נתניהו החליט שלא להגביר את הפיקוח על ייצוא הסייבר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט שלא להגביר את הפיקוח על יצוא הסייבר. נתניהו אימץ את המלצות הוועדה שהקים בנושא, לבחינת המשמעויות של הטלת צו רגולטורי שכזה, לפיקוח על יצוא הסייבר.

בדצמבר האחרון, האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ומטה הסייבר הלאומי הוציאו טיוטת צו, לפיו חברות שעוסקות בייצוא פתרונות סייבר יהיו כלולות תחת הגדרה של ייצוא ביטחוני לכל דבר. משמעות הדבר היא רגולציה קפדנית ביותר, כפי שהיא נהוגה על עסקאות נשק ועסקאות ביטחוניות אחרות שחברות ישראליות עושות בחו"ל. הכוונה להטיל פיקוח על ייצוא הסייבר עוררה התנגדות כמעט מקיר לקיר.

ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי ורשות התקשוב הלאומית. צילום: ניב קנטור

התנגדויות מקיר לקיר

בחודשים שחלפו מאז פרסום הטיוטה, גופים שונים במשק, לרבות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, בראשות אלישע ינאי, פירמות עורכי דין העוסקות בתחום וחברות סייבר – הגישו את התנגדותם והסתייגויותיהם מהצו. מנכ"לי חברות הסייבר, כמו גם גורמים שונים במשק, הביעו את חששם כי הצו האמור יפגע בהתפתחות ענף הסייבר במדינה, יביא לבריחת מוחות מהמדינה, ויגרום לכך שהשקעות בתחום שתוכננו בישראל – יוסטו לחברות במדינות בהן אין רגולציה בתחום.

התנגדות הובעה גם מצד התאחדות התעשיינים ונשיאה, שרגא ברוש. במכתב ששלח בפברואר ברוש לנתניהו, התריע כי "התקנות החדשות, אם יאושרו – עתידות להביא לפגיעה דרמטית בפעילותה ולהתפתחותה של תעשיית הסייבר בישראל, והן עומדות בסתירה מוחלטת למאמצי הממשלה לקדם את מעמדה של ישראל כאומת הסטארט-אפ והחדשנות בכלל, ולמאמצים לקידומה של תעשיית הסייבר בפרט".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

תעשיית הסייבר הישראלית, ציין ברוש, "היא המובילה בעולם ולה נתח שוק של 8% מהשוק העולמי הכללי. נתח שוק זה מעמיד את תעשיית הסייבר המקומית במקום הראשון בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה והכלכלה הישראלית".

המועד לסיום השמיעה להתנגדויות נקבע למרץ השנה, והוארך. חברי הצוות הבין-משרדי קיימו שורת מפגשים עם מגוון פורומים רלוונטיים, ושמעו את ההתייחסויות של הגופים השונים.

לשמור על מותג הסייבר הישראלי כאזרחי וגלובלי

במקום לקבוע צו פיקוח על ייצוא מערכות סייבר, החליטו חברי הצוות הבין-משרדי כי ישראל תפעל בתחום על פי הסדר ואסנאר. זהו הסכם בינלאומי שישראל אימצה, והוא מסדיר ייצוא של אמצעי לחימה וטכנולוגיות שהם דו-שימושיים – אזרחיים וגם צבאיים. בעולם נהוג כי הפיקוח על ייצוא של מערכות סייבר מתבסס על הסדר ואסנאר. משמעות ההיצמדות להסדר ואסנאר היא ביטול, הלכה למעשה, של הצו שתוכנן להיות מוטל, ושטיוטה ממנו פורסמה בינואר השנה.

עוד קבע הצוות כי "לטובת ודאות מירבית ומזעור הנטל הרגולטורי, יפורסמו הגדרות אשר יבהירו את תכולות הפיקוח. כמו כן, תבוצע בחינה יסודית של מתן פטורים והקלות מחובת רישיון, לפי מדינות ולפי סוגי מוצרים, טכנולוגיה ושירותים. כל זאת תוך מעקב רציף אחר ההתפתחויות בהסדר ואסנאר ובמדיניות הפיקוח על ייצוא בתחום הסייבר במדינות נוספות, ובשים לב למכלול האינטרסים והנכסים הלאומיים במישור הביטחוני, המדיני והכלכלי".

עוד נקבע פיצול בפיקוח על הייצוא: אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון, יפקח על ייצוא לשימוש בידי כוחות ביטחון או בעבורם, בהתאם להגדרות החוק. הפיקוח על כל ייצוא מפוקח אחר בתחום הסייבר, יבוצע על ידי משרד הכלכלה, תוך עבודה במנגנון משותף עם מטה הסייבר הלאומי.

עוד ציינו במטה הסייבר כי "תימשך ההיוועצות בנושא עם תעשיית הסייבר. הצוות הבין-משרדי סבור שמדיניות ומתווה יישום שכאלה – מאזנים באופן שקול וזהיר בין הצרכים של מדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה הבינלאומיות, לשמור על אינטרסים מדיניים וביטחוניים שלה, לשמור על מותג הסייבר הישראלי כאזרחי וגלובלי, וכן להבטיח את התחרותיות של התעשייה הישראלית בשוק העולמי – כמנוע חשוב לצמיחה כלכלית וכמרכיב חיוני בבניין ההגנה הלאומית".