תקציב התקשוב הממשלתי יגדל ב-2016 ויעמוד על כ-180 מיליון שקלים

תקציב התקשוב הממשלתי צפוי לעלות בשנה הבאה, ולעמוד על כ-180 מיליון שקלים. כך חשף יאיר פראנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי, משרד ראש הממשלה.

פראנק היה דובר המפתח בכנס המחשוב הממשלתי, שנשא את הכותר From eGov to dGov. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה. בכנס השתתפו מאות אנשי IT מהמגזר הממשלתי, והנחה אותו ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר למגזר הממשלה.

פראנק ציטט מהחלטת ממשלה 2097, ולפיה "ייעוד רשות התקשוב הממשלתי הוא לשמש כמוקד ידע ויועץ מקצועי בתחום, לפעול לייעל את עבודת הממשלה על בסיס מחשוב, ולקדם את החדשנות מבוססת הטכנולוגיה במשרדי הממשלה וביחידותיה". לדבריו, "הרשות בראשותי משמשת כפה, כזרז, כגוף המאפשר, על מנת שהתקשוב הממשלתי יוכל למלא ולקדם את ייעודו".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

הרשות, פירט פראנק, "מורכבת מארבע זרועות. האחת, המטה, שתפקידו לתכלל את כלל העשיה התקשובית בממשלה, עם הנחיות, קביעת תקנים לתחום, פיתוח ההון האנושי ואחריות מלאה על כל האינטגרציה של נושא ממשל פתוח". לשם כך, אמר, "ישראל חתמה על אמנה בינלאומית, בהובלת הנשיא ברק אובמה ובהשתתפות מדינות רבות מהעולם, לפיתוח מחשוב ממשלתי מבוסס קוד פתוח, OGB, תפיסה שתביא לפתיחות ולשקיפות הנדרשות מהממשלה". הזרוע השניה ברשות, ציין, היא חטיבת מערכות רוחביות וממשל זמין, העוסקת בפיתוח תשתיות ויישומים רוחביים. הזרוע השלישית, אמר פראנק, "היא היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור. אנו רואים לנגד עינינו מתן שירות איכותי לאזרח, מקצב לקצה – ובכל הערוצים". הזרוע הרביעית היא גוף המוקם בימים אלה, יה"ב, יחידה להגנה בסייבר, "שיהיה הגוף המנחה את הממשלה בתחום הגנה בסייבר".

ד"ר נחמן אורון, יועץ מחשוב בכיר למגזר הממשלה. צילום: קובי קנטור

מקדמים איכות בשירות הממשלתי לציבור

"אנו עוסקים בפיתוח שירותים מקוונים לאזרחים ולעסקים, ומפתחים פלטפורמות רוחביות כלל ממשלתיות", אמר פראנק. "אנו היחידים בעולם עם שרת תשלומים ממשלתי אחד. באנגליה, למשל, ישנם 70 שרתי תשלום ממשלתיים. אנו מקדמים איכות בשירות הממשלתי לציבור, מנחים את אגפי מערכות המידע במשרדי הממשלה בתחום ה-IT וקובעים אסטרטגיה תקשובית ממשלתית".

בשנת 2014, אמר פראנק, "27 מיליארד שקלים שולמו בשירות התשלומים הממשלתי, נעשו 4.5 מיליון פעולות בשירות התשלומים, נעשה שימוש ב-5.5 מיליון טפסים מקוונים, מתוכם כשני מיליון טפסים שימשו את האזרחים לביצוע הפעולה המקוונת מתחילתה ועד סופה. היו 66 מיליון כניסות לאתרי ממשלה, בוצעו 800 אלף פעולות ב-215 עמדות שירות. יש כ-700 אתרים ממשלתיים, יש 285 מאגרי מידע פתוחים לציבור, בוצעו 650 אלף חידושי רישיונות רכב ונהיגה. אנו עובדים ביחד – ורוצים להגדיל את הביחד הזה".

פראנק ציטט מחקר שנעשה באו"ם, ממנו עולה כי מתוך 193 מדינות, ישראל מדורגת במקום 13 בשירותים המקוונים שלה. "העולם רץ", אמר, "המדינות טסות בתחום שירותים מקוונים וממשל זמין – יש עשיה עצומה. אנו רוצים להיות בעשיריה ובחמישיה הפותחת".

יחס הציבור לתקשוב הממשלתי בחתך גילאים, ציין, "מעלה כי בני 50 פלוס חושבים שאנו 'מתקדמים מאד'. בני 35-50 קובעים שאנו 'מנסים להתקדם' – ובהם עלינו להתמקד. בני 23-30 היא האוכלוסיה הקובעת, כי היא לא מכירה שירות ממשלתי שאינו מקוון. הם אלה שנצטרך לתת להם שירות".

לדברי פראנק, "האסטרטגיה התקשובית לשנים 2016-2017 היא השמת האזרח במרכז, העובד מול ממשלה אחת, הפועלת בשקיפות ויעילות, מובילה חדשנות ורותמת את הטכנולוגיה לשירות הציבור. זה ימומש על ידי החדשנות כערך, שירותיות, עבודה יחד כשלם תקשובי, מצוינות ומקצוענות. כך נממש את יעדי הליבה: משילות, דיגיטלי תחילה, שירות איכותי, המידע כנכס, שירותים משותפים, אבטחת מידע וסייבר".

אינסוף חסמים ובעיות רגולטוריות למימוש החזון

"אנו לא מנהלים את המידע כנכס בממשלה", אמר פראנק. "אנו  רוצים שאזרח יישאל פעם אחת והמידע יעבור בין המשרדים. יש אינסוף חסמים ובעיות רגולטוריות למימוש חזון זה, אבל אם נשלוט על המעבר של המידע – נוכל להבטיח את השירות ואיכותו".

"לגבי משילות", ציין פראנק, "באתרי המשרדים, כיום כל משרד מנגיש את שירותיו בצורה אחרת. אנו רוצים להנגיש את השירותים בצורה אחודה ופתוחה. אנו מקימים אתר Gov.il חדש, והוא נמצא באוויר בגרסת בטא. המיקוד באתר יהיה שהשירות במרכז ולא מי המשרד הנותן אותו. אנו רוצים שה-Look & feel ייראה אותו דבר בכל המשרדים. האתר החדש מותאם לכל מכשיר נייד, טאבלט וטלפון חכם. נטמיע בו לא מעט יישומים מגיבים".

בתחום הנגשת מאגרי מידע לציבור, אמר פראנק כי ב-1 לינואר תושק פלטפורמה חדשה, מבוססת CKAN, שתהיה פורטל נתונים בקוד פתוח". בנושא אחר ציין כי "צריך לחשוב על פרויקטי IT רוחביים בנושאים מורכבים ולפשט אותם. למשל, היתרי בנייה: זה נושא סבוך מאין כמוהו, יש  170 אלף פניות בשנה, מול 125 ועדות, והתהליך לוקח בממוצע 13 חודשים. אם נעביר את התחום שינוי דיגיטלי – נגיע למצב שבו מרגע הפניה ועד האישור יעברו 90 ימי עבודה. נעלה פרויקט זה לאוויר בחודשים הקרובים".

פראנק סיכם באומרו כי "תפיסת האזרח ב-360 מעלות תהיה ה'משנה משחק'. אנו מסוגלים לכך".