עופר עוז, טריפל טי: "האינטרנט של הדברים – בשורה למרחב העירוני"

"אם נציב חיישנים ואם נאסוף מידע ברמה המוניציפלית, הרי שאנו יכולים להפיק מידע לטובת מתן שירות משופר לתושבי הערים, וליצור עבורם ערים עם היבטי עיר חכמה – ערים המבוססות על אינטרנט של הדברים". כך אמר עופר עוז, מנכ"ל טריפל טי.

עוז דיבר באירוע "האינטרנט של הדברים", IoT.con. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ב'), באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. את הכנס הנחו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

לדברי עוז, "ניתן לעשות רבות במרחב העירוני: כל עיר יכולה לקחת את תחום מתן השירותים לתושב, ויחד עם איסוף נתונים וניתוח שלהם בעולם ה-Big Data, היא יכולה לספק לתושבים שירות טוב יותר". כך, הסביר עוז, "ניתן לשפר את חיי היומיום ברמה המוניציפלית שלנו עם  האינטרנט של הדברים".

"פחות ממחצית האוכלוסיה בעולם גרה בערים, אבל בתוך עשור מצב זה ישתנה", אמר עוז. "הערים תופסות 2% משטח כדור הארץ. אוכלוסיית כדור הארץ מונה כיום שבעה מיליארד נפש, והנתון יגדל ויעמוד על תשעה מיליארד בשנת 2020. 80% מתוכם, אותה שנה צפויים להתגורר בערים".

הטכנולוגיה בחיתוליה, אבל יש פתרונות

"ערים בלא יכולת ניתוח מידע לא יוכלו לתת שירות לתושביהן, ולכן צפוי שיהיה בהן כאוס", הסביר עוז. "כבר כיום חלק מהערים בעולם הן ערים מתוקשבות: ברצלונה, חלקים מלונדון וברזיליה הן כמה דוגמאות. ערים מתוקשבות הן ערים בעלות כמה שכבות מחשוב, שאחת מהן היא מערך תקשורת מבוסס סיבים אופטיים".

"בסופו של דבר, מדובר באוסף החלטות ונדרש לתת להן מענה נכון", אמר עוז וציטט מחקר של גרטנר (Gartner), לפיו עד סוף העשור יהיו 25 מיליארד רכיבים מקושרים, בהשוואה ל-3.5 מיליארדים כיום. "קיימים קשיים שונים", הסביר, "ביניהם עומס על התשתיות, כמו גם קושי במענה לצרכים כלכליים וחברתיים של תושבי הערים".

בעקבות העומס על התשתיות העירוניות, אמר עוז, "יותר ערים מתבססות על IT לטובת מתן שירותים לתושבים. הטכנולוגיה בחיתוליה, אבל כבר יש פתרונות. לא פחות חשוב הוא יישום של מערכת ניהול ה'יושבת' מעל הפתרונות הללו".

כך, ציין עוז לדוגמה "פתרונות תאורה, רישות, שילוט, שירותי מיקום, אבטחה וביטחון, פינוי אשפה וחנייה חכמה. בהיבט החברתי, האזרחים הסתגלו למדידה. כלכלית, הטמעת הפתרונות הללו עולה כסף, נוצר מצב בו הכוח נמצא בצד של  התאגידים המשתפים פעולה עם הרשויות המקומיות".

עוז ציטט מחקר, לפיו "מהפכת האינטרנט של הדברים תיצור בראשונה חיבור של חומרה ותוכנה, חיבור בדרך משמעותית באמת". הוא סיכם באומרו כי "תחום האינטרנט של הדברים בישראל רחוק מבשלות ובגרות, ויש מחסור חמור בתשתיות. ישנם מכשולים בתחום: הגנת הסייבר, הבטחת הפרטיות, השאלה מה עושים עם כל המידע שנאסף, היבטי עלויות. למרות המכשולים, מהפכת האינטרנט של הדברים כבר כאן. היא לא ניתנת לעצירה, כי היא מונעת על ידי צרכים אובייקטיבים, הנובעים משינויים דמוגרפיים, כוחות שוק ואינטרסים. התחום עשוי להביא בשורה ופתרון למרחב העירוני".