אדם חייב להיות נצלן – של הזמן העומד לרשותו

לפני שיגור רכב החלל למאדים, טובי המוחות של נאס"א עמלו במשך מספר חודשים לתכנן את סדר יומו בשהותו על המאדים. הם הסבירו בפשטות: רכב החלל ישרוד על המאדים שישים ימים בלבד, אחר כך הוא יושבת ואי אפשר יהיה לנצלו. צריך לנצל כל רגע שהוא כשיר ביעילות.

אחד החלומות והפנטזיות שיש לאנשים הוא לזכות בסכום כסף עצום ולחשוב מה לעשות עם כזה סכום. אדם אחד שזכה בהגרלת הלוטו עמד בוטח מול מנהל הבנק ודרש: "אני רוצה את כל הכסף במזומן". מנהל הבנק השיב לו, "אדוני, עלי ליידע אותך כי אתה עלול להיות טרף קל לדמויות שיבקשו להתחלף איתך". ענה האיש, "אני מודה לך על המידע, אך כמו שאמרתי, אני זקוק לכל הכסף, עכשיו!" מנהל הבנק מתח את גבותיו, כתפיו וזרועותיו כלפי מעלה, בתנועת אין אונים, והורה לפקידיו למלא את מזוודת הענק שמיודענו הציב על שולחנו המהודר.

שלושה בריונים חמושים עמדו הכן לפקודתו, עד לסיום המשימה. הוא הבטיח להם, כי אם יעלה בידו להגשים את חלומו, כל אחד מהם יזכה בנתח הגון. הוא יצא את פתח הבנק, נושא בעצמו את המזוודה הכבדה, ופנה לעבר הרחוב הראשי, מלווה בקבוצת הגברתנים שהצטופפו סביבו. היה זה יום קיץ חם. רוח שרבית עלתה מן הים והטיחה את המליחות הדביקה בפניהם של בני הקבוצה הנחושים. הבריונים הזיעו היטב בשעה שנאלצו להתאים את קצב הליכתם לזה של הבחור המאושר שפסע במרץ רב.

עיניים החשדניות ולסתות קשוחות

הם משכו תשומת לב. הילוכם הקצוב והאחיד, המזוודה הענקית, העיניים החשדניות והלסתות הקשוחות, העירו מרבצם אי אלו ברנשים שהחליטו לנסות את מזלם. המאבק היה קשה. הוא ידע זאת מראש. הוא היה מוכן לכך. הכל היה שווה למען המטרה. הדרך הקצרה ארכה שעות רבות. על כל צעד צצו חומדי ממון שניסו את כוחם, ועל כל שעל הופיעו תאבי בצע שלא עמדו בפיתוי. חליפתו המהודרת הפכה זה מכבר לסמרטוט בלה, וחלק הארי של שיניו הפך בלתי כשיר ללעיסת אומצה.

הם עברו את רוב הדרך. הוא כבר צלע. סדק בקרסול השמאלית ונקע ברגל הימנית, אבחן הרופא לאחר מכן. בכוחות על אנושיים הוא המשיך. דרבן את שומריו להשיב לקמים עליהם ולסלקם מעל דרכם. הוא חייב להגיע אל המטרה. איתם או בלעדיהם. הוא חייב. כמעט הגיעו אל היעד. הם הותירו אחריהם במסלול הליכתם נעליים, עניבות, קרעי שרוולים וקצוות שיער שנתלשו מראשם. חבולים מכף רגל ועד ראש, זבי דם פצועים ושרוטים עשו בני החבורה את דרכם לעבר החומה העתיקה שעל שפת הים. הגלים האדירים התנפצו על החומה והרעיפו על פצעיהם אשד רסיסים מלוחים, בעוד בעל המזוודה התמקם בגומחה שבין האבנים העתיקות ופתח את המזוודה. מסביב עמדו סקרנים רבים, ועצבנותם של השומרים הלכה וגברה. שטרות חדשים ומבריקים היו סדורים למופת בחבילות ענק בתוך המזוודה הענקית, והם הצטופפו סביבה בנסיון למנוע מן החמדנים לנצל את הפתיון שהונח לנגד עיניהם.

"אתם מפריעים לי", פנה בעל המזוודה לשומריו. "אני זקוק לרוח. אני מבקש שתזוזו לפחות חצי מטר אחורנית. בלי רוח עורפית, אין סיכוי שאצליח".

עפיפונים מכסף

לנגד עיניהם הנדהמות, מיודענו שלף בהנאה ארבעה שטרות חדשים ומגוהצים, קיפל אותם בקפדנות, ביצע חריץ קטן בפינתו של כל אחד מהם, ושילב אותם זה בזה, עד אשר הוציא מתחת ידיו… עפיפון. הם לא היו מסוגלים לכבוש את תדהמתם, בשעה שהוא העמיד את יצירת המופת שלו מול פיו, ריכז בה את מלא חושיו, נשף עליה אוויר חם מעומק ריאותיו, והניף אותה באוויר לעבר הים. השטרות שחוברו יחדיו דאו מספר שניות לשביעות רצונו המלאה, התערבלו עם הרוח ושעטו לעבר גלי הים. בשעת אחר צהרים מאוחרת הוא בא על סיפוקו. עשרות אלפי שטרות, בצורות שונות ומשונות, התעופפו בעליזות באוויר המלוח והתמזגו בין גלי הים הסובלני. הזוכה פנה אל ביתו כלעומת שבא, כשהוא מניח אחריו שלל נכבד לבריונים ההמומים מאותו מטורף שסיכן את חייו כדי להעיף עפיפונים שיוצרו משטרות כסף.

רבותי, האיש הזה התנהג בצורה משוגעת. אבל יש דבר עוד יותר חשוב מכסף: החיים. כולם מכירים בכך. הביטו סביבכם, העולם מרושת במאות אלפי ארגונים שנועדו לסייע להצלת חיים. עשרות אלפי בתי חולים מנוהלים כדי להעניק חיים לאנשים שעלולים לאבד אותם. מיליוני שוטרים בכל העולם נלחמים בתאונות הדרכים, כדי לחסוך חיים. ומה עושים עם החיים הללו? עפיפון.

נחזור אל רכב החלל שפתחנו בו. מדובר על מכונה שיוצרה על ידי בני אדם ואסור לבזבז מזמנה אפילו רגע אחד קטן. קל וחומר שאדם אמור לשאוף לנצל את זמנו, לכל הפחות כמו רכב החלל. כי אדם שמכלה את זמנו לריק, כמוהו כמדען נאס"א שישתמש עם רכב החלל כדי לעשות "סיבובים" על המאדים. שם המשחק: לנצל כל רגע.