"מנהל פרויקטים מצליח – שילוב של ניהול, מנהיגות וראייה אסטרטגית ועסקית"

כתב: הילל יוסף

"מנהל פרויקטים מצליח נדרש לענות על שלושת הקודקודים של משולש הכישרונות – מיומנויות בניהול פרויקטים, ניהול אסטרטגי ועסקי וכן מנהיגות". כך אמרה ד"ר ורד הולצמן, סגנית נשיא לתחום מחקר וקשרי אקדמיה, PMI – העמותה לניהול פרויקטים בישראל.

ד"ר הולצמן התראיינה לקראת הכנס השנתי של העמותה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, יתקיים ביום ד', ה-8 ביוני, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. לצד עבודתה בעמותה, ד"ר הולצמן משמשת כמרצה לניהול פרויקטים באוניברסיטת תל אביב ומנהלת פרויקטים מטעם האיחוד האירופי לאינטרנציונליזציה (בינאום) במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

לדברי ד"ר הולצמן, "משולש הכישרונות מתייחס לשלושה מימדים שונים הנדרשים ממנהל פרויקטים מצליח. הראשון, מיומנויות לניהול פרויקטים, הוא המימד העוסק בכישורים הבסיסיים והמוכרים הנדרשים ממנהל פרויקט, כגון תכנון וניהול תכולה, תכנון וניהול לו"ז, משאבים תקציב ועוד. השני, ניהול אסטרטגי ועסקי, מטפל בראייה הכוללת של הפרויקט, ובהצגת היעדים העסקיים שלשמם הוחלט ליזום את הפרויקט. המימד השלישי, מנהיגות, עוסק בהיבטים האישיים וביכולות האישיות של מנהל הפרויקט. אלה מאפשרים לו להניע את הצוות להשגת כל היעדים שהוגדרו".

השנה, אמרה ד"ר הולצמן, הכנס יתמקד בהיבטים השונים של משולש הכישרונות. "בכנס ישתתפו מרצים ממגוון תחומים, שכל אחד מהם יציג תפיסה והיבט אחר של יישום מימדי משולש הכישרונות".

"חבר הכנסת אלוף (מיל') אלעזר שטרן, בעברו קצין חינוך ראשי, מפקד בה"ד 1 וראש אכ"א, ידבר על מנהיגות בכלל ומנהיגות בפרויקטים בפרט, ועל ההבדל בין לנהל פעילות בארגון ובין להנהיג את הצוות להצלחה בפעילות. פרופ' אהרן שנהר, אחד המומחים המובילים בעולם בניהול פרויקטים, חדשנות ומנהיגות, היה סמנכ"ל ברפאל ושימש יועץ לתאגידים גדולים, ידבר על מוטיב החדשנות בניהול פרויקטים ואיך ראייה אסטרטגית של פרויקטים יכולה להוביל מהלכים לחדשנות בארגון. מיכל חובב, מנהלת פיתוח אסטרטגי באינטל (Intel), תדבר על הקשר שבין התפעול היומיומי והשוטף הנדרש, בהקשר למיומנויות ניהול פרויקטים, ובין ההחלטות האסטרטגיות המובילות להצלחה עסקית של הארגון. מנכ"ל הרכבת היוצא, בעז צפריר, ידבר על האתגרים בניהול פרויקטים מורכבים, המחייבים את השימוש המושכל בכל שלושת מימדי המשולש וזאת בסביבה של ארגונים ציבוריים".

לדבריה, "נדרש לקדם את הקשר בין האקדמיה והתעשייה בתחום ניהול פרויקטים, כיוון שהחיבור הזה מניב ערך מוסף כפול – גם לתעשייה וגם לאקדמיה". לפי ד"ר הולצמן, "יש לאקדמיה הרבה מה לתרום ליכולת לבצע פרויקטים בצורה אפקטיבית. הן בהיבטי לוחות זמנים, תקציב ותכולה, והן בהיבט הראייה העסקית – השגת היעדים העסקיים אותם שואף הפרויקט להשיג. אין כל ספק כי לאקדמיה יש מה לתרום לתעשייה בתחום ניהול הפרויקטים במגוון מימדים".

במקביל, ציינה ד"ר הולצמן, "גם האקדמיה 'צריכה' את התעשייה לתחום, כי אין אפשרות לחקור את ניהול הפרויקטים – מבלי לבצע את המחקר בשדה האמיתי שהוא, למעשה, התעשייה".

"היעד שלנו הוא להשפיע על ניהול מוצלח של פרויקטים בישראל ובכלל", ציינה ד"ר הולצמן, "באמצעות חקירה של פרויקטים: חקירת פרקטיקות בשטח, זיהוי פרקטיקות טובות יותר, פיתוח מודלים ושיטות עבודה ובאמצעות בחינה של שימוש בכלים אשר מגיעים מתחומי מחקר אחרים".

"הכנס השנתי ה-20", סיכמה,  "הוא הזדמנות מצוינת להפגיש בין תחומי המחקר והמתודולוגיה לתחומי העשייה השונים. במפגש הייחודי הזה נציין את הקמת ה-PMI בישראל, לפני שני עשורים, על ידי פרופ' צבי רז והפעלת הארגון במהלך כל השנים על ידי מנהיגים מהאקדמיה ומהתעשייה".