"האינטרנט של הדברים עובר מחיבור הדברים – להפקת חוכמה"

"תחום האינטרנט של הדברים הוא בעל שלושה שלבים, ואנו נמצאים בתחילת השלב הראשון, של חיבור כלל הרכיבים והמכשירים. השלב השני הוא קבלת תובנות, לצורך יצירת החלטות מושכלות. השלב השלישי הוא פעילות עצמונית של הדברים". כך אמר גיא בר-נר, דירקטור מכירות לדרום אירופה באינטל (Intel).

בר-נר דיבר במליאה המרכזית בכנס שערך הסניף הישראלי של דל (Dell). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (א') תחת הכותר FUTURE READY TOUR, בהשתתפות מאות לקוחות החברה ושותפיה העסקיים, מנמ"רים ואנשי IT, ומובילים טכנולוגיים. הוא התקיים באולם אירועים LAGO, ראשון לציון. אורח הכבוד היה מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו.

לדברי בר-נר, "דל ואינטל הולכות יחדיו כבר שלושה עשורים. הכל החל בשנת 1985, אז במחשב האישי של דל הותקן מעבד של אינטל. מאז, שתי החברות פועלות במשותף. כיום, שתי החברות נמצאות במקום אחר לחלוטין, עם מעבד דור 6 של אינטל, והדרך קדימה תימשך. שתי חברות מובילות את העולם 30 שנה טכנולוגית, זה המקרה הקלאסי בו השלם גדול מסכום חלקיו".

לממש את פוטנציאל האנושות

שתי החברות חולקות חזון משותף, אמר בר-נר, "עם טכנולוגיה שתביא את כל הרכיבים בעולם להיות חכמים ומחוברים, על מנת לממש את הפוטנציאל של עובדי הארגונים והאנושות בכלל".

טכנולוגית האינטרנט של הדברים, ציין בר-נר, "טומנת בחובה היקף עסקים של 15 טריליון דולר נוספים עד שנת עד 2020, של רכיבים שיהיו מחוברים. העולם גדל בקצב של 20% בשנה למימוש החזון".

זו רק ההתחלה, אמר בר-נר. "ברגע שכל הדברים יהיו מחוברים, יתממש השלב התבוני, של קבלת החלטות מבוססות ניתוח מידע המגיע מהאינטרנט של הדברים. השלב השלישי הוא פעילות עצמונית: כולם מדברים על מכוניות ללא נהג, אבל לתחום יש פוטנציאל גם בעולמות אחרים: בעולם הרפואה, בחינוך, בקמעונאות, בתעשייה, בחקלאות. בסופו של דבר, לא אנשים יזינו את המידע – אלא הדברים הם שיעשו זאת, ויעבירו אותם לאנשים שיבצעו על בסיס זה החלטות מושכלות ונבונות יותר".

בתחום האינטרנט של הדברים, אמר בר-נר, "חלק גדול מהמוצרים של התחום נעשה בישראל – הפיתוח, העיצוב, המו"פ והייצור". לדבריו, "יש לאינטל בישראל מעבדת אינטרנט של הדברים, שהושקה לפני שנה. יש לסניף המקומי של החברה תכנית שותפים לחברות סטארט-אפ. ביחד, המעבדה והתוכנית מאפשרים לנו לעבוד עם חברות קטנות וגדולות במשק הישראלי, על מנת לפתח פתרונות מקצה לקצה בעולם האינטרנט של הדברים".

בר-נר סיים בציינו כי "יש לנו כבר עשרות הצלחות עם פרויקטים אמיתיים הממומשים בתחום האינטרנט של הדברים: עם mPrest, עם CartaSense, עם IPgallery ועוד רבות".

שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט. צילום: ניב קנטור

מה אני יכול לעשות יותר טוב לארגון שלי לעסק?

שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט (Microsoft) ישראל, אמרה כי "השותפות שלנו עם דל החלה בהעצמה של אנשים בתחנות העבודה, ומשם המשיכה לעולם השרתים והשירותים. בשנים האחרונות, השותפות עברה ונמשכת בעולמות הענן הפרטי והציבורי".

האירוע הזה, אמרה, "מציג את השותפות הגדולה בין מיקרוסופט ודל. השותפות שלנו עם דל הולכת הרבה שנים אחורה והיא תימשך גם בעתיד. מיקרוסופט שמה לה ליעד, להביא לידי ביטוי את הפרודוקטיביות האישית והארגונית שלנו, באמצעות השותפים שלנו".

לדברי לנצמן, "החברה שואפת להגדיל את הפרודוקטיביות של העובדים, כל אחד פה יכול לשאול את עצמו 'מה אני יכול לעשות יותר טוב לארגון שלי'".

התשובה לשאלה, אמרה לנצמן, "לא נעוצה רק בדל, או רק במיקרוסופט – אלא בשילוב ביניהם. אנו שואלים את עצמנו: איך אנחנו יכולים לשפר את החיים של כולנו? ובכן, לשם כך אנחנו יושבים יחד עם השותפים שלנו וחושבים איך מביאים את החומרה והתוכנה יחד בצורה הכי טובה. ה'ביחד שלנו', הוא זה שעושה את המשמעות".