כמה מילים אתם מוכנים לקרוא?

עידן האינטרנט והתקשורת המקוונת הביאו לידי ביטוי את הנטייה הטבעית להעדיף במקרים רבים טקסטים קצרים וממוקדים. עם זאת, עדיין המילה הכתובה מושלת בכיפה. לא בכדי הקדיש המגזין המדעי interacting with computers  את גיליון ינואר 2016 לנושא המילה הכתובה.

שלושה גורמים עיקריים משפיעים על הנכונות של הקורא להתמודד עם החומר הטקסטואלי – אופי החומר, נסיבות הקריאה וצורת ההגשה. ניתן לומר שבאופן בלתי צפוי כמות המילים עמן אנו מוכנים להתמודד, היא בבחינת גורם משני, שמידת חשיבותו נגזרת משלושת הגורמים האחרים.

כמות המילים משתנה בהתאם לאופי החומר

אופי החומר כולל מגוון רב של מקרים. בין אלו ראוי להזכיר מדריכים להפעלת אפליקציות (מכשיר פיזי או אפליקציה וירטואלית), חדשות, פרשנות ופובליציסטיקה (כולל 'פוסטים'), מידע מקצועי (למשל רפואי ובריאותי), מתכונים ומידע אודות אירועים מסוגים שונים או מוצרים בני קיימא.

כמות המילים הכלולה בכל חומר תוכן משתנה בהתאם לאופיו. אורכן של כתבות חדשותית, פרשנות או פובליציסטיקה לא צריך לעלות על 600-700 מילה, ולעומת זאת מידע מקצועי יכול להגיע גם ל- 2,500 מילה. פוסטים ברשת חברתית לא צריכים לעלות על 70-80 מילה (לכל היותר), ובדומה לדברי דואר אלקטרוני הם יכולים להפנות להרחבה באתר.

מחקר שפורסם לאחרונה ב-Interacting with Computers מעלה (כצפוי) שהנכונות לעיין במדריכים היא יחסית מועטה, כי אנחנו מצפים למכשירים או אפליקציות ידידותיים דיים, כך שהפעלתם תהייה אינטואיטיבית לחלוטין. עם זאת, המחקר הסיק שגברים נוטים לעיין במדריכים יותר מנשים, צעירים קוראים אותם פחות ממבוגרים, ומשכילים פחות מבעלי השכלה פחותה.

פוסט של תומר שרון, לא יותר מ- 80 מילה. השאר באתר.

האורך אינו קובע

נסיבות הקריאה קשורות קשר ישיר לערך המוסף שיפיק המשתמש מהחומר, היינו ממידת ההתאמה האישית והרלוונטיות שלו לצרכיו. די ברור שמי שאינו מתעניין בספורט לא משנה לו כהוא זה אורך הכתבה, ואילו מי שנזקק למידע בשל מצב בריאותי או רפואי, יקרא בעיון כתבת עומק ממוקדת בת 2,500 מילה.

מחקר נוסף שפורסם בגיליון ינואר של interacting with computers מראה שלעיתים כל המוסיף הרי זה משובח. המחקר בחן את השפעת המידע אודות אירועים מסוגים שונים (הופעות, סרטים, מסעדות) על דפוס הפעולה של הקורא.

החוקרים הסיקו שמעבר למידע מלא ומפורט אודות האירוע, יש משמעות גם למידע חברתי, היינו חוות דעת של אנשים בעלי העדפות דומות לשלי, ומידע לגבי חברים שלי שמתעתדים ללכת לאירוע או הלכו אליו בעבר. ככל הנראה שהדברים תקפים גם לגבי מידע אודות מוצרים בני קיימא.

בעיקרון לצורת ההגשה יש כללים ברורים הנוגעים לאורך השורה, כמות המילים המירבית בכל פסקה (כ-65), גיוון כמות המילים בכל פסקה, כותרות וכותרות משנה. עם זאת, לצורת ההגשה נוספים שני נדבכים: הגיוון (היכן שרלוונטי) הנוגע לצבע, תמונה ווידיאו, וההתחשבות במדיום.

גיוון: פסקאות בגודל משתנה, שילוב תמונות (צולם מאתר וואלה)

טעות נפוצה היא לסבור שמידע המוגש בווידיאו עדיף על מידע טקסטואלי. הנכון הוא שהווידיאו והתמונה מהווים השלמה מצוינת לחומר הטקסטואלי. כדי להיווכח בכך די אם תבחנו את עצמכם לגבי כתבת ספורט המסקרת משחק כדורגל או כדורסל – האם אתם קוראים את הטקסט או שתסתפקו רק בווידיאו ובצפייה בתמונות. מסתבר שמרבית האנשים קוראים את הטקסט עד תומו.

צורת ההגשה גם משתנה בהתאם למדיום – כדאי שההגשה באתר אינטרנט תהיה שונה מזו של אתר סלולרי (או אפליקציה סלולרית) או מזו של דבר דואר אלקטרוני. במקרה האחרון מדובר על "הגשה מינימליסטית" כי מרבית החומרים הנשלחים בדואר האלקטרוני צריכים רק להוות פיתוי להמשך קריאה בסלולר או באתר האינטרנט.
עם כל האמור בזכות המלה הכתובה ראוי להזהיר שככלל, טקסטים אשר אינם ממוקדים, אינם ערוכים לוגית או אינם כתובים בשפה בהירה המובנת לקורא, יזכו להתעניינות שולית, אם בכלל.