2015: זינוק במיזוגים וברכישות של חברות ישראליות
מספר העסקות, השווי הכולל שלהן והשווי הממוצע לעסקה עלו השנה ● לעומת זאת, חלה ירידה בהנפקות ● PwC מסכמת שנה טובה להיי-טק הישראלי
שנת 2015 התאפיינה בזינוק במספר המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות – כך עולה מדו"ח שפרסמה פירמת הייעוץ PwC Israel.
לפי הנתונים, השנה בוצעו 62 עסקות מיזוגים ורכישות של חברות ישראליות ב-7.2 מיליארד דולר – בסך הכול. זאת, לעומת חמישה מיליארד דולר מ-52 עסקות ב-2014. השנה אף חל זינוק של 44% בשווייה הממוצע של כל אחת מהעסקות שבוצעו. מספר האקזיטים וההנפקות עמד על 70 ושוויים הכולל – על 11 מיליארד דולר. השווי הממוצע לעסקה עמד על 153 מיליון דולר.
לעומת זאת, ב-2015 חלה ירידה בשווי ההנפקות הראשונות של חברות: ב-2014 הנפיקו 18 חברות בסך כולל של 9.8 מיליארד דולר וב-2015 – שמונה חברות בסך כולל של 3.5 מיליארד דולר. יצוין כי בשנה שעברה בוצעה הנפקתה של Mobileye, בסכום של 5.3 מיליארד.
חלוקה לפי מגזרים מצביעה על זינוק של פי שניים בנתח של המחשוב והתוכנות לתאגידים מסך העסקות, ל-42%, ובנתח של חברות האינטרנט, ל-12%. לעומת זאת, חלה ירידה דרסטית בנתח של העסקות בתחום המוליכים למחצה – מ-38% ל-5%, ובתחום התקשורת – מ-10% ל-3%. ב-PwC מציינים כי השנה לא היו עסקות חריגות בתחום התקשורת, בעוד שבשנה שעברה נמכרה וייבר (Viber) לרקוטן (Rakuten) היפנית תמורת 900 מיליון דולר.
נתונים נוספים מראים שמספר העסקות ששוויין מעל למיליארד דולר נחתך כמעט בחצי – מ-49% ל-26%. רוב מוחץ של העסקות – 67% – היה בסכומים קטנים יחסית, של עד 100 מיליון דולר.
כמו כן, מרבית הרוכשות של החברות הישראליות השנה היו מארצות הברית – 58%, ורק 26% מהן היו חברות כחול לבן.
מדוע ירד מספר ההנפקות?
רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההיי-טק ב-PwC Israel, אמר כי יש מספר סיבות לירידה במספר ההנפקות. "ראשית, צמצום חלון ההזדמנויות להנפקה בשווקים הפיננסיים בארצות הברית ובבריטניה. בעולם שבו האמירה ש-'השוק הציבורי נותן את השווי הגבוה ביותר' אינה נכונה, מספר ההנפקות ודאי יקטן. שנית, חברות ישראליות לא מעטות מוצאות עצמן מסוגלות לגייס כסף פרטי בשוויים שמייתרים או דוחים את הצורך והמוטיבציה בהנפקה ציבורית. לבסוף, מקבלי ההחלטות בהיי-טק הישראלי אינם מסתפקים עוד בהנפקות קטנות ובינוניות, ומעוניינים להגדיל את החברות לשוויים של חדי קרן (Unicorns) לפני הנפקה. נדרשת לכך רמת בשלות גבוהה עוד יותר של החברות, שלוקחת זמן רב יותר".
עוד הוא ציין כי "הגידול במיזוגים וברכישות מוסבר בעיקר בעלייה בכמות העסקות. גידול זה נובע מתיאבון מתמשך של החברות הבינלאומיות הגדולות לרכוש טכנולוגיות ולהגדיל את היצע החדשנות שלהן. בשילוב עם קופות מזומנים גדולות באותן החברות הנושאות תשואות אפסיות, נראה כי ההשקעות הטובות ביותר שהן יכולות לעשות הינן בחדשנות ובטכנולוגיות עתידיות".
מי רוכש – ומי לא?
סולימן הוסיף כי "ההיי-טק הישראלי הוסיף גם ב-2015 להיות מוקד בינלאומי לרכישות של חברות. הנוכחות של הענקיות הבינלאומיות דוגמת פייסבוק (Facebook), אפל (Apple), יבמ (IBM), מיקרוסופט (Microsoft), אינטל (Intel) ועוד רבות הפכה לשגרתית בסצנת ההיי-טק הישראלית – דבר שאין לראות בו מובן מאליו. השנה נוספו עוד חברות למעגל הרוכשות, כגון ARM ואמזון (Amazon). גם חברות ישראליות, כמו צ'ק פוינט (Check Point), מלאנקוס ו-Wix, מצויות על מפת הרוכשות".
"בתואר הרוכשת הפעילה ביותר זוכה ללא עוררין מיקרוסופט, עם חמש רכישות ב-2015", ציין.
מי שעדיין לא מבצעים רכישות משמעותיות בהיי-טק הישראלי הם הסינים, אמר סולימן. לדבריו, הם אמנם בולטים מבחינת העניין שהם מגלים בהיי-טק הישראלי וכמוחת המשלחות שמגיעות לפה, אבל עדיין לא ממש מוציאים את פנקס הצ'קים. "עם זאת, הסינים משקיעים בהיי-טק הישראלי וביצעו רכישות לא מעטות בתחומים אחרים. לכן, יש להניח שזה רק עניין של זמן עד לכניסתם למגרש המיזוגים והרכישות של ההיי-טק הישראלי", הוסיף.
מה צופן העתיד?
"הצפי בארצות הברית להעלאה נוספת של רמת הריבית, כמו גם הדיבורים על סיום 'שבע השנים הרעות' של הכלכלה האמריקנית, יכולים להשפיע על הכמות ומחירו החלופי של הכסף הפרטי, ובעקיפין גם על האקזיטים הישראליים. אלא שבאותה המידה ניתן למצוא טיעונים מדוע שינויים מעין אלה יגבירו את פעילות המיזוגים והרכישות בישראל", אמר.
"יחד עם זאת", ציין סולימן, "תמורות מעין אלה לא קורות בין רגע ויש להניח שגם 2016 תהיה שנה רוויה בעסקות. כמות הכסף המושקעת בימים אלה בהיי-טק הישראלי חסרת תקדים ויש להניח שתישא פרי בדמות חברות טכנולוגיות חדשניות, שימשיכו לגלגל את כדור השלג של הענף. בסיכומו של דבר, להיי-טק הישראלי יש בנקודה זו בזמן את כל המרכיבים להמשיך ולייצר אקזיטים גדולים מתמיד".
תגובות
(0)