כיצד הענן מקל על החיים שלנו?

ההגדרה לגבי מחשוב ענן מעולם לא הייתה חד משמעית וברורה. המחשבה הבסיסית הייתה שבארגונים רבים זה לא כלכלי להחזיק את כל השרתים והמחשבים שלך. מדובר במיוחד על ארגונים קטנים ובינוניים, שם לפעמים אין אנשים טכנולוגיים ובעל העסק ממילא לא מבין בכך שום דבר – ולכן כדאי לעבור לשירותי ענן.

היישום של הענן היה קל יחסית והתוצאה שיקפה למשתמש את המושג האהוב "מה שאתה שם בענן זה מה שאתה מקבל". אין שום תיווך באמצע.

למעשה, זה לא היה כל כך חדש. הוותיקים שבינינו קישרו את הענן עם עידן לשכות השירות, שליווה את ענף המחשבים מקדמת דנא. כיום, העולם נמצא בפני מהפכה נוספת בתחום הענן: העברת מערכות ליבה ותשתיות, אם זה דרך חברות אירוח, שמעניקות את שירותי הענן, או באמצעות דטה סנטרים. הזמינות של החומרה וירידת המחירים לצד הגדלה ניכרת של רוחב הפס הפכו את ניהול המשרד לקל יותר וזול יותר. כיום מודדים את השימוש בענן בפרמטרים של עד כמה הוא מקל את החיים על המשתמשים ועל ארגונים שמספקים שירותי ענן, שגם הם צריכים להתייעל.

ה-Infoworld ריכז מספר דוגמאות במסגרת מאמר שפרסם, שעוסקות ביכולת של עסקים לבצע תמחור מדורג ולא אחיד ללקוחות מסוימים, על אותו שירות ועל אותו מוצר, מבלי לסבך לעצמם את החיים יותר מדי. זאת, בשילוב יכולות חכמות של BI ואנליטיקה חכמה.

כך, למשל, רשתות קמעונות יודעות לזהות שבשעות הצהריים יש תנועת קונים חזקה יותר למוצרים מסוימים ואילו חברה שמספקת שירותי VOD יודעת לגלות שעקומת הביקוש עולה בשעות הצהריים, כאשר הילדים חוזרים הביתה מבית הספר, יורדת בשעות אחר הצהרים ועולה שוב בערב, כשהמבוגרים בבית.

הפתרון הנדרש הוא חיוב דיפרנציאלי, בהתאם לעקומת הביקוש, על ידי שימוש ביישומים היושבים בענן. אמזון (Amazon) כבר מריצה ניסוי בענן וסביר להניח שגם עסקים אחרים יעשו זאת. הם יוזילו את המחירים כדי להגדיל את הביקושים בשעות "מתות" ויעלו אותם בשעות שיא הביקוש.

פחות חומרה, יותר תוכנה

בתחילת דרכו, הענן הכיל הרבה חומרה ומעט תוכנה, אם בכלל, וכשהייתה כזו, היא באה כחלק מחבילה "סגורה", שאי אפשר לפרק אותה. הופעתו של שירות הענן Azure של מיקרוסופט (Microsoft) ושל תוכנות אחרות הגדילו את התחום של תוכנה כשירות (SaaS), כאשר למחיר החומרה כבר אין שום משמעות.

לקוח יכול לשמור את המידע על הענן של חברה חיצונית ולעשות עם המידע והנתונים כאוות נפשו, תוך שימוש ברשת. מחירי החומרה והתוכנה נעשו זהים.

אחד האתגרים של חברות ענן הוא לחזות כמה שיותר במדויק את הביקושים לשירותים שלהן. השיטה של "קודם לבנות ולהשקיע בתשתיות ואחר כך לצפות לביקוש" לא ממש עובדת ואינה כלכלית. אמזון, למשל, מאפשרת ללקוחות לרכוש מראש סוגים מסוימים של שירותים בענן, לפי מחיר קבוע מראש, כשהתשלום מתבצע לפי היקף השימוש, אבל לפי ההזמנות יכולה החברה לצפות לביקושים ובהתאם לזה להעמיד את התשתיות. הלקוח פשוט משריין לו את מספר השרתים שהוא רוצה ואמזון מתחייבת לשמור אותם עבורו, במגבלות מסוימות.

היתרון המרכזי הוא שהלקוח לא צריך להריץ את המכונה שלו כל החודש או כל תקופת ההתחייבות, ואם תרצו, זה סוג של ליסינג משודרג. גוגל (Google) הלכה צעד אחד קדימה והיא יודעת לחשב את החיובים בשימוש בענן עד לרמת דקות השימוש, מה שמגביר את החיסכון למשתמש.

הענן אף פתח ים של הזדמנויות לשיתוף מידע, שיכול להועיל להרבה מאוד אנשים וחוסך את הצורך לשכור שירותי ענן כדי לקבל את המידע. כך, למשל, אמזון שומרת את כל המידע על מזג האוויר ומשתפת אותו לפי דרישת משתמשים, כשהיא יודעת לזהות מהיכן הם מגיעים. כמו מזג האוויר, יש עשרות אלפי שירותים ופריטי מידע שמקורם בענן, כאשר המפורסם ביותר הוא ויקיפדיה (Wikipedia). הגישה למידע היא בחינם.

הווב הוא אי ענק של גמישות, סקלבליות וצמיחה תוך כדי. יש הבדל עצום בין לייצר מוצר או לתכנן שירות שיהיה ברמה הכי טובה לבין היכולת לעשות את זה בצורה כלכלית, שתשרת את ההמונים. גוגל הייתה חלוצה בפיתוח שירות שמפתח את הקוד של הלקוח בהתאם להתפתחות המוצר שלו ולכמות משאבי המחשוב שנדרשים לשם כך, ובכך הביאה לחיסכון רב בעלויות.

בראשית ימי המחשוב מדדו את צריכת המשאבים של הארגון בעזרת מכשיר מדידה, ובסוף החודש היה הלקוח מקבל חשבון. אם הוא רצה עוד מידע עליו, הוא היה צריך לדאוג למשאבים בעצמו. כיום, בעזרת הענן, קל יותר והיכולת לקבל מידע מהמערכות היא הרבה יותר קלה. כל החברות המשחקות בשוק הענן מתקינות מסכים שנותנים חיווי לגבי הביצועים של המידע, הנפח שהם תופסים ועוד.

מערכות הענן מאפשרות בימינו מגוון פתרונות לבחירה. ההנחה שרוב המערכות הליבה עובדות על Windows או Linux לא תופסות יותר וכאשר ארגון שוכר שירותי ענן, הוא יכול לבחור מבין מגוון אפשרויות באילו שרתים לשים את המידע ועל אילו מערכות הפעלה הם יעבדו. לכל ספק יש מגוון מערכות, כולל מערכות ישנות.

השורה התחתונה: הענן, שהחל את דרכו כפלטפורמה חלופית לניהול מערך המחשוב של ארגונים שרצו לחסוך עלויות, הפך להיות תשתית קריטית לאלפי אפליקציות ושירותים. אלה מגדילים את היעילות והכי חשוב – מייצרים חוויות שירות נעימות והופכים את החיים לקצת פחות מורכבים.