"חקיקה נגד אפליקציות כמו BlindSpot – רק כמוצא אחרון"

התבטאת השבוע בכנסת נגד אפליקציית BlindSpot, שמאפשרת לשלוח מסרים באנונימיות. מה יש לך נגדה?
"זה לא ספציפית נגד BlindSpot. יצאתי גם נגד Secret לפני יותר משנה. בדרך כלל אני בעד אנונימיות ברשת, אבל האפליקציות האלה מהוות כר פורה לביזוי, השפלה, הטרדות מיניות ואלימות מילולית, והן הופכות להיות מאוד בעייתיות.

השאלה היא מה אנחנו – כציבור, ובפרט כהורים – עושים מולן. יש לנו יכולת מאוד מוגבלת לפעול טכנולוגית בעניין, בעיקר בהתחשב בעובדה שהילדים ובני הנוער הרבה יותר מתוחכמים מההורים. הם מסוגלים לעקוף את החסימות שההורים מציבים להם ומתפתים להוריד את האפליקציות, כולל כאלה שמאפשרות להם להתחבא מאחורי המסך".

מהי הפעילות שאת מבצעת בנושא, כחברת כנסת?
"אני משתמשת בכלים פרלמנטריים שונים שעומדים לרשותי. הגשתי הצעה לסדר היום, שנדונה השבוע בוועדת המדע והטכנולוגיה.

לא מזמן השתתפתי בדיון של אותה ועדה בעקבות מקרים של שיימינג בפייסבוק (Facebook), שהובילו אף להתאבדות. הסתבר שקשה מאוד לפנות לפייסבוק והדיון הזה היה הפעם הראשונה בה נציגי הרשת החברתית הגיעו לכנסת ודיברנו איתם על הנושא. זה נשא פרי: נתקלתי מאז במספר מקרים שאנשי פייסבוק סגרו איוונטים והורידו פוסטים שהם סברו שיש בהם פוגענות.

בנוסף, ביקשתי מאנשי המשרד לביטחון פנים שיסבירו באילו כלים משפטיים ואכיפתיים ניתן לנקוט כדי להתמודד עם המקרים האלה".

מה בנוגע לחקיקה מתאימה, שתסדיר את העניין, או חסימה?
"אני לא בעד חקיקה בנושא, או חסימה, אלא כשלב אחרון. לא הכול צריך להיות במישור הפלילי. לפעמים, כמו במקרה של Secret, מסייעת מחאה ציבורית – של אנשי ציבור, אמצעי התקשורת ואזרחים שמפרסמים ברשתות החברתיות ומביעים את דעתם. היא ירדה בלי שהיו צריכים לחוקק חוקים. המחאה הציבורית חשובה בעיניי פי כמה מאשר חקיקה".

ואם במקרה של BlindSpot המחאה הציבורית לא תסייע?
"במקרה שכזה, נשקול איך אנחנו מתמודדים בהמשך. יכול להיות שבסופו של דבר נצטרך לחוקק חוק שיחסום את האפליקציה.

אבל כאמור, עדיף שהדברים ייפתרו עוד לפני שמגיעים לחקיקה. יש אחריות גם על המפתחים ועל החברות שמאחסנות את BlindSpot בחנויות האפליקציות שלהן, כמו גוגל (Google) ואפל (Apple). המפתחים יעשו טוב אם הם יורידו את האפליקציה. הם יקבלו על זה הרבה מאוד נקודות".

אנשים רואים את השיימינג באור שלילי מאוד. אני, למשל, טוען שיש מקרים בהם מדובר בתופעה חיובית, כמו במקרה של ינון מגל. מה דעתך?
"זו לא תופעה שהיא רק שלילית, יש בה גם צדדים חיוביים: היא מאפשרת לאזרח המוחלש, שאין לו גישה לכלי התקשורת, לומר דברים ולהצביע על עוולות. אם זה ילד שפוגעים בו, אזרח שפקיד מסוים מתעמר בו או הטרדות מיניות. זה גם מאפשר לפרסם דברים שכלי התקשורת לא רוצים לפרסם. לכן, שיימינג זה לא רק דבר שלילי".