי קטנה, רחמנא ליצלן, הן מתקפלות כמו אקורדיון".
לא קל, אבל בהחלט אפשרי
פניו של איציק זהרו. הוא העביר ידו בלטיפה של חיבה על כנף המכונית ואמר לשכן העליון: "אם פעם תצטרך איזו נסיעה דחופה או להעביר משהו גדול, אל תתבייש! אשמח להראות לך מה המכונית הזאת יודעת לעשות".
השכן העליון מיהר לתפוס בשרוולו של חברו לבל יקלקל את האווירה, ותוך שהוא מברך את איציק בנסיעות בטוחות ושמחות, משך את חברו והם עזבו יחד את המקום. "אמור לי", אמר השכן התחתון כשהתרחקו מעט, "איך אתה מסוגל לשבח קנייה גרועה של גרוטאה כזו? הרי כל שני וחמישי הוא יצטרך לבקר במוסך. אני לא הייתי מוכן לקבל דבר שכזה אפילו בחינם. אתה משבח את עובי הפחים, אבל האם יודע אתה מה משקל מכונית כזאת? אתה יודע כמה בנזין שותה המנוע? הוא זקוק לבאר נפט פרטית שתיסע אחריו"!
"ראה, חביבי", ענה השכן העליון, "אנחנו מצווים לפרט בפני שכננו את היתרונות של הרכב שרכש כדי שישמח ויהיה מרוצה. לא אמרתי שזה קל, אבל זה בהחלט אפשרי".
"תסלח לי", אמר השכן התחתון, "וכי אני צריך להיות שקרן כדי לעשות לטיפש הזה מצב רוח טוב? הוא עשה עסק רע, רע מאוד! זו האמת. את זה הייתי אומר לו אילו בא להתייעץ איתי לפני הקנייה. אז מדוע אני צריך לשקר"?
עצום הוא האדם שזוכר תמיד לחפש את המעלות של חבר
"מי אמר לך לשקר"? שאל השכן העליון. "וכי בכל השבחים ששיבחתי את המכונית היה איזה שהוא שקר? אתה מניח מראש שאם המקח הוא רע, בהכרח אין בו שום צד של שבח. אבל לאמיתו של דבר יש בכל עניין בעולם צדדים רבים מאוד, חלקם חיוביים וחלקם שליליים. מי שהולך לעשות עסק, ראוי לו לשקול את כל הצדדים שדעתו יכולה להקיף, לשקלל אותם ולהחליט אם לבצע את העסקה או לדחותה. השורה האחרונה של סיכום כל הצדדים היא הקובעת אם היה זה מקח טוב או רע. אבל כאשר אדם כבר עשה עסקה וקנה את המקח ואין הוא יכול לחזור בו, והשאלה איננה אם להחזיר את המקח ולבטלו, במקרה כזה אנו חייבים לחפש ולמצוא את הצדדים החיוביים שבמקח ולאומרם לקונה כדי לגרום לו למצב רוח טוב. זוהי באמת חובתנו. בשום מקום לא כתוב שאנו פטורים מחובה זו כלפי אדם שאינו די פיקח לפי תפיסתנו".
"אבל", התפתל עדיין המקטרג, "איך יכול אני למצוא חיוב בקנייה טיפשית כזו? הרי הוא זרק את כספו לפח, ועוד התנדב לפרנס קבע את בעלי המוסכים".
השכן העליון לא נסוג, והסביר בהרחבה. "אילו אתה היית מוכר מכונית כזאת, והיית צריך לשכנע קונה לקנות אותה, בלי ספק היית מאמץ את כישרונך והיית מצליח למצוא מספר עצום של מעלות טובות במכונית, וכל זאת מבלי להוציא מילה אחת של שקר מפיך. זה פשוט עניין של אינטרס. ברגע שיש לך עניין להציג את הטוב שבמכר, ליבך נוטה באופן טבעי לכך, ואתה מוצא כבר כל מיני מעלות שאדם מן הצד בהסתכלות שטחית לא היה מבחין בהן כלל. את הכושר הזה הקיים בכל אחד מאיתנו נצטווינו להפעיל כדי לגרום נחת רוח לקונה מקח, אף אם המקח הוא רע. הכושר והיכולת הזו למצוא בכל דבר את הצדדים החיוביים שבו, הם צורך חשוב מאוד לכל יהודי מקיים מצוות".
מכיוון שבני אדם שונים הם זה מזה, הרי כל אחד מהם נושא את ייחודו בו הוא מצוין מיתר בני האדם. לא תמיד זה נראה לעין ובולט בסקירה שטחית. מי שמכיר את האדם ורוצה בכל ליבו למצוא את החיובי שבו, את המיוחד לטובה שבו, אין ספק כי ימצאנו. לא יהא זה שקר, חלילה. תהא זו אמת, אבל אמת חבויה במקצת הדורשת ממגליה פיתוח הכושר הזה של מציאת החיובי, הטוב והייחודי שבכל איש, בכל דבר. רצוי לתרגל כושר זה הלכה למעשה וברוך השם לא חסרות לנו הזדמנויות לכך.
עצום הוא האדם שזוכר תמיד לחפש את המעלות של חברו. ולעומת זה את החסרונות שלו. אם כולנו היינו נוהגים כך העולם שלנו היה הרבה יותר יפה, מאיר ושמח.
תגובות
(0)