רשות הסייבר הלאומית מגייסת עובדים באופן מאסיבי

הרשות הלאומית להגנת הסייבר במשרד ראש הממשלה, שמוקמת בימים אלה – פצחה במבצע מאסיבי לגיוס עובדים, כך נודע לאנשים ומחשבים.

לדברי עמי שילה, ראש אגף בכיר המגזר האזרחי, מטה הסייבר הלאומי, משרד ראש הממשלה, במהלך השנה יגוייסו כמאה עובדים לרשות החדשה, ובהמשך, עד שנת 2017, מצבת כוח האדם של הרשות תעמוד על כ-300 עובדים.

שילה דיבר ב-CSC, פורום אבטחת מידע והגנת הסייבר מבית אנשים ומחשבים. מפגש הפורום נערך היום (ד') ב-yes Planet בראשון לציון, הנחה אותו אבי וייסמן, מנכ"ל שיא סקיוריטי ונושאו היה מעמדם של אנשי אבטחת המידע בישראל בעקבות הרגולציה.

ביום א' השבוע הממשלה אישרה את מינויו של הראש הראשון של הרשות הלאומית להגנת הסייבר: בוקי כרמלי. כרמלי יעבוד בצמוד ובמקביל לד"ר אביתר מתניה, ראש המטה הקיברנטי הלאומי. בפברואר השנה הממשלה אישרה את הקמתה של רשות הסייבר הלאומית, שתרכז את הטיפול ותישא באחריות הלאומית הכוללת לנושא. הרשות החדשה תפעל לצד המטה הקיברנטי הלאומי. המטה הקיברנטי, בראשות ד"ר מתניה, יהיה מעין "משרד" ממשלתי, שיתכלל ויתכנן את התחום, ואילו הרשות, בראשה יעמוד כרמלי – תהיה גוף הביצוע והבקרה. הקמתה של הרשות החלה בשנה החולפת, והיא צפויה להסתיים ב-2017.

הגוף היחיד שייעודו הוא הגנת הסייבר בלבד

שילה הציג את עקרונות האסטרטגיה ישראלית להגנת הסייבר. אבני הדרך, אמר, כללו את הקמת ממשל זמין-תהיל"ה ב-1997, הקמת הרשות הלאומית לאבטחה (רא"מ) בשב"כ ב-2002, לצד חקיקת חוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים. לאחר מכן, ב-2010, מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את אלוף (מיל') יצחק בן ישראל לעמוד בראש ועדה שתקבע את יחס המדינה לאיומי הסייבר, וב-2012 הוקם מטה הסייבר הלאומי. מטה הסייבר, אמר שילה, הוא גוף רזה, המונה 40 איש, כאשר במסגרת תפקידיו הוא אחראי לאסדרת הפעילות בתחום במשק  הישראלי בשלושה צירים – אנשים, מוצרים ושירותים.

"האסטרטגיה הלאומית לסייבר", אמר שילה, "בנויה מכמה פעילויות: הקמת הרשות, שהיא הגוף היחיד שייעודו הוא הגנת הסייבר בלבד, ועל כך הוא נמדד; מציאת שיטות עבודה חדשות, המותאמות להגנת הסייבר; ושמירה על זכויות הפרט". מרכיב נוסף באסטרטגיה, לצד הרשות, "היא חיזוק החוסן המדינתי לא על ידי הנחיה ישירה, אלא בעקיפין, באמצעות רגולטורים למגזרים השונים. הוא ציין כי רכיב נוסף בתפיסת הסייבר הלאומית הוא להקים במסגרת הרשות מרכז CERT (ר"ת Cyber Event Readiness Team – מרכז למוכנות מפני מתקפות סייבר) לאומי, אשר כמוקד מדינתי מרכזי, יוציא התראות ויקבל מידע מארגונים מותקפים.

בניית העוצמה המדינתית בסייבר

רכיב שלישי באסטרטגיה, ציין שילה, "הוא בניית העוצמה המדינתית בסייבר על ידי התבססות של תעשיית הסייבר, האקדמיה העוסקת בתחום, קידום וטיפוח ההון אנושי – ופעולות נוספות של הממשלה. מטה הסייבר ימשיך לחולל פרויקטים של טכנולוגיות חדשות לתחום באמצעות מפא"ת".

"יש לנו שני יתרונות בתחום הסייבר", קבע שילה, "ההון האנושי ותעשיית סייבר חזקה, דרכה ניתן לפתח טכנולוגיות ייחודיות". הוא הציג נתונים המסמכים את פעילויות המדינה בתחום – נכון ללפני שנה, לפיהם יש בישראל 250 חברות סייבר, מחצית מהן חדשות, אשר סך היצוא שלהן עומד על שלושה מיליארד דולר, נתון המשקף 5% משוק הסייבר העולמי. "10% מההשקעות בעולם בנושא סייבר היו בישראל", אמר שילה. "יש בארץ 30 מרכזי סייבר של חברות בינלאומיות".

"הסייבר זה ה'בייבי' של ביבי" סיכם שילה. "האתגר האמיתי נוגע לכולנו והוא הרחבת ההון האנושי, שאם לא כן – נצא כולנו נפסדים. נקים בכל משרד ממשלתי יחידה להכוונה מקצועית לתחום הסייבר, נשפר את ההגנה בכל משרד, בכך שנמנה סמנכ"ל להגנת הסייבר. 8% מתקציב ה-IT בכל משרד ממשלתי יוקצה לתחום. נמזער את בעיית הסייבר בכך שנרחיב את הגנת הסייבר לכלל מגזרי המשק. נקים מרכז ממשלתי לניטור, שליטה ובקרה לאירועי אבטחת מידע (SOC – Security Operating Center) – הוא יוקם כחלק מה- CERT הלאומי".