עיתונות וחופש ביטוי תלויים על בלימה

העולם מציין היום (ג') את יום חופש העיתונות. האירוע הזה מצוין בכל שנה מאז 1993, בעקבות החלטה שהתקבלה באו"ם להקדיש יום בשנה לחופש הביטוי, חופש העיתונות, זכויות אדם בסיסיות ברחבי העולם ומאבק למען הדמוקרטיה.

המוטו המרכזי של היום השנה, כפי שהאו"ם הגדיר אותו, הוא "גישה חופשית למידע, חופש ביטוי וחירויות יסוד הם חלק מהזכויות הבסיסיות של כל אזרח בעולם באשר הוא".

האירוע השנה מצוין באחת התקופות היותר קשות לכל מה שערכי חופש העיתונות והדיבור מסמלים ברחבי העולם, כולל בישראל. דווקא הטכנולוגיה, שהנגישה את היכולת לדעת, להביע דעה ולהשפיע על כל אדם שיש לו גישה לטלפון או למחשב, גרמה לכך שממשלות ושליטים בכל העולם מחוקקים חוקים ותקנות כדי להצר את צעדי העיתונאים, ובכך למנוע מידע לא רצוי מבחינתם מהאזרחים. גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), בלוגרים ועיתונאים ברחבי הגלובוס, חשופים כיום יותר מתמיד לצנזורה פוליטית, תוך כדי הפעלת איומים כלכליים שגולשים במקומות מסוימים לאלימות פיזית ואף לפגיעה בעיתונאים.

מדינות רבות, כולל כאלה שנחשבות לסמל לחופש הביטוי, משתמשות בנימוק של מלחמה בטרור בסייבר, כדי לחוקק חוקים אנטי דמוקרטיים, שמגבילים את חופש העיתונות. הסיבה הישירה היא אמנם המלחמה בטרור, וזה אכן התגבר באחרונה מאוד באירופה ובמקומות רבים נוספים בעולם, אבל קיימות טביעות אצבע ברורות של גופים, שליטים וארגונים בעלי הון, שהטכנולוגיה המאפשרת שקיפות וחשיפה של כמעט כל דבר אינה לרוחם.

הארגון האמריקני Freedom House, המדרג בכל שנה את חופש העיתונות ברחבי העולם, פרסם לפני ימים אחדים את הדו"ח השנתי שלו, שכולל מדדים שונים שמצביעים על מידת חופש העיתונות הביטוי והדמוקרטיה ב-200 מדינות. הדו"ח מעלה שמצב חופש העיתונות נמצא בירידה. עד ל-2005 הוא היה בעלייה מתמדת, כאשר בשיאו, באותה השנה, 38% מהמדינות בעולם הכילו עיתונות חופשית. מאז חלה נסיגה ובשנה שעברה רק ב-31% מהמדינות נהנו מחופש עיתונות מלא.

משארלי הבדו ועד המאבק בטורקיה

על פי הדו"ח, אשתקד היו חייהם של עיתונאים רבים בסכנה. אחד האירועים הבולטים שתרמו לכך היה, ללא ספק, הפיגוע שבו נרצחו שמונה מחברי מערכת העיתון שארלי הבדו (Charlie Hebdo) בפריז. אלא שלמרות זאת, צרפת היא לא המדינה שבה נרשם שיא הפגיעה בחיי עיתונאים. את ה-"בכורה" תופסות מדינות עימות כמו סוריה ולבנון, ודאעש, שרצח או העלים לא מעט עיתונאים. כמו כן, במכסיקו נרצחו לפחות ארבעה עיתונאים שעסקו בדיווחים על הפשע המאורגן במדינה, מבלי שהממשלה יכולה הייתה לסייע להם. ארבעה נוספים מצאו את אותם מסיבות לא ידועות.

