הגשר של הנוער חזרה לחיים

ישראל מציינת היום (ג') את יום המעשים הטובים. קהילת ההיי-טק מדורגת באופן קבוע באחד המקומות הראשונים בין המגזרים במשק שעובדיהם ומנהליהם מתנדבים בתחומים שונים.

בשנים האחרונות, התרומה לקהילה הפכה לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של חברות רב-לאומיות בישראל, כמו גם של חברות ישראליות – עם תוכניות עבודה מסודרות, הקצאת משאבים ותמיכה רצופה.

מבחן ההצלחה של פרויקטים אלה הוא שבלא מעט מקרים, עובדי ומנהלי החברות ממשיכים להיות בקשר המקומות בהם הם התנדבו. לפעמים, קשר זה נמשך שנים.

מעבר לכך, מנהלי חברות היי-טק עומדים בראש עמותות, שמטרתן לעשות את החיים פה טובים יותר, לסייע לחלשים ולתת סיכוי לאלו שיש להם פוטנציאל – אבל הסביבה בה הם חיים, כמו גם אילוצים כלכליים ואחרים – מונעים מהם לממש את הפוטנציאל ולהצליח.

אחת העמותות שפועלת במשך שנים למען נוער במצוקה ובסיכון, היא עמותת גשר אל הנוער. ביום המעשים הטובים, מן הראוי להפנות  אליהם את הזרקורים: העמותה הוקמה ב-2002 על ידי ורדה ודב הלפרין, מנכ"ל ובעלים של חברת הייעוץ הוותיקה HTMS.

מה שהחל כיוזמה פרטית אישית של משפחת הלפרין, שתרמה כספים רבים, הפך לאחד המיזמים היותר מוצלחים בחברה הישראלית. עמותת גשר אל הנוער מוציאה מדי שנה עשרות בני נוער ממעגלי הפשע, העוני והאלימות. העמותה נותנת להם סיכוי להשתלב בחברה, בצבא, בעבודה ואפילו מסייעת להם להתקבל ללימודים אקדמיים.

ורדה הלפרין, מייסדת העמותה ומי שנוטלת חלק פעיל בניהולה, אומרת שהחליטה להקים את העמותה, לאחר שנחשפה לעובדה שיש בדרום תל אביב-יפו אלפי בני נוער ללא סביבה משפחתית ותומכת. אמנם, חלק מהם משולבים בבתי ספר בצפון העיר, אבל כך הם נחשפים לילדים, חבריהם לכיתה – שבאים מבתים מבוססים, מה  שיוצר אצלם תסכול. "לאט לאט הם הופכים לנושרים סמויים", אומרת הלפרין, "תחילה הם נושרים וירטואליים, כלומר הם בבית הספר, אבל נפשם ורוחם לא שם. לבסוף חלק מהם נושרים אל הרחוב, עם כל הסכנות הטמונות בו. הדרך משם אל הפשע, הסמים וכל הצרות – קצרה ביותר".

"כל אלה הביאו אותי לחשוב לא מעט על גורל תלמידים אלו", אמרה, "בשל כך החלטתי לפני כעשור להקים את עמותת 'גשר אל הנוער'. העמותה מספקת בתים תומכים וחמים, המציעים מעטפת ייעודית שמספקת מענה ופתרון לנערים הללו".

שלושה "בתים חמים"

העמותה מפעילה שלושה "בתים חמים" בתל אביב-יפו, בכל אחד מהם מטופלים עשרות בני נוער. שם הם מקבלים תמיכה מקיפה, הכוללת: ארוחות צהריים חמות, פינות מנוחה ומחשב, עזרה מקצועית בלימודים, הכנה למבחנים, חונכות ועוד. כמו כן, מעניקה העמותה מערך משלים של תמיכה והעשרה, כולל טיולים, אירועי תרבות, אירועי גיבוש, פעילות בטרם גיוס לצבא ועוד. איתור הילדים הוא מובנה, ונעשה תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הרווחה ובתי הספר התיכוניים. לכל אחד מהם מותאמת תכנית אישית, הבנויה על פי צרכו.

ואכן, ההצלחות מדברות בעד עצמן. על פי הדו"ח השנתי של העמותה, בזכות הפעילות של "גשר אל הנוער", 124 בני נוער ניצלו מנשירה ממסגרות החינוך והפכו ממנהיגים שליליים לחיוביים. 90% מבוגרי העמותה זכאים לבגרות מלאה, 78% התגייסו לצה"ל והאחרים לשירות לאומי. 97% מהם השתלבו במעגל העבודה, וכמעט שליש מהבוגרים ממשיכים לתואר אקדמי.

אחד מבוגרי העמותה הוא ח'. סיפורו מופיע באתר האינטרנט של העמותה: "אני בן 20 וחצי וגדלתי ביפו, בבית עם רקע סוציו-אקונומי נמוך", מספר ח. "כבר בגיל שבע גנבתי מהורי כסף, שהיה מיועד להקמת מצבה לסבי, כי רציתי לקנות  חטיף במכולת". לאורך השנים ח' התגלגל בין מסגרות של חינוך מיוחד, עם ניסיונות לשילוב בבתי ספר רגילים. התחנה האחרונה הייתה תיכון עירוני ה', שם ח' הצליח להשתלב תחילה, אבל אז שוב החלה נפילה – והוא היה על סף נשירה.

יועצת בית הספר הציגה בפני ח' את פרויקט "גשר אל הנוער". מהלך זה הציל את חייו ושינה אותם מהקצה אל הקצה. "הקליטה ב'גשר אל הנוער' לא הייתה קלה", הוא מספר, "הדרישה להגיע לבית הספר בזמן, להתייצב ארבע פעמים במתקני העמותה, ועוד מילוי הוראות ואיסורים שונים לא היה קל. אבל בהמשך התחלתי לחוש את השינוי: אנשים הסתכלו עלי בצורה אחרת, ובעזרת חונך, בוגר העמותה, סיימתי את כיתה י"ב עם בגרות מלאה בממוצע 86. שירתתי בחטיבת כפיר כלוחם. אנשי העמותה ליוו אותי גם בצבא. אז הבנתי שבחיים הכל אפשרי: החלום שלי כעת הוא להמשיך ללמוד קרימינולוגיה. קיבלתי מהעמותה יותר ממה שאי פעם יכולתי לדמיין. בחופשות אני מתנדב לטובת ילדים אחרים".

הפעילות של העמותה נעשית באמצעות צוות עובדים מסור, בנות שירות לאומי ומתנדבים  רבים. אבל, היא דורשת משאבים רבים, בעיקר תרומות.

ב-10 באפריל תקיים העמותה ערב התרמה מיוחד, תחת הכותרת "הזמנה להתרגש", בהשתתפות אנשי תקשורת, יזמים ובוגרי העמותה. כל ההכנסות מהאירוע יוקדשו לפעילות "גשר אל הנוער".

להזמנת כרטיסים לחצו כאן.