בכיר במטה הסייבר הלאומי: "מחויבים לשמור על התחרותיות של ישראל בתחום"

"המגבלות על ייצוא הסייבר אינן חדשות ואינן ייחודיות לישראל. המדינה וכלל הגורמים בה – ממשלת ישראל, משרד הביטחון, משרד הכלכלה ומטה הסייבר הלאומי מחויבים לשמור על התחרויות של ישראל בתחום הסייבר בשוק הבינלאומי. לא נקשה בעתיד יותר מאשר ביחס למצב הקיים". כך אמר בכיר במטה הסייבר הלאומי.

הבכיר התראיין לאנשים ומחשבים על רקע החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא להגביר את הפיקוח על ייצוא הסייבר. נתניהו אימץ את המלצות הוועדה שהקים בנושא, לבחינת המשמעויות של הטלת צו רגולטורי שכזה, לפיקוח על יצוא הסייבר.

בדצמבר האחרון, האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון ומטה הסייבר הלאומי הוציאו טיוטת צו, לפיו חברות שעוסקות בייצוא פתרונות סייבר יהיו כלולות תחת הגדרה של ייצוא ביטחוני לכל דבר.

הכוונה להטיל פיקוח על ייצוא הסייבר עוררה התנגדות כמעט מקיר לקיר. במקום לקבוע צו פיקוח על ייצוא מערכות סייבר, החליטו השבוע חברי הצוות הבין-משרדי כי ישראל תפעל בתחום על פי הסדר ואסנאר. זהו הסכם בינלאומי שישראל אימצה, והוא מסדיר ייצוא של אמצעי לחימה וטכנולוגיות שהם דו-שימושיים – אזרחיים וגם צבאיים. בעולם נהוג כי הפיקוח על ייצוא של מערכות סייבר מתבסס על הסדר ואסנאר. משמעות ההיצמדות להסדר ואסנאר היא ביטול, הלכה למעשה, של הצו שתוכנן להיות מוטל, ושטיוטה ממנו פורסמה בינואר השנה.

לא היה שום צו

"לא בוטל שום צו – כי לא היה שום צו", אמר הבכיר. "מה שפרסמנו, כמהלך תקדימי, הוא שינוי בהתנהלות של הממשלה מול התעשיה. עשינו עבודה משותפת, אנשי משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הכלכלה – ומטה הסייבר. בחנו את כל מערכת השיקולים והאינטרסים העשויים להיות מושפעים – לחיוב ולשלילה – מהמהלכים שננקוט. מדובר בנושא מורכב, יש מכלול של אינטרסים, אשר משפיעים האחד על השני. האתגר היה למצוא משהו מאזן, כזה הנותן מענה סביר בהיבטים המדיני, הביטחוני והכלכלי, ולעשות זאת בהסתכלות לאומית".

לדברי הבכיר, "הסיבה ש'לקחנו זמן' היא כי חשבנו שנכון לפעול בצורה שקולה וזהירה, ולמצות עבודת מטה פנימית – לפני שעושים משהו. לכן ערכנו התייעצות עם כלל הגורמים בציבור, עם התעשייה, עם חברות גדולות וחברות קטנות, ועם קרנות הון סיכון. ראינו שיש היענות עם פרסום טיוטת הצו, יש ביקורת, יש הערות – וזה מצוין".

"רצינו תהליך אמיתי – כי עם כל הכבוד לעצמנו ולהבנתנו המקצועית, ברור שלא כל הידע והמומחיות נמצאים רק אצלנו, נדרשת פרספקטיבה של התעשייה. לא חיכינו שידברו איתנו, הלכנו באופן יזום לפורומים, שוחחנו עם כל מי שרלוונטי. שמענו מה הם חושבים, מה טוב, מה רע. עשינו את כל הניתוח של ההתייחסויות, ובסופו של דבר – גם כלל השיחות וההתייעצויות השפיעו על הניתוח שלנו".

בנוסף, אמר הבכיר, "התייחסנו גם לאמירה של ראש הממשלה, לפיה לטובת פיתוח תעשיית הסייבר, הוא מוכן ליטול סיכונים מושכלים. ברור לנו כי הקלה על התעשייה עלולה לחשוף לסיכונים ביטחוניים ואחרים – פחות פיקוח גורם סיכון. אין צורך להרחיב בדבר המחויבות של מטה הסייבר וראש הממשלה לצמיחת תחום הסייבר".

לא להוסיף דבר על מה שכבר קיים

"ניתחנו את כלל ההתייחסויות", אמר הבכיר, "והגענו למסקנה כי מה שנכון לעשות הוא לא להוסיף דבר על מה שכבר קיים בחוק – והוא הסדר ואסנאר. 42 מדינות חתומות עליו, ומדינות נוספות מאמצות אותו. מדינות אחרות רואות בו מעין מגדלור לאורו הן פועלות. זה הסדר המהווה נורמה בינלאומית בנושא. לכן, אנו מיישרים קו עם הנורמה".

"למרות כל השיקולים של הוספת מימדי רגולציה להסדר ואסנאר, האמירה העקרונית שלנו היא שאנו נצמדים לואסנאר – יותר מהסדר ואסנאר – לא יהיה", אמר הבכיר במטה הסייבר הלאומי.

לדבריו, "נדרש מתווה יישום יעיל, אפקטיבי וידידותי לתעשייה. יש ביקורת כללית על ניסוח ההגדרות של הסכם ואסנאר, כל מיני חברות מפרשות אותו בכל מיני דרכים – שקרוב לוודאי לא עולות עם ההגדרות הראשוניות שלו. לכן, אמרנו כי נפרסם – אחרי שיח עם התעשייה – הבהרות לגבי תכולות הפיקוח, למה אנו מתכוונים, ולמה אנו מצפים, ואיזה מוצרים, טכנולוגיה ושירותים – נדרש לפנות ולקבל אישור יצוא".

"חברות סייבר שלא בטוחות האם עליהן לפנות למשרד הכלכלה או הביטחון – נפרסם הבהרות בהקשר זה. מי שמייצא ללקוחות ביטחוניים, יפנה למשרד הביטחון, והשאר, הרוב – יפנו למנגנון פיקוח משותף למשרד הכלכלה ולמטה הסייבר, שמכיר את התוכן המקצועי".

"אין פה צדדים בעימות", סיכם הבכיר. "זה לא שהממשלה רוצה לפקח יותר ולבסוף מפקחת פחות. כל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך רצו לעשות מה שנכון לטובת התעשייה ומהמדינה. הגענו למסקנה כי מה שהיה הוא שיהיה ונוסיף הבהרות על תכולות הפיקוח. נשקול ברצינות אפשרות לתת פטורים והקלות ככל האפשר".