זוכרים ברשת: יד ושם העלה תערוכות וירטואליות להנצחת השואה

אחד האמצעים המרכזיים שעוזרים להנציח את זכר השואה ולהילחם בהכחשתה הוא הצילומים שנשארו מאותה התקופה. בין אם אלה צילומים שביצעו הגרמנים עצמם, בעלות הברית לאחר ששחררו את המחנות או תמונות אחרות, אין טוב כמראה עיניים, כמאמר הקלישאה.

התפתחות הצילום בין שתי מלחמות העולם הייתה רבה, מה שמוביל לחשש שלו השואה הייתה מתרחשת במלחמת העולם הראשונה, היה הרבה יותר קשה להוכיח את אלה שטוענים שהכול היה שקר.

כאן מגיעה הטכנולוגיה לסיוע בהשגת המטרה. שורה של מוסדות שעוסקים בשואה, כמו גם אנשים פרטיים, העלו ומעלים לרשת תמונות, צילומים ואפילו סרטונים. אחד המרכזיים שבהם הוא, כמובן, יד ושם.

המוסד הישראלי המרכזי לחקר השואה העלה לאתר האינטרנט שלו בחודשים האחרונים מספר תערוכות וירטואליות שעוסקות במגוון רחב של נושאים ומספרות את סיפורם של מקומות, אירועים ואנשים. מיד ושם נמסר כי "בתערוכות בא לידי ביטוי מגוון החומרים המצויים בארכיונים ובאוספים שלנו: עדויות, סרטים, דפי עד, תצלומים, מסמכים, חפצים, יצירות אומנות וכדומה".

אחת מאותן תערוכות נקראת "אלבום אושוויץ". היא כוללת תמונות שנתרמו ליד ושם על ידי לילי יעקב-זלמנוביץ' מאייר, ומהוות, על פי המוסד, "העדות המצולמת היחידה לתהליך ההשמדה ההמוני שהתקיים במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו".

ניתן לראות בהן את התהליך, למעט את הרצח עצמו ואת שריפת הגופות. התמונות צולמו בסוף מאי ובתחילת יוני 1944 על ידי שני קציני אס.אס ששירתו במקום.

הרציף שבו ירדו המגיעים לאושוויץ. מקור: יד ושם

תערוכה נוספת עוסקת במפעל הצלת הילדים היהודיים בצרפת ושיכונם בבתי ילדים שהקימו ארגונים שונים – יהודיים ונוצריים. התערוכה מתמקדת בשלושה בתי ילדים – בשאבאן, בשאמוני ובאיזיו – ומספרת את סיפור הצלתם.

בית הילדים בשאבאן. מקור: יד ושם

התערוכה השלישית מציגה ספרי זיכרונות של ילדים מתקופת השואה, "שנוצרו בגטאות, במחנות, בבריחה ובמסתור, במדינות שונות באירופה ובאסיה", כדברי יד ושם.

היא מאפשרת להציץ לעולמם של הילדים, שעברו את הזוועות ותיעדו את הדברים בכתובים.

לידיה סוזנה הניג, אחת הילדות דאז שספרי הזיכרונות שלהן מוצגים בתערוכה. מקור: יד ושם

בנוסף, העלה יד ושם שורת סרטונים בהם מספרים ניצולים מצעדת המוות אל וולרי על מה שעבר עליהם.

באתר נכתב כי "ב-20 בינואר 1945 פונו כ-1,000 אסירות יהודיות ממחנה שלזירזה בשלזיה העילית שבמערב פולין, אזור שסופח לגרמניה, והובלו בצעדת מוות בכיוון דרום-מערב. בדרך עברה הצעדה במחנות אחרים ונשים נוספות צורפו אליה. ב-5 במאי 1945, לאחר יותר מ-800 ק"מ, הסתיים המסע בעיירה וולרי שבצ'כיה, לא רחוק ממפגש הגבולות עם גרמניה ואוסטריה. היו אלה 106 ימים של הליכה מפרכת בשלג, רעב וחולי, השפלה ורצח. מתוך כ-1,300 הנשים שצעדו בין שלזירזה לוולרי שרדו כ-350".

מיד ושם נמסר כי "התערוכה מבוססת על המחקר העדכני הקיים בנושא צעדות המוות, עדויות הניצולות והמשחררים האמריקנים, ותיעוד ממשפטו של מפקד הצעדה, אלואיס דֶר".

ניצולות צעדת המוות אל וולרי מספרות על השחרור והחזרה לחיים לאחר השואה. מקור: יד ושם