קשר כשר ואמיתי בעולם המודרני

בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, הפכה שמירת הקשר עם חברים לקלה יותר מאי פעם. המשמעות של טלפונים ניידים, דוא"ל, מסרונים ורשתות חברתיות היא שהחברים לעולם רחוקים מרחק לחיצת כפתור. במקביל, התפתחות התחבורה הביאה לריחוק פיזי רב יותר בין חברים, כשכיום יותר אנשים משנים את מקום מגוריהם, ממה שהיה אי פעם.

הטכנולוגיה אם כן, הקלה והקשתה גם יחד על טיפוח ושמירת חברויות, והציבה בפני בני דורנו אתגרים ייחודיים. הבה נבחן מה מלמדים אותנו חז"ל בנושא החברות. קיראו והפנימו פרספקטיבה יהודית על חברות.

מטרתה האמיתית של החברות

חז"ל מנחים אותנו בפרקי אבות: "קנה לך חבר". הרעיון החשוב שלמדים מדבריהם הוא מטרת הידידות. מטרת ההתחברות היא שיהיה לנו מישהו שנוכל ללמוד ממנו ולהשתפר בעזרתו בתחום הרוחניות, מישהו שיעודד אותנו לצמוח ושיצביע על תחומים הזקוקים לשיפור במקרה שניכשל. צורת חשיבה זאת אינה הדרך הרגילה בה נוצרים לרוב קשרי ידידות. רוב האנשים מחפשים חברים שיחזקו חלקים קיימים באישיותם. התחומים שבהם שניהם מסכימים, הם אלה שמקשרים ביניהם ומעצבים את בסיס ידידותם, בעוד שמהתחומים שבהם לא קיימת ביניהם הסכמה, הם מתעלמים בעדינות.

חז"ל, מלמדים אותנו שמטרת החברות היא לשפר את אישיותנו ולהרחיב את דרך החשיבה שלנו. דווקא התחומים שבהם אנחנו לא חושבים אותו הדבר או לא רואים עין בעין, הם אלה שמספקים לנו את הרווח הדרוש כדי לצמוח, ונותנים לנו הזדמנות לפתח תחומים באישיותנו שעדיין אינם מפותחים דיים. דווקא ההבדלים בינינו הם אלה שיוצרים צמיחה. הרעיון הוא לא לחפש חבר ששונה מאיתנו לחלוטין ושאין בינינו שום דבר משותף. אלא פשוט חשוב להבין שבמקום להרגיש חוסר נוחות כשמתגלים הבדלים, עלינו להבין שמטרתה הראשונית של החברות היא הצמיחה האישית שלנו, ושההבדלים בינינו הם אלה שמאפשרים אותה.

קנה לך חבר

השימוש במילה "קנה", היא מעניינת, משום שבדרך כלל אנחנו מדברים על קנייה בהתייחס לאובייקטים ולא לבני אדם. כמו שהיינו מבררים היטב לפני קניית מוצר חשוב כדי לוודא שהוא לא מאיכות גרועה, עלינו לבדוק היטב במי אנחנו בוחרים להיות חבר שלנו, ולוודא שהחברות תועיל לשנינו. כמו כן, קנייה מחייבת לוותר על משהו (זמן, מאמץ, כסף) כדי לרכוש דבר אחר. בדומה, גם כדי לרכוש חבר, אנחנו חייבים להקריב למען הידידות. ההקרבה כוללת ויתור על זמן עבורו, מאמץ לדבר אליו בצורה נעימה והשקעה כספית על מתנות עבורו. כל הדברים האלה יסייעו לקרב את החבר שבחרנו, ולעורר בו רצון להתחבר איתנו.

אחד מספיק

זה מוביל אותנו למילה האחרונה בדברי חז"ל: "קנה לך חבר". השימוש במילה חבר ביחיד, ולא בצורת הרבים שלה, נראית מוזרה. אחרי הכל, לרוב האנשים יש יותר מחבר אחד, ואם נשאל "כמה?", ודאי יענו לנו ש"המון". מדוע אם כן חז"ל מגבילים אותנו בהתייחסם לחבר אחד בלבד?  התשובה היא שחז"ל מדברים על חברות קרובה ואישית, חבר שאיתו נחלוק את צפונות ליבנו ושלמענו נהיה מוכנים לנסוע לצידו השני של העולם. קשה להחזיק יותר מחבר אחד כזה. כשאנשים אומרים שיש להם הרבה חברים, הם בעצם מתכוונים לומר שיש להם המון ידידים ומכרים, אנשים שחולקים עמם מערכת יחסים שטחית, אבל לא אותם "חברים בנפש" שלהם התכוונו חז"ל.

הבחנה זאת בין חברים לידידים רלוונטית במיוחד בדורנו. מצד אחד, אנחנו פוגשים היום יותר אנשים מאי פעם, בגלל השינויים בתחבורה ובטכנולוגיה שהזכרנו לעיל. יחד עם זה, הבדידות היום נפוצה יותר מאשר בדורות הקודמים, עד שהיא זכתה לתואר "מגיפה" בעולם המערבי. פתרון החידה הוא שבמקום לבנות חברות מוצקה, הקשרים ההדדיים בין בני האדם הפכו להיות שטחיים.

כך, אדם יכול למצוא את עצמו לאורך זמן עם "המון חברים" בלי שיהיה לו אפילו חבר אחד! הוא יכול להיות בחדר מלא בני אדם, מוקף באלה שנחשבים בתור חבריו, ועדיין לחוש בודד לחלוטין. יתכן שכדאי לאותו האדם לקחת את עצת חז"ל ולחפש אחר חבר שיוכל לעזור לו לצמוח, אדם שהוא יחליט להתחבר אליו דרך השקעת זמן וממון, כדי לבנות חברות יציבה.

חז"ל מלמדים אותנו שככל שהחברות היא יותר פנימית ויותר רוחנית, כך היא תחזיק מעמד זמן רב יותר. כשחברים קשורים זה לזה רק בגלל הנסיבות, אז ברגע שהנסיבות משתנות – החלפת מקום עבודה או מעבר דירה – החברות נעלמת. מה שמקשר בין החברים הוא רצון לצמוח יחד, הנשמות שלהם נקשרות זו בזו והידידות תימשך כל ימי חייהם. וזה, כך נראה לי, ההיבט המהנה והרווחי ביותר אותו מלמדים אותנו דברי חז"ל על "קניית" חבר – כלומר, לשמור על חבר לחיים.

שלום חבר – אתה חסר!