כמו כן, עשרות עיתונאים נעצרו או נכלאו בשנה שעברה במקומות שבהם יש קונפליקטים, טרור או הפיכות צבאיות. עיתונאים רבים נשבו מסיבות פוליטיות. באיראן הכבידו את הצעדים על כתבים זרים ופקידים איראנים "שכנעו" עיתונאים מקומיים לשלוח אזהרות לחבריהם, לבל ירגיזו את משטר האייתוללות.

חופש העיתונות בטורקיה היה ב-2015 מוקד למעקב ותשומת לב. כך, הדו"ח ציין את הלאמתם של עיתונים בבעלות פרטית, מה שגרם לעיתונאים העובדים בהם לפרסם, בלית ברירה, דיווחים חיוביים על השליט, ארדואן. זוהי טקטיקה שממשלות נוהגות בה כדי למנוע זליגת מידע שלילי עליהן בעידן של ערוצים פתוחים, שבו קשה לשלוט על מה שנכתב או משודר מאותם אמצעי תקשורת, אלא אם משתלטים עליהם.

התפתחות בולטת נוספת נרשמה בנובמבר האחרון, כשממשלת בריטניה פרסמה הצעת חוק (שטרם אושרה) שלפיה חברות התקשורת תחויבנה לשמר את היסטוריית הגלישה של הלקוחות שלהן, כדי שאפשר יהיה להשתמש בנתונים בעת הצורך. עובדה זו גררה, כמובן, תגובות נזעמות, לא רק מצד חברות הטכנולוגיה וארגוני זכויות האדם, אלא גם מצד גופי תקשורת שחששו שמידע כזה עלול להסגיר מקורות.

בפולין, אחד הצעדים הראשונים של הממשלה הימנית החדשה, שקמה בדצמבר אשתקד, היה להעביר חקיקה שמאפשרת לה התערבות בהליכי פיטורי או גיוס עובדים בשידור הציבורי, שלא התיישרו עם הקו של הממשלה.

ומה בישראל?

הארגון העניק לישראל ציון נמוך למדי במדד המדינות המקיימות עיתונות חופשית ושומרות על כללי הדמוקרטיה – 32 נקודות מתוך 100, הציון הנמוך ביותר שקיבלנו מאז 2003. באופן כללי, אנחנו במקום ה-65 מתוך 200 מדינות שנסקרות בדו"ח, עם הסיווג עיתונות חופשית חלקית.

אחד הנימוקים לדירוגה הבעייתי של ישראל הוא ההשפעה ההולכת וגוברת של ישראל היום. "חלוקתו חינם וזהותו הפוליטית של הבעלים של ישראל היום, שלדון אדלסון, סיכנו את היציבות של כלי תקשורת אחרים בישראל", נכתב בדו"ח.

תחום נוסף שמצוין בו הוא התגברות התוכן השיווקי. מדובר בתכנים שכלי תקשורת מרכזיים בישראל מפרסמים, לעתים קרובות תחת מעטה של מידע מערכתי אובייקטיבי, בעוד שהגורמים שעומדים מאחוריו הם גורמים מסחריים או גורמים בעלי עניין, ששילמו בעבור הפרסום.

השורה התחתונה: העולם מציין היום את יום חופש העיתונות באחת התקופות הקשות ביותר שהתחום הזה ידע. אמצעי התקשורת והעיתונאים מאוימים על ידי בעלי הון ושליטים, שמבקשים להצר את צעדיהם לטובת האינטרסים שלהם, ומצד שני, העידן של הרשתות החברתיות והגישה החופשית לכלי התקשורת מערער את היסודות עליהם היו בנויים כלי התקשורת המסורתיים. רבים מהעיתונים נאלצים לסגור את מהדורות הדפוס שלהם או לצמצם אותן, ואפילו אתרי אונליין מתקשים לממן את עצמם, בגלל הרשתות החברתיות, שנוגסות בהם, ועקב העובדה שהמודל העסקי שלהם מבוסס על מידע חינם שניתן לקוראים. בגלל זה, העיתונות, שמכונה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", מתקשה מאוד למלא את ייעודה זה.