לעצור את ההידרדרות!

העובדה שישראל מאבדת את היתרון היחסי שלה בעולם כמובילת חדשנות וכאומת הסטארט-אפ כבר אינה חדשה מרעישה, למרבה הצער. אתמול (א') קיבלנו תזכורת לכך בדו"ח של משרד האוצר. רוב הנתונים בו אינם חדשים, אבל העובדה שהדו"ח יצא מתוך ממשלת ישראל מחזקת את חומרת הדברים.

גם מקבלי ההחלטות, השרים ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא אמורים להיות מופתעים. מעבר לנתונים שממחישים את ההידרדרות שלנו במורד ההר ואיבוד הבכורה לטובת מדינות אחרות בעולם, הדו"ח מצביע על נקודת הכשל המרכזית: מחסור חמור בכוח אדם עתידי, בעיקר בגלל הירידה המתמדת במספר התיכוניסטים שפונים ללימודי 4-5 יחידות במתמטיקה ובמדעים.

הבעיה אמנם מטופלת על ידי גורמים שונים, ביניהם משרד החינוך, אבל המסר שעולה מהדו"ח הוא שנדרשת מדיניות לאומית כוללת, שתעלה את הנושא על סדר היום הציבורי ותנוהל בצורה מסודרת ומובנית – עד שיושגו התוצאות.

הדו"ח מציין כי בענפי ההיי-טק בישראל מועסקים כ-283 אלף עובדים שכירים (נכון ל-2014), שהם 12% מכוח העבודה השכיר בארץ, אבל הם אחראים לייצוא של 39.1 מיליארד דולר, שמכניס הרבה כסף למדינה, כשליש בערך מסך הייצוא הכללי.

מעבר לזאת, ידוע שהאקו-סיסטם של כל חברת היי-טק הוא עצום ולמעשה, אנחנו מדברים פה על עתידם של כמיליון אזרחים במדינה, שמועסקים בתחומים שמסביב לענף. זה נתון ששום ממשלה אחראית לא צריכה להתעלם ממנו, והיא צריכה לצאת מהחשיבה המקובעת שמרבית העוסקים בענף לא נמנים על העשירון התחתון, ולכן לא צריך לדאוג להם יותר מדי.

ראשי התעשייה חוזרים ומדגישים בכל פגישה עם נציגי הממשלה שהם לא מבקשים ממנה שום דבר לעצמם. הם כבר הסתדרו בחיים, הקימו פה מפעלים לתפארת ועשו כמה אקזיטים. הם דואגים לדור ההמשך, לצעירים שמצטרפים כיום למעגלי העבודה והחיים, עבורם העתיד נראה יותר מתמיד אפור ולפעמים לא ברור. הפתרונות מונחים על שולחנו של כל אחד ממקבלי ההחלטות, כולל ראש הממשלה. כל מה שצריך זה לעשות.

תיאור מדויק של המצב

וכדי לקבל חיזוק לקריאת ההשכמה הזו, פרסם אתמול משה ינאי, מנכ"ל Infinidat, מאמר מאלף בפורטל זה, שבו הוא מתאר בצורה מדויקת את המצב הנוכחי. הנחת יסוד שנכתבה בדו"ח של האוצר היא שהסטארט-אפים שפועלים בארץ הם נקודת אור במצבה של התעשייה. אלא שינאי מזהיר שאם לא ייעשו שורה של צעדים, גם נקודת האור הזו תכבה.

לדברי ינאי, ישראל חייבת לעשות מאמצים הרבה יותר גדולים מאלה שנעשים כדי לשמר את ההון האנושי המצוין שלה. גם הוא מנפץ את האגדות סביב ההצלחות המהירות והדרך הקלה אל העושר, והאושר, שכביכול יש בסטארט-אפים. הסטטיסטיקה לא השתנתה: רק 5% מכלל חברות ההזנק מצליחות לשרוד ולפרוש כנפיים. מספר הסטארט-אפים שיש כיום בישראל עומד על 5,000.

זאת ועוד: גם אותם 5%, קובע ינאי, עובדים מאוד קשה כדי להצליח. המלחמה בעולם מפרכת והיתרון המרכזי שיש לנו, הישראלים, הוא המשאב האנושי. אלא שגם כאן יש מה לשפר: ינאי קורא לארגונים לפתח את פרופיל כוח האדם המועסק ביחידות המחשוב שלהם. הוא ממליץ להם לפתוח את השורות ולקלוט יותר נשים, מבוגרים, חרדים וערבים.

השילוב של המגזר הערבי בהיי-טק הוא נושא בפני עצמו, שדנו בו רבות. העסקת בניו ובנותיו בתעשייה תתרום לפתרון המחסור בכוח האדם, אבל תהיה לה גם תרומה הרבה יותר חשובה, על רקע המציאות הביטחונית ששוררת במדינה בארבעת החודשים האחרונים.

בסוף השבוע נחנך בכפר קאסם מרכז חדשנות ומאיץ לסטארט-אפים עבור צעירים בני המגזר. המיזם הזה הוקם על ידי פורום MIT בעידוד של עמותת צופן, שפועלת כבר כמה שנים כדי לשלב ערבים בתעשיית ההיי-טק. החידוש הוא שבפעם הראשונה מקימים מרכז פיתוח והכשרה להיי-טק במגזר הערבי.

אחת הסיבות להקמת המיזם היא הפוטנציאל הגלום בקרב לא מעט צעירים במגזר זה. אלא שהריחוק הגיאוגרפי של מקומות היישוב שלהם מאזורי ההיי-טק, כמו גם הבדלי שפה ותרבות, מונעים מהם מלממש את הפוטנציאל.

הקמת מיזם כזה יכולה לתרום רבות לשיפור מעמדה של ישראל בעולם, כאשר ידוע שיש פער אדיר בין התדמית המדינית-פוליטית שלנו לתדמיתנו כמדינת היי-טק. עכשיו נותר לראות כיצד התעשייה תקבל את המהנדסים מהמגזר הערבי, והאם ואיך תשתנה תמונת המצב העגומה: כיום, רק אחוזים בודדים מבוגרי לימודי המדעים במגזר הערבי משולבים בענף.

השורה התחתונה: הנתונים הקודרים על מצבה של ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית, גם אם הם מוגזמים, לדעת בכירים בתעשייה, מהווים רמזור אדום, המתריע על סכנה. אלא שכמו בכל רמזור, גם כאן יכול האור להיהפך במהרה לירוק, אם רק נעשה את הדברים הנכונים.