אין זכות לצביעות

ההחלטה להעניק לטים קוק תואר מטעם ארגון לזכויות אדם היא במקרה הטוב תמוהה, ובמקרה הרע צבועה ● איך אפשר להעניק תואר שכזה למנכ"ל של חברה שאחראית על תנאי עבדות?

מתגאה בשמירת פרטיות המשתמשים. טים קוק, מנכ"ל אפל. צילום: BigStock

יום זכויות האדם, שחל בשבוע שעבר, הוא בעיניי אחד הימים החשובים והראויים לציון בשנה. זהו יום בו מבקשים הפעילים והארגונים הרלוונטיים להזכיר לנו שאדם הוא אדם הוא אדם ושכל אחד זכאי לזכויות שוות, ולא משנה מה הגזע, הדת, הלאום, המין, הנטייה המינית, זהות המגדר או כל זהות אחרת שלו. יום שבו מועלות ההפרות הרבות של זכויות אדם שעדיין קיימות בעולם וכדאי שיהיו בתודעה שלנו במשך כל השנה.

תעשיית ההיי-טק העולמית תופסת חלק לא מבוטל בהפרות הללו. חברות רבות, ובמיוחד חברות ענק רב לאומיות, מייצרות מוצרים במדינות שהשמירה על זכויות אדם לא קיימת בהן. במזרח, למשל. דו"חות רבים נכתבו על כך.

אחת החברות הבולטות בהקשר זה היא אפל (Apple). כבר שנים שמתפרסמים דו"חות ותחקירים קשים על הנעשה במפעלי פוקסקון (Foxconn), שם מייצרים רכיבים למכשירים שאנחנו אוהבים ומשתמשים בהם בחיי היום יום – לא רק של אפל, אם כי ההתמקדות של רבים הפרסומים האלה היו בה. דובר שם על שכר ברצפה, מחסור בהפסקות, ימי חופשה מועטים מאוד, התעללות בעובדים במהלך העבודה ועוד הפרות גסות ובוטות של זכויות בסיסיות. אפל הבטיחה לשפר, אבל דו"חות שנעשו לאחר מכן הראו שמה שנעשה היה קוסמטי בלבד, במקרה הטוב.

למרות הביקורת הזו, ולקראת יום זכויות האדם, החליט מרכז רוברט קנדי לצדק ולזכויות אדם להעניק למנכ"ל אפל, טים קוק, את פרס Ripple of Hope.

זכויות? תלוי של איזה אדם

קוק הפך לסמל בקהילת הלהט"ב, לאחר שהיה המנכ"ל הראשון של חברת ענק בסדר גודל של אפל שיצא מהארון. בחלוף תקופה ארוכה של שמועות, הוא החליט לספר לעולם שהוא הומו והחל לעמוד לימין הקהילה הגאה ולהירתם למאבק למען זכויותיה.

אלא שלצד העמידה על זכויות האדם של ציבור אחד, קוק לא עושה הרבה, וגם את זה אני כותב רק לשם הזהירות, כדי להפסיק את הפרת זכויות האדם של ציבור אחר, ועוד של עובדים שלו. נכון, אין בינו לבין הפועלים המשועבדים יחסי עובד-מעביד, כי הדברים נעשים במיקור-חוץ, אבל הם אלה שמייצרים עבור אפל את המוצרים שמהם היא מרוויחה הון עתק, בלשון המעטה.

לכן, ההחלטה להעניק לו תואר מטעם ארגון לזכויות אדם היא במקרה הטוב תמוהה ובמקרה הרע צבועה. איך אפשר להעניק תואר שכזה לאדם שמצד אחד אמנם פועל, או לפחות מתבטא, למען בני אדם מסוימים, אבל באותה הנשימה אחראי להמשך הפרה של זכויות של אנשים אחרים? לאדם שאחראי על שעבוד, הלכה למעשה, של אנשים? שמנהל חברה שמייצרת את מוצריה אצל קבלן שהתנאים שהוא מספק גרמו להתאבדויות של חלק מהעובדים שלו? לא אגזים ואשאל: איך האנשים שנתנו את התואר הזה מסתכלים לעצמם בעיניים?

השאלות האלה הן רטוריות. קוק הוא גם לא האשם בהחלטה הזאת – הוא לא קיבל אותה. האשמים הם אותם צבועים שהחליטו להעניק לו את התואר.

מרטין לותר קינג היה פעיל זכויות אדם. גם רוזה פארקס, אונג סנג סו צ'י מבורמה-מיינמאר, הלוחמים (ובעיקר הלוחמות) נגד שלטון החונטה בארגנטינה ואלה שהציתו את המהומות בסטונוול – שהיו ההתחלה של הגאווה שאנחנו רואים מאז ועד היום. לא טים קוק.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים