נשים ערביות בהיי-טק הישראלי: תמונת מצב

200 נשים מועסקות כיום בתפקידי פיתוח והנדסה בנצרת, המהוות 25% מכוח האדם בהיי-טק בעיר – אחוז דומה לשיעורן של הנשים במקצועות הליבה של ההיי-טק בישראל ככלל. נתון זה צוין בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי של הכנסת, שדנה אתמול (ב'), לרגל יום האישה הבינלאומי, במצבן של נשים ערביות בענף.

"נתון זה מעיד על כך שאם יש היי-טק נגיש – הוא פוטנציאלי עבור מאות נשים ערביות. המשימה שלנו כעת היא להנגיש את ההיי-טק גם באזור המשולש, ובהמשך בערים נוספות", אמרה בדיון סמדר נהב, מייסדת צופן.

חלק ממשתתפי ומשתתפות הדיון אתמול (ב'), ביניהם: סמדר נהב, מייסדת צופן (עומדת, שנייה משמאל), ומשמאלה: אביטל ינובסקי, צופן; ח"כ עאידה תומא-סלימאן, יו"רית הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי; וח"כ יוסף ג'בארין. חמישי מימין: ח"כ איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת. צילום: צופן

הדיון התקיים ביוזמת צופן – עמותה שפועלת לחבר בין ההיי-טק הישראלי לחברה הערבית. השתתפו בו, בין היתר, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), העומדת בראש הוועדה; מרים כהבא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה; רות פולצ'ק, מייסדת ויו"ר ארגון She-Codes; וח"כ ד"ר נחמן שי (המחנה הציוני).

ח"כ שי תיאר את המצב העגום בנושא: "הסיפור של נצרת, כעיר ערבית יחידה בישראל עם תשתית היי-טק, מראה שיש בה חלק גדול מהפתרון לבעיה – צריך תשתית ונגישות. לא יכול להיות ש-60% מהנערות הערביות לומדות בתיכון מתמטיקה ומדעים ובסוף מוצאות את עצמן בתפקידים אחרים לחלוטין, כמו מורה או פועלת במפעל מזון".

כהבא התייחסה להדרת ערבים מההיי-טק בשל הקשר בין הענף לתעשיות הביטחוניות. לדבריה, "היי-טק זה כבר מזמן לא רק תעשיות ביטחוניות, מה שבמשך שנים היה תירוץ להדרת ערבים מהענף. בנוסף, יש לחדד בקרב צעירות ערביות, שרבות מהן עושות חמש יחידות במתמטיקה, שיש עוד דברים חוץ מרפואה. במקביל, וזו משימה שלנו, יש להמשיך לעבוד מול המעסיקים, ולהבהיר את חשיבות הגיוון התעסוקתי ואת הנחיצות והכדאיות להעסיק ערביות בהיי-טק".

לומדות מקצועות טכנולוגיים – ובוחרות להיות מורות

נראה שלנציבת שוויון הזדמנויות יש הרבה עבודה לפניה, כי הנתונים מראים שבשל המצב שתיארה כהבא, מרבית הנשים הערביות באקדמיה לא בוחרות במקצועות ההנדסה. בשונה מהמגזר היהודי, שבו בנות מהוות רק 30% במגמות ההנדסה והטכנולוגיה בבתי הספר התיוכניים, בחברה הערבית עומד שיעורן על 54%. מתוכן, 45% זכאיות לתעודת בגרות, בהשוואה ל-20% מהנערים הערבים. בנוסף, ממוצע ציוני הבגרות של נערות ערביות משתווה לזה נערים יהודים.

אולם, למרות הנתונים האלה, צוין בדיון שאצל רובן המסע הטכנולוגי מסתיים בתיכון. בהגיען לאקדמיה, נשים ערביות עדיין כמעט שאינן בוחרות בתארים בתחום המדעים: פחות מ-5% בוחרות במקצועות ההנדסה. לעומת זאת, יותר מ-30% פונות להוראה.

אנשי ארגון She-codes, הפועל ברחבי הארץ במטרה לרתום נערות וצעירות לעולם ההיי-טק, ציינו ש-15% מהמשתתפות בפעילויות שהם מעבירים הן ערביות. הם טוענים כי מדובר בנתון מעודד שמראה על פוטנציאל רב, שכן עד כה, עיקר פעילותם בוצעה בערים הגדולות, והיהודיות בעיקרן – חיפה, ירושלים, באר שבע ותל אביב.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ תומא סלימאן כי מדובר בנושא בעל חשיבות אדירה, לחברה הערבית ולמשק הישראלי בכללותו. "יש מתחת ליד אלפי נשים שיכולות להשתלב בהיי-טק. למה צריך לדבר על ייבוא עובדים מהודו?", שאלה. היא קראה למשרד הכלכלה "לוודא שאזורי התעשייה בערים הערביות מוכנים לעתיד, לחברות היי-טק, ויאפשרו משרות לנשים. גם למשרד החינוך יש תפקיד מכריע בחיזוק החשיבות של ההיי-טק בפני תלמידות ערביות".