האם מדינת ישראל תוכל לשחזר את ההצלחה בתחום הסייבר גם בעולם התלת מימד?

אין ספק שתעשיית מדפסות התלת מימד הינה אחד התחומים החשובים והמובילים כיום ובשנים הבאות בעולם.

היום שבו כל אדם יוכל להדפיס לעצמו את המוצרים שהוא רוצה או צריך על ידי חיפוש באינטרנט בלחיצה על כפתור, יהיה היום בו נדע שהטכנולוגיה הצליחה להשיג את ייעודה. שרשרת האספקה תתייעל באופן משמעותי ובוודאי תגרום לכמה מקצועות להיעלם מהעולם, ממש כמו שחנויות האינטרנט צומחות בקצב גבוה יותר, ובסופו של דבר יעפילו על החנויות המוחשיות.

בכדי שיום זה יגיע צריכים להתקיים מספר תנאים.

התנאי הראשון, והמפתח החשוב להצלחת תעשיית ההדפסה בתלת מימד, הוא האפשרות להדפיס מוצרים עם מגוון רחב של חומרי בסיס משולבים (סוגי פלסטיק שונים, מתכות, סיליקון פולימרים שונים וכו').

התנאי השני, מהירות ההדפסה. פרטמר חשוב ובעיה פתירה בקלות יחסית, כמו כל שאר הטכנולוגיות הקיימות היום (כדאי להיזכר במדפסת ה Inkjet הראשונה שהדפיסה דף צבעוני בשמונה דקות! ועלתה כ-2000 דולר).

התנאי השלישי, איכות ההדפסה. ישנן היום מדפסות שמדפיסות באיכות גבוהה, אבל מחירן גבוה מאוד, ועדיין צריך לבצע עבודות Post בכדי שהמוצר יהיה באיכות דומה לזו בייצור קונבנציונלי.

התנאי הרביעי, אוטומציה מלאה. זה תהליך שייקח יותר זמן מאחרים וההשקעה בו תהיה תלויה ברמת הצריכה של המוצרים, האפשרות להחליף חומרים כמו שמחליפים קפסולות קפה במכונת קפה או חומרי חריטה במכונות קרסום, ולקבל מוצרים שונים על אותה מכונה.

שחקן מוביל בתחומי הסייבר והסטארט-אפ

נשאלת השאלה, האם מדינת ישראל תוכל להיות שחקן מוביל כפי שהיא בתחומי הסייבר והסטארט-אפ? ובכן, ישראל כבר תופסת מקום נכבד בתעשייה זו וזה בזכות Objet אשר התאחדה עם Stratasys, שהיא אחת מארבע החברות הגדולות בעולם, בעיקר בזכות יכולתה לייצר ולפתח חומרים להדפסה במגוון תחומים ולהגיע לתוצאות יחסית טובות.

הצלחתה של התעשיה הישראלית הינה בפיתוח וייזום של טכנולוגיות חדשות וחומרים חדשים, ולא בהעתקת טכנולוגיות קיימות. וכדוגמה יש את הפיתוח שעובדים עליו בפקולטה לביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, ברשותו של פרופ' בעז מזרחי וצוף קרויטורו-סדגר.

מזה זמן מה מעבדת המחקר עובדת על פיתוח חומרים ביולוגיים אשר יוכלו להוות תשתית להשתלת תאי אדם וגידולם בצורה התואמת את אותו חלק שרוצים להחליף בגוף האדם. הטכנולוגיה מיושמת על ידי שני פולימרים בצורה גאומטרית מאוד מורכבת, כך שכאשר הם באים במגע הם נדבקים אחד לשני כמו דבק אפוקסי. על מבנה זה מגדלים רקמות תואמות מגוף האדם, ולאחר השתלת האיבר בגוף האדם החומרים הפולימריים הללו מתכלים על ידי הדם ונשטפים בדרכים הרגילות של גוף האדם. התוצאה – השתלת איבר במבנה דומה לחלוטין למה שהיה קודם.

מאחר והעבודה עם הפולימרים מצריכים דיוק רב ושילוב של שכבות באופן אוטומטי, המעבדה פנתה ל-3Deimension בכדי שתעזור להם לפתח מוצר שיוכל לעזור בשלב בניית המודל של הפולימרים. בעבודה משותפת הוגדר המוצר כך שיהיה ישים מבחינה טכנולוגית ויעמוד בדרישות היישומיות והתקציביות של הטכניון.

תהליך הפיתוח והייצור נמשך כשלושה חודשים במהלכם 3DEImension פיתחו מוצר המסוגל להדפיס חומרים נוזליים על משטח בטמפרטורה של אפס מעלות, כאשר המודל מופרד לשני חלקים: אחד לפולימר מסוג A והשני לפולימר מסוג B, וכל סוג מודפס דרך פיה משלו שכבה מעל שכבה כך ששכבה אחת נדבקת לקודמת ליצירת האובייקט הנדרש.

אלו הרעיונות בהן למדינת ישראל יש יתרון יחסי; יצירת חומרים שונים שיכולים להיות מודפסים יחד בכדי ליצור מוצר מוגמר באיכות גבוהה, בכל תחומי החיים, מיצירת מוצרים מורכבים מחומרים כגון קרמיקה, מתכות למינהן, מוצרי מזון, וכמובן מוצרים ביו-טכנולוגיים להחלפת חלקים בגוף האדם.

המדינה ומוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים ללמד את תחום ההדפסה בתלת מימד, מתוך הבנת הצרכים בשוק והדרכים לפתח מוצרים ייחודיים וטכנולוגיות חדשות כמו שזה נעשה היום בתחומי הסייבר והיזמות.