להביא את הטכנולוגיה אל המגזר הערבי

שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע אתמול (ב') כי הורה להתחיל בהכנות להקמת מכללה אקדמית ציבורית באחת הערים הערביות בצפון. המטרה היא לאפשר לסטודנטים מיישובים ערביים בצפון ללמוד את אחד המקצועות הנדרשים כיום בתחומי ידע שונים, ולממש את רצונם ללמוד לקראת תארים מתקדמים.

זהו ניסיון שני להקים מוסד אקדמי עבור האוכלוסייה הערבית. לפני כשנה נעשה ניסיון דומה להקים מכללה ציבורית ראשונה בנצרת, ביוזמתו של שר החינוך דאז, הרב שי פירון. המכללה אכן הוקמה אבל נאלצה לסגור את שעריה עקב קשיים כלכליים, לאחר שלא הצליחה לקבל הכרה ותקציב מהמדינה. כעת הודיע השר כי המכללה שתוקם תקבל את ההכרה וכי היא תהיה שלוחה של אחד המוסדות האקדמיים המוכרים בישראל.

יש לקוות שהמכללה תלמד גם את המקצועות המדעיים והטכנולוגיים, ותגדיל את אחוז הסטודנטים מהמגזר הערבי הלומדים מקצועות אלה. כיום, המשקל שלהם בפקולטות הרלוונטיות, לרבות בפקולטות למדעי המחשב, לא עומד ביחס לגודלם באוכלוסייה. הסיבות לכך הן לא העדר התאמה או כישורים.

המוסדות האקדמיים המובילים נמצאים ברובם במרחק רב מהיישובים הערביים. תופעת המגורים מחוץ לבית לא מושרשת אצל הסטודנטים הערביים כפי שזה קורה אצל עמיתיהם היהודים. מעבר לזה, הסיכוי שסטודנט מהמגזר ישכור דירה במרכז תל אביב, ירושלים או חיפה קלוש גם בגלל חוסר הנכונות של בעלי נכסים יהודים רבים להשכיר דירות לערבים.

לדאוג גם לתעסוקה

יש לברך על יוזמת משרד החינוך, בתקווה שתהליך הקמת המכללה ואימוצה על ידי אחד המוסדות האקדמיים המוכרים יסתיים במהרה. הגידול במספר המהנדסים הערביים יסייע גם להקלה על המחסור בכוח אדם בהיי-טק.

אבל כדי שהתועלת ממיזם חשוב זה תהיה מקסימלית, צריכים הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרדי הכלכלה, המדע והחינוך – לוודא שבוגרי לימודי המדע והטכנולוגיה במכללה שתקום, ובכלל, יוכלו למצוא עבודה לאחר סיום לימודיהם.

המציאות כיום היא שעל אף שהאוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מכלל תושבי ישראל, רק אחוזים בודדים מכלל עובדי ההיי-טק בישראל מגיעים מאוכלוסיה זו. הסיבה היא שעדיין יש בחברות רבות אווירה של הדרת מהנדסים ערבים, גם אם באופן לא מודע. נכון הוא שיחסית לשנים קודמות המצב משתפר, אבל המספר עודנו קטן מאוד.

הבעיה העיקרית היא הנגישות של אותם מהנדסים לאזורי ההיי-טק, שרובם נמצאים במרכז הארץ. עובד מעיר מרוחקת שמתקבל לעבוד באחת החברות באזור התעשייה של הרצליה או כפר סבא, למשל, לא נהנה משירותי תחבורה ציבורית כמו שנהנה חברו מאזור גוש דן. ומרבית האוכלוסייה הערבית לא מתגוררת במרכז.

הקמת המכללה היא שלב אחד בפתרון, כאשר במקביל צריך לעודד חברות היי-טק לפתוח מרכזי פיתוח ושירות באזורים שבהם מתגוררים אותם מהנדסים שיסיימו את לימודיהם במכללה הערבית.

המיזם המפורסם ביותר בתחום הוא זה של עמותת צופן, שהקימה את המרכז הטכנולוגי היהודי-ערבי בנצרת, שם פעילות גם חברות היי-טק אחרות. אבל נצרת לבדה לא יכולה לתת מענה לבעיה. לכן, צופן מובילה מיזם אחר, שכבר קורם עור וגידים, להקמת מרכז היי-טק בכפר קאסם. האתגר כאן הוא לא רק גיוס העובדים, אלא גם גיוס החברות שיהיו מוכנות לקבוע משרדים במקום. יצוין כי מרכז השלטון המקומי נרתם לעניין, בעזרת החברה למשק וכלכלה שבבעלותו, והוא מקצה לצורך העניין שטח של 650 דונם באזור התעשייה של כפר קאסם, על מנת שיוקמו בו מרכזיים לוגיסטיים, בין היתר של חברות היי-טק.